Page 220 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 220
Pg: 220 - 7-Front 21-11-21
220בתוך מערבולת הימים
וייסמנדל כשהוא מיסב על מיטת חליו []...כמי שנאבק עם חולשת גופו ואינו
נכנע לה׳ ,תיאר פראגר .וייסמנדל תהה אם יש צורך ׳לחטט בזכרונות מרים
ואכזריים אלה׳ ,שכן ׳הכל כבר נשחק ונמחק׳ .עוד טען בטרוניה כי ׳אילו היו
המנהיגים שלנו חדורי אחריות נוראה ,אז מזמן היו עורכים בירור מלא ומקיף
ללא משוא פנים!׳ .וייסמנדל מצא אוזן קשבת אצל פראגר וגולל לפניו את
סיפור ניסיונו האישי בברטיסלבה .הוא טען כי ויסליצני היה ׳רשע ערום׳
שראה את הנולד ,שכן כבר ב־ 1942צפה את כישלונו של הנאציזם.
וייסמנדל החליט לפעול בעזרת שוחד לאחר שהבחין כי באחד הטרנספורטים
(שילוחים) היו מעטים שהוצאו מהרכבת בפקודתו של ויסליצני .הוא חקר את
פשר הדבר ,הבין שהליך זה התאפשר הודות לתשלום כופר בחפצים יקרי ערך
והחליט לפעול .הוא פנה לקרל הוכברג (ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים
ב׳מרכז היהודים׳ ,ומי שנחשב לבולט שבמשתפי הפעולה עם הגרמנים
בברטיסלבה) וזה ניאות להציג את ההצעה לפני ויסליצני .׳כך החל המשא־ומתן
עם ראש הרוצחים ,שהביא מיד לידי הפסקת הגירושים׳ .ויסליצני קיבל 55,000
דולר בתשלומים והמציא קבלה חתומה בידי הימלר .גירוש היהודים הופסק ו־
40,000מיהודי ברטיסלבה הועברו למחנה בעיר סרד.
עם זאת וייסמנדל היה מאוכזב מכישלון תכניותיו להפציץ את קווי מסילת
הרכבת לאושוויץ ,ורעיון אחר הבשיל בו :לפוצץ את המסילה בנקודה רגישה
במנהרה שבתחום הסלובקי .פראגר כתב בהרחבה על התחבטויותיו של
וייסמנדל בשאלת ׳הקרבן־מתנדב׳ לצורך משימה זו:
אחד מתלמידי ישיבתנו התנדב מיד לשליחות זו :׳רבי ,אני חש כי ימי
ספורים ואני מוכן למצווה זו של מסירות נפש!׳ אבל כאשר המטען
המפוצץ היה מוכן לפעולה ,שקלתי בדעתי :׳איך זה אתן לתלמידי
היקר לקיים מצווה זו ,ולמה לא אלך בעצמי?׳ .בינתים נקראתי אל
׳מועצת היהודים׳ .אנשים שהתחשבתי בדעתם דיברו על ליבי והזהירו
אותי ,שאם יבוצע מעשה הפיצוץ בשטח הסלובאקי עלולים להתנקם
בכל היהודים שנשארו לפליטה .
פראגר ביקש להציג מכתבים שכתב וייסמנדל בזמן אמת (את תצלומיהם
מצא בארכיונים יהודיים שפקד) .אחד המכתבים היה חלק מתזכיר ארוך
ומפורט שכתב וייסמנדל למנהיגים יהודים בתורכיה ,בשווייץ ובארץ ישראל,
שם ,עמ׳ .454
שם.
