Page 224 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 224

‫‪Pg: 224 - 7-Front 21-11-21‬‬

                                                                                                    ‫‪ 224‬בתוך מערבולת הימים‬

                  ‫בסדרת כתבותיו בנושא ההצלה התייחס פראגר גם לשירות הידיעות‬
                  ‫המחתרתי של וייסמנדל וקבוצתו‪ .‬אחד מהישגיו‪ ,‬טען‪ ,‬הוא הדין וחשבון‬
                  ‫שכתב וייסמנדל על הגירושים ועל המתרחש באושוויץ בכ״ה באייר תש״ד‪.‬‬
                  ‫היה זה התיאור האינפורמטיבי הראשון שחשף לפני העולם החופשי את‬
                  ‫זוועות אושוויץ‪ 22.‬בדין וחשבון זה כלל וייסמנדל מפה ששרטט הוא עצמו על‬
‫פי עדויותיהם של שלושה נמלטים מהמחנה‪ 23,‬ולצידה קריאה להפציץ את ‪7‬‬

                                 ‫אושוויץ ואת פסי הרכבת המובילים אליה (׳דו״ח אושוויץ׳)‪24.‬‬
                  ‫הסברה המקובלת במחקר היא שהדו״ח נכתב בכמה עותקים בידי אוסקר‬
                  ‫קרסננסקי מ׳קבוצת העבודה׳ בברטיסלבה‪ ,‬שריאיין את ולטר רוזנברג המכונה‬
                  ‫רודולף ורבה‪ ,‬ואת אלפרד וצלר מבירקנאו‪ .‬השניים היו מוותיקי המחנה‬
                  ‫וקשריהם עם המחתרת שפעלה בו והשירות של ורבה ב׳קומנדו קנדה׳ (מיון‬
                  ‫חפציהם האישיים של היהודים שנשלחו אל תאי הגזים)‪ ,‬אפשרו להם להשיג‬
                  ‫נתונים מדויקים למדיי על מספר הנרצחים‪ ,‬על אופן ההשמדה ועל מדיניות‬
                  ‫ההטעיה וההסוואה של הנאצים‪ .‬ב־‪ 25‬באפריל ‪ 1944‬הגיעו השניים לעיר‬
                  ‫ז׳ילינה שבסלובקיה ויצרו קשר עם נציגי מרכז היהודים‪ .‬אוסקר קרסננסקי‬
                  ‫הכין את הדו״ח בן ‪ 26‬העמודים בגרמנית על מחנה ההשמדה אושוויץ־‬
                  ‫בירקנאו‪ .‬הדו״ח הראשון נשלח לוועד ההצלה שפעל באיסטנבול בשנים‬
                  ‫‪ ,1944-1943‬אך לא הגיע ליעדו‪ .‬השני נמסר לרב וייסמנדל אשר שלח אותו‬
                  ‫לחותנו בניטרה‪ ,‬הרב אונגר‪ .‬שם תורגם הדו״ח ליידיש ואחד העותקים נשלח‬
                  ‫למערב‪ .‬ב־‪ 15‬במאי כתב וייסמנדל מברק ושלח אותו ב־‪ 16‬במאי ליצחק‬
                  ‫שטרנבוך‪ ,‬נציג איגוד הרבנים האורתודוקסים בשווייץ‪ ,‬כדי שיעבירו אותו‬
                  ‫לארצות הברית‪ .‬במברק הוא קרא להפציץ את מסילת הברזל בין קושיצה‬

                              ‫לפרשוב‪ ,‬שהוליכה לאושוויץ‪ 25.‬כנראה למברק זה התכוון פראגר‪.‬‬
                  ‫אך ׳כל קריאות העזרה נתקלו באזניים אטומות ובלבות קשוחים׳‪ .‬במאמר‬
                  ‫נוסף כתב פראגר על אכזבתו ממשפט קסטנר‪ .‬הוא טען שלא רק שהמשפט‬
                  ‫לא האיר את פרשיית ההצלה‪ ,‬אלא אף סילף והעלים את הפרשה‪ ,‬בין השאר‬
                  ‫בשאלת מעמדו של וייסמנדל במאבק ההצלה‪ .‬שמו של וייסמנדל הוזכר‬
                  ‫עשרות פעמים במהלך המשפט‪ .‬שני הצדדים ׳הראו אפקטיביות רבה בשזירת‬
                  ‫נאומיהם המסכמים בציטטות שונות ממכתבי־ההצלה של הרב וייסמנדל׳‪26.‬‬

                                                              ‫‪ 	22‬פראגר‪ ,‬׳האמת על ההצלה׳‪ ,‬שם‪.30.1.1959 ,‬‬
                        ‫‪ 2	 3‬כנראה הכוונה לשניים‪ :‬ולטר רוזנברג‪ ,‬המכונה רודולף ורבה ואלפרד וצלר מבירקנאו‪.‬‬

                                           ‫‪ 2	 4‬על ׳דו״ח אושוויץ׳ ראו‪ :‬באואר‪ ,‬יהודים למכירה?‪ ,‬עמ׳ ‪.206-205‬‬
                                                            ‫‪ 2	 5‬ראו‪ :‬נדיבי‪ ,‬׳הפצת דו״ח אושוויץ׳‪ ,‬עמ׳ ‪.84-53‬‬
                                                                                                      ‫‪ 	26‬שם‪.‬‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229