Page 20 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 20
Pg: 20 - 1-Front 21-11-21
20בתוך מערבולת הימים
פראגה נודעה בעיקר עקב היותה ספקית הבשר למזון לוורשה ולערי הסביבה.
תושבי העיירה ,יהודים ושאינם יהודים ,עסקו בסחר בהמות ובשינוע הבשר
לשווקים ולאטליזים פרטיים .הפעילות המשותפת ליהודים ולגויים ,הן בבית
המטבחיים הן בשווקים ,הביאה להתנגשויות תדירות .בפראגה היו גם טחנת
קמח ,בית חרושת לכלי אמאיל (וולקן) ובית חרושת לזיקוק יין שרף וליקרים.
בראשית המאה ה־ 20החלו לנשוב בה ובעיירות הסמוכות לוורשה רוחות של
תמורה בעקבות התפתחות המסחר עם רוסיה ,והחלה תקופה של שגשוג .רבים
החלו לעבוד בוורשה והוקמו בה תעשיות טקסטיל .בהיותה תחנת מעבר בין
רוסיה למערב עסקו יהודי פראגה במסחר .רבים מהם ייבאו תבואות ,עצים,
בשר ,דגים וחומרי גלם תעשייתיים מרוסיה לתעשייה הפולנית ,הגרמנית
ולאלה שבמערב אירופה .השגשוג וגידול האוכלוסין עוררו תנופת בנייה
והשלטונות פעלו לשיפור פניה .ואכן ,חשמלית החלה לפעול בפראגה והחשמל
החליף את מנורת הנפט .אולם לאחר שהוקם גשר שני לרכבות מעל לוויסלה,
ירדה חשיבותה כתחנה להעברת סחורות מרוסיה.
הקהילה היהודית של פראגה הייתה מאורגנת ותמכה במוסדות המסורתיים:
בית עלמין ,בית מדרש ,אטליז ומקווה טוהרה .בית הכנסת הראשון הוקם בה
בשנת .1912לבושם של יהודי פראגה היה כשל תושבי ה׳שטעטל׳ ,העיירה
היהודית הפולנית הטיפוסית :קפוטות ארוכות ,פיאות ,כובעים מבד שחור
וכיפות מתחת להם ,ומגפיים לרגליהם .הנשים חבשו על ראשיהן המגולחים
מצנפות ושביסים צבעוניים .פראגה התקרבה לחסידות לפני ורשה ו׳מילאה
תפקיד גדול בהפצתה בעיר הבירה .הוקם בה בית מדרש לחסידים ולניגון
החסידי נודע כוח משיכה גדול ,בעיקר בין המוני העם׳ .אנשי פראגה נמנעו
מלשלוח את ילדיהם לישיבות בעיירות הליטאיות כיוון שלא נתנו אמון ב׳יראת
השמים׳ של מגידי השיעורים .בפראגה היו ׳שטיבלעך׳ שבהם נהגו רבים
שם ,עמ׳ .55-54
שם ,עמ׳ .58-57
ויין (עורך) ,פנקס הקהילות ,עמ׳ .24 ,14
גור־אלי ,׳פראגה׳ ,עמ׳ .50
גשורי ,׳החסידות וניגוניה׳ ,עמ׳ .62
גור־אלי ,׳פראגה׳ ,עמ׳ .52להבדיל ממסורת הלימוד התלמודי הרשמי בישיבות
המתנגדים ,נמנעו החסידים מלהקים ישיבות עד לתקופה שבין המלחמות .החסיד
ר׳ חיים הלברשטם ציין ( )1862כי ׳ישיבות אין מצוי במדינתנו מכמה טעמים נכונים
[ ]...אבל יושבים חבורות חבורות בבהמ״ד ועוסקים בתורה ובגפ״ת׳ .ראו :שטמפפר,
׳ישיבות חסידיות בפולין׳ ,עמ׳ .352-351
