Page 290 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 290 - 10-Back 21-05-11‬‬

‫‪ 290‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫מטה מצאה עצמה נמשכת פנימה‪ ,‬אל מעבה האדמה‪ ,‬ללא כל יכולת להתנגד‪.‬‬
‫הלאה‪ ,‬עוד ועוד‪ ,‬נושאת את בטנה התפוחה‪ ,‬ההרה‪ ,‬כמו מרטיר הנושא את‬
‫צלבו‪ .‬קול פנימי האיץ בה והיטב ידעה כי אין בכוחה אלא להתמסר לו עד כלות‬
‫וללכת אל כל אשר יצווה אותה‪ .‬כך‪ ,‬ללא תחושת זמן או מרחב נדדה בתעלות‬
‫החשוכות שמתחת לעיר‪ .‬מרבית הזמן הילכה בעלטה מוחלטת‪ ,‬מגששת את‬
‫דרכה כעיוורת במבוך אינסופי של מנהרות‪ ,‬תעלות שופכין ונקיקי קבורה‬
‫עתיקים‪ .‬מדי פעם בפעם עצרה להחליף כוחות‪ ,‬אך הקול לא הניח לה‪ ,‬על כן‬
‫העמיקה עוד ועוד אל מתחת לאדמה‪ .‬כדי לא לאבד לחלוטין את דרכה בחשכת‬
‫המעמקים ידעה כי שומה עליה לסמן את דרכה‪ ,‬להותיר מאחוריה חוט אריאד ֵנה‬
‫שיאפשר לה לשחזר את עקבותיה חזרה אל העולם של מעלה‪ .‬באין כל אמצעי‬
‫אחר בידיה‪ ,‬החלה מקעקעת בסכין קטנה את מסלול הליכתה על כף ידה‪ ,‬ולאחר‬
‫שהעור נמלא כולו שתי וערב סימנים זעירים מדממים‪ ,‬המשיכה לחרוט על פנים‬
‫אמת ידה‪ .‬משיבש הדם‪ ,‬נותרו בעור סימנים דקים שיכלה למשש ובדרך זו לשוב‬
‫ולמצוא את דרכה חזרה‪ .‬ככל שהעמיקה הפכה ההליכה קשה יותר‪ ,‬האדמה‬
‫נעשתה בוצית והאוויר מחניק‪ .‬למשך פרקי זמן ארוכים נאלצה לזחול בנקיקים‬
‫צרים שדפנותיהם חלקות מטחב וקרקעיתן שוקענית ובוגדנית‪ .‬רמשים עקצוה‪,‬‬
‫חולדות נגסו בבשרה‪ ,‬אבל היא הוסיפה לרדת‪ ,‬עוד ועוד‪ ,‬בלי יכולת להתנגד‬
‫לקול‪ .‬בחלוף הזמן היא חשה להפתעתה כי היא מסוגלת לראות בחשכה‪.‬‬
‫לא הייתה זו ראייה במובנה הרגיל‪ ,‬סיפרה‪ ,‬אלא דבר מה הדומה יותר לתחושת‬
‫התמצאות כללית בחלל‪ .‬היא הייתה מוכנה להישבע שלחשכה יש גוונים‬
‫ותת־גוונים‪ ,‬הנארגים לבסוף לידי אותו שחור גולמי ובלתי־חדיר הנראה לעין‬
‫בתחילה‪ .‬כך שוטטה מחוץ לזמן‪ ,‬באין לילה ובאין יום‪ ,‬בלי דעת צפון או מערב‪,‬‬
‫אף לא מזון או שינה‪ ,‬ועדיין הרגליים מושכות הלאה‪ .‬עווית חדה בבטנה סימנה‬
‫לה כי היא קרבה והולכת‪ ,‬ועם כל צעד הכאב התגבר‪ .‬היא חשה פרץ של זרם‬
‫חם ניגר ממפשעתה מטה אל פנים ירכיה‪ .‬תחתוניה ושמלתה נספגו בנוזל‪ ,‬אבל‬
‫היא לא עצרה בשל כך; אדרבא‪ ,‬היא החישה פעמיה‪ .‬היא חצתה סלע גדול‬
‫ואחריו פלג מים תת־קרקעי ורכנה לרחוץ את פניה‪ .‬המים היו קרירים וזכים‪.‬‬
‫פכפוך המים התנגן באוזנה כשיר ערש ששרה אם לבנה‪ .‬ואז הוא נגלה בפניה‪:‬‬
‫האדון‪ ,‬אדון העולם‪ ,‬יהוה צבאות‪ ,‬הדמיורגוס הקדוש‪ .‬הוא לופת אותה‬
‫בזרועותיו ומגעו שורף כאש‪ .‬הוא נושא אותה אל מדף הסלע‪ ,‬מעל למים‬
‫המפכים‪ ,‬ומצמיד את גבה כנגד האבן הצוננת‪ .‬הוא קורע מעליה את בגדיה והיא‬
‫מרפה את גופה‪ ,‬מתמסרת לאש‪ .‬ואז הוא מפלח את גופה עם הפאלוס האימתני‬
‫שלו והיא חשה את הלהבות לופפות אותה מבפנים‪ .‬שעות רבות ימשיך לבעול‬
‫אותה‪ ,‬עד שיגיע לבסוף לידי פורקן ויתיז בתוכה את רעלו המשוקץ‪ ,‬ארס סמיך‬
‫ומפעפע‪ ,‬והיא תאבד את הכרתה‪ .‬כשהתעוררה שוב לא חשה בנוכחותו‪ .‬העלטה‬