Page 289 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 289
Pg: 289 - 10-Front 21-05-11 1
ר ו ב ד ו 289
במקומי? ברגעי הפיכחון המועטים דומני שהפכתי נוצרי טוב יותר ,שכן נוכחתי
להבין מה רב כוחו של לוציפר ,העושה מהגוף נשק כנגד הנשמה ,מסית את
הבשר נגד הרוח ומותיר את האדם משועבד לכוחות עליונים ,גדולים ממנו.
לראשונה מסוגל אני לחוש במרומז בכוחה של טרנסצנדנציה הפועלת עליי,
ובתוכי – את המאבק הקמאי בין אור וחושך ,בין טהור וטמא ,אמת ושקר.
בשעת כתיבת שורות אלה מהדהדות בראשי מילות שירו של גיא ֹור ֵגה" ,פנו דרך
לצלוב החדש ...שאו את קולכם והריעו ,אתם הנופלים במלכודת הניצוץ
השטני ,את שארית לשד החיים ת ַכלו בלחשים ,ורק ביום הדין תחושו שוב
בדלותכם"...
בלילות אני אסיר במיטתה .את הימים היא עושה לצדי כאזרחית מגויסת
בשירות הרייך .איש אינו יודע ואיש גם לא יידע .את מוצאה היהודי הצליחה עד
כה להסתיר ,ואילולא הספרדי הקטן ,ודאי היה נותר נסתר אף ממני .ואולי חבל
שלא כך ,על אף שרק בדרך זו ניאותה לבסוף לחלוק איתי את סודותיה .העמדת
הפנים אינה דורשת מאיתנו מאמץ גדול .דומה כי משחק המסכות ,היפוך
התפקידים בין היום ללילה אינו זר לה ,שכן התרגלה זה מכבר ללבוש ולפשוט
זהויות על פי הצורך .יש בה משהו מיוסר עד אין קץ ,חסר מנוח ,ונפשה – כיאה
לבני גזעה – נפש נווד היא ,משוללת בית או כל זיקה לאדמה ,חסרה כל אחיזה
בקרקע .נודדת היא בין עולמות של מעלה ועולמות של מטה ,בין קדוּשה
וטומאה ,ונשיקתה נוטפת רעל כשם שהיא נושאת התפכחות גדולה .זוהי
קוּ ְנדרי ,המפתה ,המדיחה ,המקוללת .יהודייה אפלה זו היא אשת מחשכים.
הספרדי הקטן צדק .מכירה היא את רזי העולמות התחתונים של פריז כמו את
כף ידה .זו אינה מליצה .כשהבחנתי לראשונה בצלקות המכסות את ידה
השמאלית שיערתי כי ניסתה לשים קץ לחייה .באחד הלילות ,כששאלתי אותה
לפשרן ,סיפרה לי סיפור מופלא ובל ייאמן ,שאילולא הייתי שומעו מפיה ודאי
הייתי מפקפק באמינותו :בערב חג המולד הראשון למלחמה נאספו היא וכמה
עמיתים לספסל הלימודים בביתו של הפרופסור שלהם ,לחגוג ,כך במילותיה,
"את שקיעתו הסופית של המערב ואת עלייתו הבלתי־נמנעת של כוכב השחר
במזרח" .כפי הנראה ניהלו שם מעין טקס יהודי שטני כלשהו שלא עלה יפה
ונסתיים בטרגדיה נוראה ,שממנה הצליחה להיחלץ בעור שיניה .הוטל עליה ,כך
סיפרה ,להמשיך את הפולחן עד תומו ,על כן הוסיפה ותרה אחר מקום שקט
וסמוי מעין .כיוון שהרחוב החל שורץ כבאיות וניידות משטרה ,פנתה וירדה אל
תחנת מטרו סמוכה ומשם מצאה דרך אל מנהרת ביוב .משירדה אל חשכת
האדמה שוב לא יצאה משם אלא כעבור ימים .במשך כל אותו זמן לא ראתה
אור יום ולא בא מזון אל פיה .כדי לשתות ,סיננה מי שופכין בבד שמלתה כך
שיהיו ראויים לשתייה .משהשלימה לבסוף את העניין הטקסי שלשמו ירדה
