Page 15 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 15

‫‪Pg: 15 - 1-Back 21-11-21‬‬

‫מבוא ‪15‬‬

    ‫אירועי השואה באישיותו‪ .‬עם זאת אף מאותן ׳ראיות׳ ועדויות‪ ,‬גם אם רק‬
    ‫חלקיות‪ ,‬דוק המסתורין אינו גורע מהמסכת הקיימת אשר מציירת את דיוקנו‬

         ‫של אדם מרשים‪ ,‬שפועלו וקולו יהדהדו גם בדורות הבאים‪ ,‬חזור והדהד‪.‬‬

    ‫בספר חמישה פרקים‪ .‬בפרק הראשון אתחקה אחר שורשיו של פראגר‬
    ‫והחוויות שעברו עליו לאחר כיבוש פולין ועד בואו לארץ‪ .‬לפרק זה שני‬
    ‫חלקים‪ .‬החלק הראשון עוסק בתנועת אגודת ישראל‪ ,‬חסידות גור‪ ,‬הקהילה‬
    ‫היהודית בפראגה ויחסם לציונות ולארץ ישראל‪ ,‬בהוויה העיתונאית של‬
    ‫יהדות פולין בתקופה זו ובמקומו של פראגר בתוכה‪ .‬החלק השני מתמקד‬
    ‫בשתי חוויות מכוננות שחווה פראגר בכיבוש פולין‪ :‬מעורבותו במאמצי‬
    ‫התיעוד של המתרחש תחת הכיבוש במסגרת הג׳וינט וסיפור שיירת ההצלה‬

                                                                ‫של הרבי מגור‪.‬‬
    ‫בפרק השני אעסוק בעשור הראשון לפעילותו של פראגר לאחר עלייתו‬
    ‫לארץ‪ ,‬מפרסום ספרו הראשון ב־‪ 1941‬על המתרחש באירופה ועד למעורבותו‬
    ‫בפעילות להקמת יד ושם‪ .‬ארבעה מאפיינים היו לפעילותו שאותם הגדרתי‬
    ‫כעד‪ ,‬מזעיק‪ ,‬מתעד ומנציח‪ .‬׳עד׳ מתייחס לספר הראשון שפרסם‪ ,‬על יהודי‬
    ‫אירופה תחת הכיבוש הנאצי‪ ,‬יון מצולה החדש‪ :‬יהדות פולניה בציפורני‬
    ‫הנאצים‪ .‬׳מזעיק׳ מתמקד בכתבותיו של פראגר בעיתון דבר ובפרסומים נוספים‬
    ‫שלו‪ .‬׳מתעד׳ מתחקה אחר פגישותיו עם שארית ה ְּפ ֵל ָטה בחזיתות ההעפלה‬
    ‫והבריחה ובפעילות התיעוד שעשה במחנות העקורים באירופה במסגרת ארגון‬
    ‫ההגנה‪ .‬ולבסוף ׳מנציח׳ עוסק בראשית פעילות ההנצחה שלו‪ ,‬שהתמקדה‬

                                       ‫בהנצחה הממלכתית – ייסודו של יד ושם‪.‬‬
    ‫בפרק השלישי אדון ביחסו של פראגר למדינת ישראל לנוכח השואה‪ .‬דן‬
    ‫מכמן טוען כי ׳הניגוד המהותי בין רצח העם היהודי לבין תקומתו הפוליטית‪,‬‬
    ‫מחד גיסא‪ ,‬והקרבה בזמן בין שני האירועים הללו [‪ ]...‬מאידך גיסא‪ ,‬הקנו‬
    ‫ממדים אפוקליפטיים לרצף האירועים ״שואה״ ו״הקמת מדינת ישראל״‪.‬‬
    ‫ואכן‪ ,‬עוד בראשית ימיה של המדינה קושרו השניים בהשקפותיהם של‬
    ‫אידאולוגים‪ ,‬הוגים דתיים והיסטוריונים׳‪ 30.‬כהוגה דתי וכהיסטוריון בדור‬
    ‫השואה והתקומה נדרש פראגר לסוגיה זו‪ .‬התשובה שהציע שיקפה את זהותו‪:‬‬
    ‫חסיד גור‪ ,‬ניצול ופליט‪ .‬עמדתו מוצגת באמצעות משנתו ההיסטוריוסופית‬
    ‫על הקמת המדינה המוצגת בכתביו בין שנות הארבעים לשנות השישים‪,‬‬

                                                      ‫‪ 3	 0‬מכמן‪ ,‬׳משואה לתקומה!׳‪ ,‬עמ׳ ‪.234‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20