Page 227 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 227

‫‪Pg: 227 - 8-Back 21-11-21‬‬

‫התגבשות תודעת השואה בחברה החרדית ‪227‬‬

    ‫וייסמנדל כי ׳וויסליצני נסע תכופות לברלין וסיכם הכל עם אייכמן‪ .‬בכל‬
    ‫ההתמקחויות שהיו לנו במשך שנה ויותר עם ויסליצני הוא דיבר בשם אייכמן‪,‬‬
    ‫ולפעמים גם הוסיף‪ ,‬שיש לו כמו־כן יפוי־כוח מאת הימלר‪ .‬מפיו של ויסליצני‬
    ‫שמענו לראשונה שגורל היהודים באירופה כולה נתון בידיו של אייכמן‪ ,‬והוא‬
    ‫המארגן הראשי של פעולות הגירושים והחיסול‪ .‬הודעתי זאת פעמים ללא‬
    ‫ספור במכתבים שלי לחוץ לארץ – בכל המכתבים קראתי לוויסליצני בשם‬
    ‫״ווילם״ ולאייכמן בשם ״אייך״׳‪ .‬בהמשך הריאיון מצוטטים דברי ביקורת‬
    ‫של וייסמנדל על התנהלותם של הארגונים היהודיים לאור קריאות הוועד‬

                                                               ‫המשווע לעזרה‪:‬‬

    ‫מתחילה הזעקנו באמצעות ׳הדאר המחתרתי׳ שלנו את כל ראשי‬
    ‫הארגונים היהודיים בשוויץ‪ .‬סאלי מאיער‪ ,‬נציג הג׳וינט‪ ,‬השיב בשלילה‬
    ‫מוחלטת‪ ,‬שאינו מוכן להכניס כסף לקופת האוייב‪ .‬נתן שוואלב‪ ,‬שהיה‬
    ‫בא־כוח של ׳החלוץ׳‪ ,‬הודיע לנו בעברית בסגנון כזה‪ :‬׳אין לנו כסף ורק‬
    ‫בדם ננחל את הארץ׳‪ .‬אני הגיבותי על כך בלשון קודש באגרת נרגזת‬
    ‫מאוד‪ ,‬וגיזי פלישמן כתבה להם בגרמנית במכתב מלא נזיפות וגידופים‪.‬‬

                                        ‫בינתיים עבר התאריך וכסף אין‪34.‬‬

    ‫דינה פורת טוענת כי תוכנו של מכתב זה (ששוואלב מכחיש את קיומו) תמוה‬
                                                      ‫לפחות משלושה טעמים‪:‬‬

    ‫האחד – במכתבים אחרים‪ ,‬שהעתקיהם נשמרו‪ ,‬הן של הרב וייסמנדל‬
    ‫והן של גיזי פליישמן‪ ,‬מופיעים ביטויים רבים של חיבה והערכה‬
    ‫לשוואלב‪ ,‬והם מופיעים גם לאחר שתכנית אירופה ירדה מעל הפרק‪.‬‬
    ‫אין ספק שמכתב כזה‪ ,‬לו נכתב‪ ,‬היה מקומם נגדו את שניהם ואת‬
    ‫קבוצת העבודה כולה‪ .‬השני – במכתביו של שוואלב ארצה הוא מסנגר‬
    ‫על התכנית למן הרגע בו נודע לו עליה‪ ,‬וממליץ לשלוח את הכסף [‪]...‬‬
    ‫והשלישי – הדעה המובעת במכתב זה תואמת את השקפתם של חוגים‬
    ‫חרדיים קיצוניים‪ ,‬שהתגבשה אחרי המלחמה‪ ,‬לפיה הפקירה הציונות‬
    ‫את יהודי אירופה למען הקמת המדינה‪ .‬ואולם דעה זו סותרת מכל‬
    ‫וכל הן את ההגיון הפשוט שאמר כי ללא יהודים – ובייחוד מאירופה‪,‬‬
    ‫ערש הציונות – לא יוכל היישוב הקטן להפוך למדינה; את דבריהם של‬
    ‫חברים בהנהגת הישוב שהביעו ברוח זו חרדה עמוקה לעתיד הישוב‬

                                   ‫‪ 3	 4‬פראגר‪ ,‬׳עד התביעה שייעדר ממשפט הצורר׳‪ ,‬עמ׳ ‪.6-5‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232