Page 301 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 301 - 10-Front 21-05-11‬‬

‫ר ו ב ד ו ‪301‬‬

‫את יגון העולם כולו‪ ,‬ועיניו המושפלות‪ ,‬המזדהרות עמומות תחת עפעפיים‬
‫כבדים‪ ,‬מלאות תוגה‪ .‬המנגינה פסקה והזקן נעלם מאחורי הבימה‪ ,‬ורק קצה־ק ֶצ ָה‬
‫של מגבעתו מופיע ונעלם חליפות מאחורי הפרגוד‪ .‬לבסוף הוסט המסך ועל‬
‫הבימה נתגלו שתי מריונטות קטנות מגולפות מעץ‪ ,‬כשברקע תפאורה של יער‪:‬‬
‫פרסיפל ואמו‪ ,‬הר ֵצ ַלי ֵדה‪ .‬האם הבוכייה מפצירה בבנה פן יעזוב את ביתה ויעמיד‬
‫את עצמו בפני סכנות‪ ,‬אך העלם אינו שועה לתחינותיה ובוחר לצאת בעקבות‬
‫קבוצת אבירים שזה עתה חצתה את היער‪ .‬הוא מפנה לה את גבו והיא מלווה את‬
‫לכתו בנהי תמרורים‪ ,‬ואז קורסת אפיים ארצה‪ ,‬שבורת לב‪ ,‬ונופחת את נשמתה‪.‬‬
‫פרסיפל‪ ,‬שאינו ער לגורלה של אמו‪ ,‬מהלך לתומו ביער‪ ,‬נפשו עולצת בחזהו‬
‫ושיר על שפתיו; כאשר הוא משגיח בברבור המתעופף בשמיים הוא נוטל את‬
‫קשתו ומפילו ארצה‪ .‬ג ֹורנ ַמ ְנז‪ ,‬זקן האבירים‪ ,‬משגיח בברבור הצונח מן השמיים‬
‫ומורה להביא בפניו את האדם שהעז להפר את קדושת היער‪ .‬בראותו את פרסיפל‬
‫הוא נוכח לדעת כי הנער הוא שוטה גמור‪ ,‬אינו יודע את מעשיו‪ ,‬אינו יודע אנה‬
‫הוא הולך ומאין בא‪ ,‬אינו יודע את זהות אביו‪ ,‬אפילו את שמו שלו אינו זוכר‪...‬‬
‫אכן‪ ,‬כסיל מוחלט‪ .‬כל אותה עת היה מוסיף הזקן למשוך בחוטים במיומנות רבה‪,‬‬
‫נימת קולו משתנה על פי צורך‪ .‬מסכת התמונות מתחלפת ותפאורת היער מפנה‬
‫את מקומה להיכל הגביע‪ ,‬שם פוגש פרסיפל באמפורטס‪ ,‬מלך הגביע הפצוע‪,‬‬
‫ומתבשר על בגידתו של קלינגזור‪ .‬בשמעו את הדברים הללו מחליט פרסיפל‬
‫לצאת אל ממלכתו של קלינגזור ולהשיב בחזרה את חנית הגורל‪ ,‬לאחדה בשנית‬
‫עם הגביע הקדוש ולהסיר מעל המלך ומסדר האבירים את הקללה הרובצת על‬
‫ראשם‪ .‬והנה‪ ,‬דווקא תמימותו היא שעומדת לו לנוכח פיתוייהן של בנות‬
‫הפרחים‪ ,‬שליחותיו של קלינגזור‪ ,‬ובזכותה הוא מצליח במקום שבו אמפורטס‬
‫כשל לפניו‪ .‬מבעד לנהי תחינתן הוא שומע קול הקורא לו בשמו‪" ,‬פרסיפל"‪,‬‬
‫ונזכר כי בשם זה נהגה לקרוא לו אמו‪ .‬על הבמה עולה ומופיעה קונדרי‪ ,‬והיא‬
‫שמגלה לעלם את האמת על אודות אביו האביר‪ ,‬שנפל בקרב‪ ,‬ועל אמו‪ ,‬שביקשה‬
‫להגן על בנה יקירה מפני רעות העולם‪ ,‬אך גורלה הועיד לה שתמות בודדה‬
‫ומיוסרת‪ .‬העלילה נמשכת‪ ,‬אך דמויות העץ הקטנות הולכות ומתכסות עשן סמיך‬
‫כקטורת‪ ,‬עוד רגע וייעלמו כליל‪ .‬מבעד לעשן המתאבך עוד ניתן לחזות בפעם‬
‫האחרונה בנשיקתם של פרסיפל וקונדרי וברגע התפכחותו של העלם הצעיר אל‬
‫צער העולם‪ ,‬אל הכאב הנורא הקורע בבשרו של מלך הגביע‪ ,‬אל הפצע האיום‬
‫בחלציו‪ ,‬שאינו מגליד ואינו נרפא לעולם‪ .‬עד מהרה נבלע הכול בעשן לבן‪:‬‬
‫התיאטרון‪ ,‬הזקן‪ ,‬תיבת הנגינה‪ .‬אני יודע כי עליי להמשיך בדרכי‪ ,‬אך זו נסתרת‬

‫מעיניי‪ ,‬מכוסה אובך לבן בוהק‪ ,‬בלתי־חדיר‪.‬‬
‫והנה אני עומד בתוך חלל שנדמה תחילה אינסופי במידותיו‪ ,‬אשר ממנו‬
‫מתפצלים לבלי סוף תאים ומסדרונות‪ ,‬ככל שהעין משגת‪ .‬עד מהרה אני משגיח‬