Page 291 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 291

‫‪Pg: 291 - 10-Back 21-05-11‬‬

‫ר ו ב ד ו ‪291‬‬

   ‫הייתה דוממת‪ .‬בדי עמל השיבה את איבריה לשליטתה וציוותה על גופה הרצוץ‪,‬‬
   ‫השבור‪ ,‬לסור שוב לצו רצונה‪ .‬עוד רגע קט עמדה שם‪ ,‬בגדיה שסעים שסעים‪,‬‬
   ‫תלויים עליה כסחבות ספוגות דם‪ ,‬ולרגליה הוולד המת‪ .‬אחר כך החלה מכתתת‬
   ‫רגליה במעלה המנהרה החשוכה‪ ,‬מותירה את ילדה שם‪ ,‬על גדת מימיו של‬

                                                ‫קוקיטוס‪ ,‬מנחה אחרונה לאדון‪.‬‬
   ‫כך פילסה את דרכה חזרה בעלטה‪ ,‬אצבעותיה מגששות ללא הרף אחר‬
   ‫הנתיבים שחקקה בבשרה‪ .‬לבסוף שבה והבקיעה חזרה אל העולם שמעל ועיניה‬
   ‫הוכו סנוורים‪ ,‬עד כי במהלך הימים הבאים עוד הוסיפה לחוש שהיא שרויה‬
   ‫בעלטה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬סיפרה‪ ,‬לא חזר העולם להיות כשהיה‪ .‬מרגע זה ואילך ניבט‬
   ‫אליה קודר‪ ,‬דומם ואכזר‪ .‬הלוט סר מעל עיניה והיא בהתה אל תוך האינות‬
   ‫הגדולה‪ ,‬ראתה את השקר‪ ,‬את הכזב‪ ,‬את הרמייה‪ .‬המציאות הפכה שקופה‪,‬‬
   ‫הפוכה‪ .‬שמיים וארץ נתערבבו זה בזה והיו לגוש חומר גס וחסר חיים‪ ,‬אנשים‬
   ‫דמו בעיניה לזקיפי חול מתפוררים‪ ,‬היא ראתה בעיניה את הזמן‪ ,‬נחש ארוך‪,‬‬
   ‫מפותל ואימתני‪ ,‬שועט על גחונו במהירות פראית‪ ,‬לא ניתן לעצירה‪ ,‬לועו‬
   ‫פעורה והוא בולע לקרבו את כל העומד בדרכו‪ .‬היא הוסיפה לשוטט בעולם‬
   ‫בציפייה דרוכה‪ ,‬שכן ידעה כי קרב היום‪ .‬הרי לחש הוא באוזנה את כל סודותיו‬
   ‫בשעה שגהר מעליה‪ ,‬שיכור מתאווה‪ .‬היא ידעה שיש לה תפקיד‪ ,‬על כן נותרה‬
   ‫בחיים‪ .‬על כן – כך אמרה תוך שהיא מישירה אליי את עיניה השחורות – עליה‬
   ‫לשרוד! בזמן האקציה הגדולה של יוני הסתתרה בתעלות הביוב שמתחת‬
   ‫למו ְנ ַמר ְטר‪ ,‬שם חברה למבריחי הנשק של הרזיסטנס‪ ,‬ומאז העבירה את ימיה‬
   ‫במחשכי העיר התחתית‪ ,‬מסייעת בהובלת תחמושת וסחורות לשוק האפור‪ .‬לא‬
   ‫היה זה מעשה פוליטי‪ ,‬התעקשה‪ ,‬אלא מעשה של אדם המבקש להיאחז בחיים‬

                               ‫עוד זמן מה‪ ,‬רק כדי לחזות בעולם מגיע אל קצו‪...‬‬
   ‫למחרת הצגתי בפניה את שרטוטיו הסבוכים של פלדאן וסיפרתי לה על‬
   ‫החפירות שמבצעת משלחת האננרבה בסי ֵטה‪ .‬היא אפילו לא טרחה להציץ‬
   ‫בכתב היד‪ ,‬ומיד פסקה בטון מבודח שלא נפקד ממנו הלעג‪" :‬אוכל לעזור‪ .‬הכר‬
   ‫לי את אנשי המשלחת‪ ,‬אמור להם שאני יודעת היכן למצוא את האל המקורנן‬

                                                                    ‫שלהם‪"...‬‬

                                                          ‫פריז‪ 23 ,‬במרץ ‪1942‬‬

   ‫שלושה ימים לאחר שח ְברה היהודייה אל משלחת החוקרים באתר החפירות‬
   ‫בסיטה פנה אליי מרטין‪ ,‬כולו שוצף וקוצף‪ ,‬ותבע כי אשחרר אותה לאלתר‬
   ‫מתפקידה‪ .‬למן הרגע הראשון לא פסקו השניים מלהתקוטט‪ ,‬וזאת מן הטעם‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296