Page 13 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 13
Pg: 13 - 1-Front 21-05-11
פ ת ח ד ב ר 13
פיק ברכיים אוחז בי כעת ולבי מתכווץ לנוכח המשימה הדוחקת שלקחתי על
עצמי :להעניק לכאובים שבזיכרונותיי חיים ולהפיח בעזרת המילים נשמה באפם
של המתים .אכן ,משימה כבדת משקל ומעוררת אימה .מן האל לא אבקש עוד
דבר ,ובלבד שיאציל עליי את המילים הנכונות ויזכני בשעת החסד הנחוצה
למסירת סיפור המעשה במלואו .אולי בכך יימצא גם מזור אחרון לנשמתי
האומללה ,אשר נגזר עליה – כך יודע אני היטב – להוסיף ולהתגולל בייסוריה
גם לאחר עזיבתה את הבשר.
הנה כי כן ,כל חיי מתנקזים אל ספו של רגע אחד ,אל אותו ערב הרה גורל
בשלהי נובמבר ,1948כאשר נחו עיניי על גופה כליל השלמות של אַמינה
דו ֵהרסי .מרגע זה ואילך נצטמצם כל עולמי לכדי עניין אחד; נשמתי נתגלגלה על
פי תהום וחיי הוטלו אל תוך מערבולת והחלו מסתחררים סביבי ,בלי שיהיה לאל
ידי לשלוט בהם או לכוונם .יד קרה ואכזרית לפתה אותי ועשתה בי כבשלה.
הופעלתי ,תומרנתי ,ולבסוף – משלא היה בי עוד צורך – הושלכתי ככלי ריק,
לכלות את ימיי בציפייה לקץ .והנה הקץ כבר כאן ,הבשר הקמל משתוקק אל
האדמה והנשמה שבעה מהבלי העולם .הכוח תש ,אבל היד ,חלושה ורועדת,
עודנה מסוגלת לאחוז בעט ,והעיניים ,אף כי כהו ,עוד יש בכוחן לראות את
האירועים בבהירות רבה – שמא רבה מאי־פעם – מבעד למסך הזמן .וכי מה
נותר לו לאדם שנוּדה מכל חלקה ,לבד מהחירות לתבוע את זכותו למחילה
ולחסד אחרון ,לבד מהבקשה הפשוטה כי וידויו יישמע עד תום? הלוא תדע,
קורא יקר ,לעיתים כפות האדם לכוחות גדולים ממנו ורצונו נידף מפני רוחות
העולם; הרוע מהלך כאדון על פני האדמה ,אך פנים רבות לו ,ושמותיו אלפי
רבבה ככוכבי השמיים; אין בן אנוש החסין מפני שקריו ,ולא על נקלה יעמוד
בפיתוייו .אנא ממך ,אישי היקר ,הסכת ברוב טובך לסיפורי ,ומי ייתן ותמצא בו
אות של אזהרה באשר לרובץ בנבכי הנשמה.
