Page 70 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 70

‫‪Pg: 70 - 3-Back 21-05-11‬‬

                                                                  ‫‪ 70‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫אל הרצפה‪ ,‬ונקווה בשלולית הולכת וגדלה על אריחי העץ הישנים‪ .‬צמרמורת‬
‫אחזה בי‪ .‬דמי קפא בעורקיי‪ .‬רציתי לצרוח‪ ,‬אבל לא הצלחתי למלט אף הגה מפי‪.‬‬

                                  ‫רציתי לנוס‪ ,‬אבל רגליי התאבנו מרוב אימה‪.‬‬
‫פרץ עטור ניצחון של כלי נשיפה ממתכת ניתז מן הגרמופון והחריד את החדר‪,‬‬
‫טיפס אל־על במודולציות שטניות‪ ,‬בעוצמה הולכת וגוברת‪ ,‬עד כי נאלצתי‬
‫להאהיל על אוזניי בידיי‪ .‬לא יכולתי לשאת את הצלילים הללו רגע אחד נוסף!‬
‫אנוס הייתי להפסיקם לאלתר‪ ,‬ולא – חזקה עליי שהייתי מאבד את שפיות דעתי‪.‬‬
‫זינקתי כמוכה טירוף אל הגרמופון ונחרדתי לגלות כי המחט עודנה חגה‬
‫במעגלים רחבים סמוך לשפת התקליט‪ .‬משמעות הדבר שהתקליט מתנגן דקות‬
‫ספורות בלבד! הרוצח עוד כאן! ביד רועדת השבתי את המחט לתושבתה‬
‫ובשקט שהשתרר אימצתי את אוזניי‪ .‬דממה עמדה בכול‪ .‬רחש לא נשמע‪ ,‬למעט‬
‫איוושת הצירים של דלת הגן‪ ,‬הניגפת בהפסקות קצובות מפני הרוח‪ .‬אין כאן‬
‫איש‪ .‬נראה שהרוצח הספיק למלט עצמו זמן קצר לפני שנכנסתי‪ ,‬ולמרבה המזל‬
‫לא נתקלתי בו בחשכה‪ .‬לא העזתי להשתהות עוד‪ .‬מיהרתי אל הטלפון וחייגתי‬
‫אל סאם‪ .‬למשמע קולו חרדתי שככה מעט‪ .‬לא נדרשתי לומר הרבה‪ ,‬קולי הסגיר‬
‫את סערת רגשותיי‪ .‬בטון תקיף הורה לי להישאר במקומי ולא לגעת בדבר עד‬
‫שיגיע‪ .‬התיישבתי‪ ,‬מאובן מפחד‪ ,‬על אחת הכורסאות‪ ,‬מפנה את גבי אל המחזה‬
‫הנורא‪ .‬רעד לא נשלט אחז בעצמותיי והתקשיתי לנשום‪ .‬הכאב בירכי השתולל‬
‫במלוא עוזו‪ .‬נחפזתי אל השידה‪ .‬פתחתי את המגירה התחתונה ושלפתי מתוכה‬
‫את ערכת ההזרקה‪ .‬ידיי רעדו והתקשיתי לאחוז במזרק כהלכה‪ ,‬ואף על פי כן לא‬
‫ויתרתי‪ .‬שאיבת החומר התבררה כמשימה מפרכת במיוחד‪ ,‬אך לאחר כמה‬
‫ניסיונות שלא עלו יפה הצלחתי לבסוף למלא את המזרק עד מחציתו‪ .‬ליפפתי‬
‫במהירות את חוסם העורקים סביב זרועי והזרקתי את החומר העכור לתוך הווריד‬
‫המפעם בעוצמה‪ .‬עברו עוד רגע או שניים בטרם שקעתי בתרדמת מורפיום‬
‫מתוקה‪ .‬איני יודע כמה זמן שייטתי לתומי‪ ,‬פטור מדאגות‪ ,‬על זרמים תת־‬
‫קרקעיים מערפלי חושים‪ ,‬אך בשלב מסוים חדר צופר משטרה מעומעם אל‬
‫הכרתי וננערתי חזרה אל חושיי‪ .‬כעבור רגעים אחדים צלצל פעמון הכניסה וקולו‬
‫של סאם הרעים מן הפתח‪ .‬בדי עמל גררתי את עצמי אל הדלת‪ ,‬הרמתי יד אל‬
‫המנעול ופתחתי אותה‪ .‬סאם‪ְ ,‬שׂערו סתור ולבושו מרושל‪ ,‬נחפז פנימה‪ .‬מאחוריו‬

                                ‫עמדו שני אנשים לבושים במדי משטרת פריז‪.‬‬
‫"אתה יכול להירגע עכשיו"‪ ,‬אמר‪ ,‬נאבק לכבוש את חלחלתו למראה סימני‬
‫הדם על בגדיי וידיי‪ .‬הוא שעט פנימה והשוטרים בעקבותיו‪ .‬בעודו סורק את‬
‫פנים הבית נחו עיניו על גופתו התלויה של אמברוזיו‪" .‬אלוהים אדירים‪ ,‬מה קרה‬
‫כאן‪ ,‬לכל הרוחות?" שאג‪ .‬שני השוטרים מיהרו לבחון את הגופה‪ .‬סאם ואני‬
‫השתרכנו אחריהם‪ .‬גופי נתון היה עדיין להשפעת הסם ועמדתי אך בקושי על‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75