Page 434 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 434 - 14-Back 21-06-16‬‬ ‫תמ‬

‫ארבעת המינים הקצר |‬

‫לולב וארבע מינים שאסורים בהנאה‪.‬‬

‫יט ‪ .‬לולב שמודר הנאה ממנו‪ ,‬אינו יכול לצאת בו חובתו ביום הראשון‪ ,‬אבל בשאר‬

‫ימים יכול לצאת בו‪.‬‬

‫כ‪ .‬לולב האסור בהנאה לעולם אינו יכול לצאת בו אפילו בשאר ימים‪.‬‬

‫כא ‪ .‬לולב שאסור בהנאה עכשיו אבל יש לו צד היתר‪ ,‬בלולב והדס וערבה פסול ביום‬

‫הראשון‪ ,‬ובשאר ימים כשר‪ ,‬אבל באתרוג אם הוא אסור באכילה פסול למצוה כל‬
‫שבעה‪ ,‬אפילו שמותר בהנאה‪.‬‬

‫אתרוג של ערלה בארץ ישראל פסול כל שבעה‪ ,‬ובחוץ לארץ כשר אפילו ביום‬ ‫כב‪ .‬‬
‫הראשון‪( ,‬ולכתחילה לא יטלנו ביום הראשון‪ ,‬כי יש כמה אחרונים המפקפקים בהיתר זה)‪ ,‬וכל‬

‫שכן ספק ערלה בחוץ לארץ כשר‪.‬‬

‫כג‪ .‬בלולב הדס וערבה אין פסול ערלה כלל‪.‬‬

‫כד‪ .‬אתרוג של טבל בארץ ישראל לא יטלנו‪ ,‬ואם אין לו אחר יכול ליטלו בלא ברכה‪,‬‬

‫ובחוץ לארץ יכול ליטלו לכתחילה‪.‬‬

‫כה ‪ .‬עצי אתרוגים שנטעם רק לצורך קיום המצוה‪ ,‬חייב בערלה‪ ,‬ונחלקו הפוסקים אם‬

‫צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות‪ ,‬ובזמנינו המנהג לעשרם בברכה‪ ,‬כי לוקחים‬
‫מהם הרבה לאכילה ועושים מהם מרקחת‪.‬‬

‫אתרוג של טבל וערלת חוץ לארץ ביום טוב סוכות מותר לטלטלם ואין עליהם‬ ‫כו ‪.‬‬
‫איסור מוקצה‪ ,‬אבל בשבת שבתוך החג אסור לטלטלם‪ ,‬כי אין להם שום‬

‫תשמיש‪.‬‬

‫לא יניח את האתרוג תחת המיטה שישן עליו‪ ,‬אפילו אם הוא מונח בקופסא ומכוסה‬ ‫כז ‪.‬‬
‫בכמה כיסויים‪ ,‬כי רוח רע שורה עליהם‪ ,‬ובדיעבד אם הניחו שם יכול להקל ליטלו‬

‫למצוה ולברך עליו‪ ,‬אם אינו מוצא אתרוג אחר‪.‬‬

‫כח‪ .‬אתרוג שהיה תלוי בסוכה לנוי‪ ,‬ביום טוב ראשון אסור ליטלו למצוה‪ ,‬ובחולו של‬

‫מועד יכול ליטלו‪ ,‬ויש מי שכתב שאחר שנוטלו למצוה יחזור ויתלנו לנוי סוכה‪ ,‬וכן‬
‫יעשה בכל יום‪ ,‬שיטלנו מהסוכה לצאת בו ואחר כך יחזירנו‪.‬‬

‫לולב של עבודה זרה‬
‫כט‪ .‬לולב של עבודה זרה אם הוא של ישראל‪ ,‬פסול‪ ,‬ואם הוא של גוי ביום הראשון‬