Page 20 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 20

‫‪Pg: 20 - 1-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 20‬בתוך מערבולת הימים‬

‫פראגה נודעה בעיקר עקב היותה ספקית הבשר למזון לוורשה ולערי הסביבה‪.‬‬
‫תושבי העיירה‪ ,‬יהודים ושאינם יהודים‪ ,‬עסקו בסחר בהמות ובשינוע הבשר‬
‫לשווקים ולאטליזים פרטיים‪ .‬הפעילות המשותפת ליהודים ולגויים‪ ,‬הן בבית‬
‫המטבחיים הן בשווקים‪ ,‬הביאה להתנגשויות תדירות‪  .‬בפראגה היו גם טחנת‬
‫קמח‪ ,‬בית חרושת לכלי אמאיל (וולקן) ובית חרושת לזיקוק יין שרף וליקרים‪.‬‬
‫בראשית המאה ה־‪ 20‬החלו לנשוב בה ובעיירות הסמוכות לוורשה רוחות של‬
‫תמורה בעקבות התפתחות המסחר עם רוסיה‪ ,‬והחלה תקופה של שגשוג‪ .‬רבים‬
‫החלו לעבוד בוורשה והוקמו בה תעשיות טקסטיל‪ .‬בהיותה תחנת מעבר בין‬
‫רוסיה למערב עסקו יהודי פראגה במסחר‪ .‬רבים מהם ייבאו תבואות‪ ,‬עצים‪,‬‬
‫בשר‪ ,‬דגים וחומרי גלם תעשייתיים מרוסיה לתעשייה הפולנית‪ ,‬הגרמנית‬
‫ולאלה שבמערב אירופה‪ .‬השגשוג וגידול האוכלוסין עוררו תנופת בנייה‬
‫והשלטונות פעלו לשיפור פניה‪ .‬ואכן‪ ,‬חשמלית החלה לפעול בפראגה והחשמל‬
‫החליף את מנורת הנפט‪  .‬אולם לאחר שהוקם גשר שני לרכבות מעל לוויסלה‪,‬‬

                            ‫ירדה חשיבותה כתחנה להעברת סחורות מרוסיה‪.‬‬
‫הקהילה היהודית של פראגה הייתה מאורגנת ותמכה במוסדות המסורתיים‪:‬‬
‫בית עלמין‪ ,‬בית מדרש‪ ,‬אטליז ומקווה טוהרה‪ .‬בית הכנסת הראשון הוקם בה‬
‫בשנת ‪  .1912‬לבושם של יהודי פראגה היה כשל תושבי ה׳שטעטל׳‪ ,‬העיירה‬
‫היהודית הפולנית הטיפוסית‪ :‬קפוטות ארוכות‪ ,‬פיאות‪ ,‬כובעים מבד שחור‬
‫וכיפות מתחת להם‪ ,‬ומגפיים לרגליהם‪ .‬הנשים חבשו על ראשיהן המגולחים‬
‫מצנפות ושביסים צבעוניים‪  .‬פראגה התקרבה לחסידות לפני ורשה ו׳מילאה‬
‫תפקיד גדול בהפצתה בעיר הבירה‪ .‬הוקם בה בית מדרש לחסידים ולניגון‬
‫החסידי נודע כוח משיכה גדול‪ ,‬בעיקר בין המוני העם׳‪  .‬אנשי פראגה נמנעו‬
‫מלשלוח את ילדיהם לישיבות בעיירות הליטאיות כיוון שלא נתנו אמון ב׳יראת‬
‫השמים׳ של מגידי השיעורים‪  .‬בפראגה היו ׳שטיבלעך׳ שבהם נהגו רבים‬

                                                                    ‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.55-54‬‬   ‫	 ‬
                                                                    ‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.58-57‬‬   ‫	 ‬
                                            ‫ויין (עורך)‪ ,‬פנקס הקהילות‪ ,‬עמ׳ ‪.24 ,14‬‬   ‫ 	‬
                                                          ‫גור־אלי‪ ,‬׳פראגה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.50‬‬  ‫	 ‬
                                                 ‫גשורי‪ ,‬׳החסידות וניגוניה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.62‬‬  ‫ 	‬
‫גור־אלי‪ ,‬׳פראגה׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .52‬להבדיל ממסורת הלימוד התלמודי הרשמי בישיבות‬                 ‫ 	‬
‫המתנגדים‪ ,‬נמנעו החסידים מלהקים ישיבות עד לתקופה שבין המלחמות‪ .‬החסיד‬
‫ר׳ חיים הלברשטם ציין (‪ )1862‬כי ׳ישיבות אין מצוי במדינתנו מכמה טעמים נכונים‬
‫[‪ ]...‬אבל יושבים חבורות חבורות בבהמ״ד ועוסקים בתורה ובגפ״ת׳‪ .‬ראו‪ :‬שטמפפר‪,‬‬
                                            ‫׳ישיבות חסידיות בפולין׳‪ ,‬עמ׳ ‪.352-351‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25