Page 17 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 17

‫‪Pg: 17 - 1-Front 21-05-11‬‬

                          ‫פרק ‪1‬‬

‫היטב אני זוכר את אותו נובמבר‪ .‬החורף נתאחר והגשם בושש לבוא‪ ,‬אך באוויר‬
‫עמדה כבר צינה מקפיאת איברים‪ .‬אני זוכר את עצי הטיליה משילים אדרתם‪ ,‬את‬
‫המדרכות מתכסות גוון זהוב־אדמדם וריח הערמונים הקלויים ממלא את האוויר‬
‫הקר‪ ,‬הסודק את העור‪ .‬אני זוכר את מראה המוני האדם נוהרים ברחובות פריז‪,‬‬
‫גודשים את השדרות ואת תחנות המטרו‪ ,‬נשים צעירות רכובות על אופניים‪,‬‬
‫חושפות ירכיים לבנות‪ ,‬עתירות בשר‪ ,‬תחת שמלות מתנופפות ברוח‪ ,‬גברים‬
‫במקטורנים או בסרבלי עבודה מהוהים ממהרים לעיסוקם‪ ,‬והכול רוחש תכונה‬
‫ערה של חיי כרך פעלתניים‪ .‬בתי הקפה לאורך בוּלוואר סן ז'רמן שוקקים היו‬
‫דרך קבע‪ ,‬מבוקר עד לילה‪ ,‬ערב־רב צפוף ורעשני של אינטלקטואלים פטפטנים‪,‬‬
‫פקידים מצוחצחים ובוהמיינים מפוהקים‪ ,‬המסבים בצפיפות לשולחנות על‬
‫המדרכה‪ ,‬והשיחות מתלהטות ושוככות לפי מקצב החדשות והאופנות‬
‫המתחלפות‪ .‬ברחוב פ ֹובּוּר סנט א ֹונ ֹו ֵרה שוב שפעו חלונות הראווה מוצרי יוקרה‪,‬‬
‫וזונות הרחוב של סן ֵדני שוב לא היו מחוסרות תעסוקה‪ .‬פה ושם ניכרו עדיין‬
‫צלקות המלחמה בדמות מבנים מתפוררים שבזוויותיהם נערמו גלי אבנים‪,‬‬
‫חזיתות מחוטטות ירי שכרזות רחוב צעקניות דבקו בהן כמנסות לכסות על‬
‫פגעיהן ומכתשי פגזים בקרנות רחוב צדדיות – עדות אילמת לימים שנראו עתה‬
‫רחוקים מאוד‪ .‬כל אלה נתמזגו בטבעיות בנוף העירוני המתחדש‪ ,‬יוצרים פסיפס‬
‫ססגוני‪ ,‬מרהיב ומלנכולי בעת ובעונה אחת‪ ,‬המותיר על העין חותם של תזזית‬
‫קדחתנית ונוסכת שיכרון‪ .‬האוויר היה קר אך הימים שטופי אור‪ ,‬ועל גדות ה ֵסן‬
‫ניתן היה לפגוש עוד בצעירות חשופות איברים מתענגות על קרניה של שמש‬
‫סתיו מאוחרת‪ .‬העיר כולה כמו רחשה עזוז נעורים מדבק‪ ,‬ולעת ערב נמלאו‬
‫הרחובות חבורות־חבורות של סן־ז'רמניסטים צעירים‪ ,‬לבושים ברישול במעילי‬
‫ה ַק ַנדי ֵאן שלהם‪ ,‬צובאים על הקלוּבּ סן ז'רמן ועל ה ֵלה טאבּוּ‪ ,‬מתקוטטים‬

                    ‫ברחובות או מתגפפים בלהט בקרן זווית ועל ספסלי הגנים‪.‬‬
‫הייתה זו פריז אחרת‪ ,‬בירת עולם שאיננו עוד‪ ,‬מדאם זקנה המבקשת להסתיר‬
‫את פגעי הזמן תחת שכבת איפור עבה ולהצניע את החבורות שהותירו בה‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22