Page 13 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 13 - 1-Front 21-11-21‬‬

‫מבוא ‪13‬‬

‫השנה הראשון למרד גטו ורשה חשף פראגר ידיעות חדשות עליו‪ ,‬וכי המרד‬
‫הפיזי היה מרכזי בעיניו‪ 21.‬רוני שטאובר הצביע על כך שפראגר נחשב בשנות‬
‫הארבעים והחמישים לאחד מהבקיאים בקורות השמדת יהדות אירופה ותרם‬
‫רבות להתגבשותה של תודעת הגבורה הרוחנית בזיכרון הקיבוצי החרדי‬
‫בישראל‪ 22.‬חנה יבלונקה סברה שהלחץ הציבורי שהפעילו פראגר ואחרים‪ ,‬יחד‬
‫עם איסוף החומר והיקפו‪ ,‬תרמו לאופיו של משפט אייכמן כמשפט היסטורי‬
‫רחב ומקיף‪ 23.‬עמוס גולדברג הפנה את הזרקור לייצוגי השואה בירחון בית‬
‫יעקב שאותו ערך פראגר ובו כתב‪ 24.‬חוי דרייפוס־בן ששון בחנה את כתיבתו‬
‫ההיסטורית החרדית של פראגר‪ 25,‬גרשון גרינברג בחן היבטים פילוסופיים‬
‫בתפיסתו ההגותית‪-‬דתית‪ 26,‬וכותבת שורות אלה עסקה בכמה היבטים של‬
‫הגותו ופועלו‪ 27.‬ואולם‪ ,‬אזכורים אלה אין בהם כדי לעמוד על מלוא חשיבותו‬
‫של פראגר בדיווח על השואה בעת התרחשותה‪ ,‬במסקנות שהסיק ובפועלו‬

‫לתיאור היסטורי שלה ולקיבועה בזיכרון של החברה הישראלית‪.‬‬
‫המחקרים על יחסה של היהדות החרדית לשואה התמקדו בעיקר בפעילות‬
‫המגזרית‪ ,‬אך לא נחקרו אישים חרדים שפעלו להטמיע את זיכרון השואה‬
‫גם בחברה היישובית הכללית‪ ,‬כמו משה פראגר‪ 28.‬פראגר פעל בין שנות‬
‫הארבעים לשנות השמונים של המאה הקודמת‪ .‬שנים אלה היו שנות עיצובה‬
‫של הממלכתיות והחברה הישראלית‪ ,‬בהן התחולל מאבק על צביונה היהודי‬
‫של המדינה ועל מקומם של שומרי המצוות בתוכה‪ ,‬והונחו היסודות לשיקומו‬
‫של עולם התורה החרדי באמצעות ביסוסה של ׳חברת הלומדים׳‪ .‬במהלכן‬
‫חלה תמורה ביחסים בין המגזרים החרדי‪ ,‬הציוני־דתי והציוני־חילוני מיחסים‬
‫של מתינות ושיתוף פעולה להתרחקות והקצנה של חלקים לא מבוטלים של‬

‫החברה החרדית‪.‬‬
‫בספר זה אתחקה אחר תפיסת עולמו‪ ,‬השקפותיו ופועלו הענף של פראגר‬
‫משנות הארבעים ועד למותו בשנות השמונים של המאה ה־‪ ,20‬בנרטיב‬
‫שביקש להנחיל לדורות הבאים וברישום שהותיר על מגזרים חברתיים‬

‫אשכולי־וגמן‪ ,‬׳הציונות הדתית בארץ ישראל לנוכח מרד גטו ורשה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.153-127‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫שטאובר‪ ,‬הלקח לדור‪ ,‬עמ׳ ‪.114 ,44‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪ 23‬‬
‫יבלונקה‪ ,‬מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן‪ ,‬עמ׳ ‪.84‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫גולדברג‪ ,‬׳השואה בעיתונות החרדית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.206-155‬‬ ‫‪2 5‬‬
‫‪ 26‬‬
‫‪Ben-Sasson, ‘Historiografia ultraortodoksyjna i Holokaust’, pp. 391-403‬‬ ‫‪ 27‬‬
‫גרינברג‪ ,‬׳שינויים בתפיסתו של משה פראגר׳‪.‬‬ ‫‪2 8‬‬
‫אייזנברג־גוטדינר‪ ,‬עד‪ ,‬מזעיק‪ ,‬מתעד ומנציח‪.‬‬

‫פונד‪ ,‬פירוד או השתתפות; הנ״ל‪ ,‬תנועה בחרבות; שלם‪ ,‬עת לעשות להצלת ישראל‪.‬‬