Page 299 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 299
Pg: 299 - 10-Back 21-05-11
פרק 36
השחר לא הביא עמו אור .צללי הלילה נותרו בעינם ,רק החווירו מעט ועטו על
עצמם גוון אפרורי עכור .הקרקע כוסתה שכבה דקה של כפור ,והאוויר היה
מתכתי וצרב בריאותיי .סובבתי ברחובות מבלי לדעת היכן אני ולהיכן אני הולך.
פסעתי סהרורי ,מועד מדי פעם בפעם ,ללא כיוון או יעד .העליתי צחנה ,זיפים
עבים כיסו את פניי ובגדיי היו קרועים ומרובבים בדם ,בוץ ומי גשמים .מקץ זמן
מה מצאתי את עצמי נשטף בפרץ אדיר של בני אדם .שאון כביר של צעקות,
איברים מתנופפים ,שקשוקי מטבעות וצפירות הקיף אותי מכל עבר .נהדפתי
מצד אל צד ולא פעם כשלתי אל הקרקע ,ורק בדי עמל הצלחתי לשוב ולעמוד
על רגליי .ניסיתי להתקדם ,אך הרחוב פלט לקראתי נחילי אדם בלתי־נדלים,
שהסתערו על דוכנים גדושי סחורות מכל מין וצבע אשר נערכו משני עברי הדרך
ולאורכה ,ככל שהעין משגת .רוכלים וחנוונים הציעו את מרכולתם ,מפלסים
להם דרך בהמון בצעקות רמות .משאיות וכלי רכב עמוסי סחורות התניידו לאט
בתוך ההמולה ,מרעימים בצופריהם ונענים באדישות מופגנת מצד ההמונים
שגדשו את הרחוב.
אט־אט התחוור לי כי נקלעתי על כורחי אל שוק יום ראשון ,ערב חג המולד.
לשווא תרתי בעיניי אחר דרך מילוט מן המרקחה האיומה והרוחשת הזאת .שוטר
אחד שעמד מעט הלאה ממני מיקד בי את מבטו והחל מפלס לו דרך לעברי
בהילוך מאיים .בלי להסס נשאתי את רגליי וצללתי אל תוך ים האדם ,מניח
לעצמי להיסחף בערבו ְב ַית הגופים והאיברים ,בלי לחוש עוד במרפקים ובברכיים
שהוטחו כנגדי ובחבטות האיומות שספגתי מהם .נחשולי אדם ניתכו עליי מכל
עבר ,טלטלוני מצד אל צד ,הפילו אותי אל הקרקע ומיד הקימו אותי שוב על
רגליי; ראשי הסתחרר ושאון רב המה באוזניי ,חושיי התערפלו וממשותי
הגשמית כמו ניגפה בפני להט הגופים השוקקים ,הלכה ונצטמצמה תחת
דחיסותם של האיברים הגודשים ומתערבלים בהמולת קדחת ,עד שהתפוררה
כליל ולא הייתה עוד אלא תצרופת ארעית של חלקיקים זעירים ובלתי־נראים,
מונאדות נטולות צורה ומשקל ,שחברו זו לזו בשל פעולתו של כוח פיזיקלי לא
