Page 296 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 296

‫‪Pg: 296 - 10-Front 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 296‬פ נ י י א נ ו ס‬

                                                  ‫היא ירדה אל מתחת לאדמה‪.‬‬
  ‫שלחתי בעקבותיה כוחות גדולים‪ ,‬אבל היא נעלמה כרוח רפאים ולא הותירה‬
  ‫עקבות‪ .‬לא נותרה לי ברירה‪ :‬אנוס הייתי לדווח לרייכספיהרר על התקרית‬
  ‫המבישה‪ .‬הוא רתח‪ .‬ציווה לשלוח ללא דיחוי את חציו הנותר של הקלף‬
  ‫לוולסבורג ולשגר מיד את כל המעורבים בפרשה חזרה אל ברלין‪ ,‬כדי שיעמדו‬
  ‫למשפט בפני בית הדין של האס־אס־גריכט‪ .‬למרות הכול נראה כי מרטין יצליח‬
  ‫להציל את עורו בזו הפעם‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי ששיערתי‪ ,‬רוזנברג פרש עליו את חסותו‪,‬‬
  ‫ומעתה ידאג להפעיל את מלוא סמכותו כדי למנוע מהפרשה להתגלגל אל בית‬
  ‫המשפט ולהיחשף במלוא כיעורה‪ .‬אנשיי‪ ,‬שערכו חיפושים בדירתו‪ ,‬מצאו‬
  ‫תכתובות שניהל מרטין עם קרל בּ ְר ְט ַהאוּ ֵאר‪ ,‬האבּ ַט ְיילוּנגס ַל ְיי ֵטר למבצעים‬
  ‫מיוחדים של האַייזנצש ַטאבּ של רוזנברג‪ ,‬בהן הוא מדווח על התקדמות‬
  ‫החיפושים בסביבות הנוטר דם דה פארי‪ .‬לבושתי‪ ,‬בתכתובות אלה מתאר מרטין‬
  ‫בפרוטרוט את ההסכם שרקח עם "היהודייה של קנוכן"‪ ,‬כך כינה אותה‪,‬‬
  ‫ובתשובה קיבל את ברכתו של בּ ְר ְט ַהאוּ ֵאר למהלך‪ .‬ניכר היה שבּ ְר ְט ַהאוּ ֵאר שבע‬
  ‫רצון עד מאוד מהעסקה‪ ,‬שכן הוא שיבח את תושייתו של מרטין והרעיף עליו‬
  ‫מחמאות בלי סוף‪ .‬הוא אפילו כינה אותו " ֵהר דוקטור מרטין גרונהאגן‪ ,‬ה ֵשף של‬

                                                                    ‫הגראל"‪...‬‬

                                                                 ‫גרונהאגן‪...‬‬
                                                        ‫מסיה גרונהאגן‪....‬‬
                                   ‫האצבעות המרוסקות‪ ...‬המבטא המוזר‪...‬‬
‫חבטה נשמעה מחוץ לדלת ואחריה חבטה נוספת‪ ,‬עמומה ממנה‪ .‬לבי הלם‬
‫כמטורף‪ ,‬האוויר הפך דחוס והתקשיתי לנשום‪ .‬ידעתי כי אסור לי להישאר‬
‫במקום הזה ולו רגע אחד נוסף‪ ,‬ידעתי כי עליי למלט עצמי מכאן‪ ,‬לנוס מהר‬
‫ורחוק ככל שיישאוני רגליי‪ .‬החלקתי במהירות אל תוך בגדיי‪ ,‬נטלתי בידי בשנית‬
‫את פסלון הברונזה והתגנבתי אל הדלת בצעדי חתול‪ .‬זרקתי מבט מבעד לעינית‪,‬‬
‫וידאתי כי השטח פנוי‪ ,‬ורק אז – כשכל חושיי דרוכים וערוכים – הסטתי את‬
‫הבריח וסובבתי את המפתח במנעול‪ .‬זיעה פרצה מכל נקבובית בעורי וידי‬
‫החליקה מעל הידית והתקשתה לאחוז בה‪ .‬פתחתי את הדלת בזהירות – תחילה‬
‫כדי חרך‪ ,‬ורק אחר כך לרווחה – ואז‪ ,‬בעומדי על המפתן‪ ,‬סוקר בחשש את‬
‫המסדרון הנמתח משני עבריי‪ ,‬נחרדתי למראה סימני דם על הרצפה שהובילו אל‬
‫החדר שממול‪ ,‬חדרו של מסיה גרונהאגן‪ .‬עתה יכולתי לראות כי דלת החדר‬
‫הייתה פתוחה קמעה‪ ,‬ואור צהבהב חלוש בקע מבפנים‪ .‬בטני התכווצה בעווית‬
‫איומה וחשתי כיצד מתערערת אחיזתי בקרקע המציאות‪ .‬היטב ידעתי שאל לי‬
‫לגשת לשם; היטב ידעתי את שמצופה לי מעבר לדלת‪ ,‬ואף על פי כן לא יכולתי‬
   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301