Page 292 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 292

‫‪Pg: 292 - 10-Front 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 292‬פ נ י י א נ ו ס‬

  ‫הפשוט שלא ניאותה לקבל על עצמה את סמכותו ופקפקה כמעט בכל‬
                                                                   ‫החלטותיו‪.‬‬

  ‫"הם חופרים במקום הלא־נכון"‪ ,‬אמרה לי באותו ערב‪" .‬הם כבר מבינים את‬
  ‫זה‪ ,‬אבל גאוותם אינה מניחה להם לוותר‪ "...‬לאחר מכן ביקשה כי אראה לה‬
  ‫שוב את כתב היד של פלדאן‪ .‬הפעם התעמקה בו דקות ארוכות ועקבה באצבעה‬

                              ‫אחר הקווים המשתברים והמשתרכים שעל הקלף‪.‬‬
  ‫"זו אכן מפה של פריז התחתית‪ "...‬אמרה‪" ,‬אבל זהו אינו הסי ֵטה‪ ,‬בכך אפשר‬

                                     ‫להיות בטוחים‪ ,‬אף לא הגדה השמאלית‪"...‬‬
  ‫"הם חופרים כאן"‪ ,‬נחפזתי לעזרתה ונעצתי את אצבעי בנקודה שסימן מרטין‪.‬‬
   ‫"ממש בנקודה הזאת‪ ,‬היכן שמסומן הצלב ולצדו הכיתוב 'מתחת לקתדרלה'‪"...‬‬
  ‫"זה אינו צלב"‪ ,‬תיקנה אותי מיד‪" ,‬זהו הענח' של איסיס‪ .‬ואכן‪ ,‬יש לחפש‬
  ‫מתחת לקתדרלה‪ ,‬אך לא זו של נוטר דם‪ .‬כל הסימנים מצביעים על סן סולפיס‬

                                               ‫ועל המקדש העתיק שמתחתיה"‪.‬‬
  ‫היא הביטה בי ומבטה היה נחרץ ומדבק בנחישותו‪ .‬הוריתי ללישקה לאסוף‬
  ‫כמה אנשים‪ ,‬ובלי לאבד רגע נסענו אל הקתדרלה של סן סולפיס‪ .‬כשנכנסנו‬
  ‫פנימה לא נתקלנו בהתנגדות מיוחדת‪ ,‬למעט אחד מכוהניו של ישו‪ ,‬שברוב‬
  ‫חוצפה וכסילות ביקש לחסום בגופו את גרם המדרגות המוביל אל המדורים‬
  ‫התחתונים‪ .‬הוא סולק במהירות ומבלי לעורר מהומה‪ .‬השמש הזקן‪ ,‬שהחזיק‬
  ‫בחגורתו את צרור המפתחות הראשי‪ ,‬נצטווה ללוותנו‪ .‬היהודייה רצה מלפנים‬
  ‫בהתרגשות גלויה‪ ,‬מובילה אותנו בבטחה וללא כל היסוס‪ ,‬כאילו הכירה היטב‬
  ‫את המסדרונות הללו‪ ,‬כאילו הילכה בהם עוד קודם לכן‪ .‬לבסוף הגענו לדלת עץ‬
  ‫ישנה שקורותיה היו מאוכלות בחלקן‪ .‬השמש הזקן סובב את המפתח בחור‬
  ‫המנעול והדלת נפתחה‪ .‬ירדנו במדרגות ופסענו חרש אל תוך חלל קטן וחשוך‪,‬‬
  ‫חצוב באדמה‪ .‬לאור הפנסים ראינו קריפטה קטנה שבמרכזה ניצב פסל בדמות‬

                                                                       ‫אישה‪.‬‬

‫הו‪ ,‬אשת סודות נוראה! תיבת גנזים איומה ומבוצרת! מה קורנים הם פנייך‬
‫הניבטים אליי מתוך העלטה‪ ,‬מה שגיבה היא דמותך הנזקפת מתהומות נשייה!‬
‫האם רצית שאדע כל זאת? האם הייתה זו מטרתך ותכלית מעשייך? שאלמד‬

                            ‫ואכיר את סיפורך? שאדע עד כמה נוראה קללתך?‬

                                                         ‫פריז‪ 30 ,‬במאי‪1942 ,‬‬

  ‫דומה שלא היה ניתן לצפות שהדברים יהיו אחרת‪ .‬היה עליי להיות ערוך לכך‪,‬‬
  ‫אבל צלילות המחשבה נלקחה ממני‪ ,‬רצוני כשל‪ ,‬ועקב כך ניטלה ממני כל‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297