Page 72 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 72
Pg: 72 - 3-Front 21-05-11
פרק 8
כשהגענו לתחנת המעצר הפרידו אותי מחפציי .לקחו ממני את הארנק ,את
החפתים ואת העניבה ,אך ביומן ,במצית הבנזין ובקופסת הסיגריות שהיו
במעילי לא נגעו .תא המאסר היה קטן ,אפלולי ושומם וקירותיו הדיפו ריח קלוש
של טחב .בסמוך לאחד הקירות ניצבה מיטת דרגש עלובה ועליה מזרן קש בלוי
מרוב שימוש .נשכבתי עליה באפיסת כוחות .מאחוריי נסגרה דלת הפלדה בצליל
חיכוך שהחריד את אוזניי .מיד לאחר מכן כבה גם האור .נותרתי לבדי בחשכה.
תהום שאין להכילה נפערה בתוכי .בעלטה הגמורה שוב לא יכולתי למלט עצמי
מחזיון הבלהה שזה עתה הייתי עד לו .צרור האיברים המיטלטלים שהיה פעם
אמברוזיו הוסיף להתנודד לנגד עיניי גם עתה ,בחשכת התא הסגור ,ומיאן
להסתלק גם כשעצמתי אותן .עד לאותו רגע סבור הייתי כי מאורעות המלחמה
חישלו את עצביי לצמיתות וחיסנו את רוחי מפני מחזות כאלה ,החושפים
באבחת רגע את האמת המכלימה על אודות הבשר ,שבשעה שמופשט מעליו
צלמו האנושי שוב אינו אלא חומר דומם ומתפורר .ואכן במהלך הקרבות נקרו
בדרכי עשרות רבות של מיתות שונות ומשונות ,זוועות מכל הסוגים והמינים
שאת חלקן אין הדעת סובלת ,ובכל זאת – מעולם לא נתקלתי במוות כה מהפך
קרביים ,מוות ששם ללעג את ייסורי הגוף ומציגו לראווה כבובת ירידים חבוטה
ומשומשת ,מריונטה מרוסקת שחוטיה נסתבכו .אפשר שטיבו של הזעזוע
שחוויתי היה אסתטי בעיקרו וקשור – אם להוסיף ולשאול את מושגי עולם
התיאטרון – בתפאורה ולא בסצנה .הרי שלא כמו בשדה הקרב ,המוות כאן
"הוצא מהקשרו" ומוקם מחדש על רקע בלתי־הולם לחלוטין .ואולי דווקא בשל
כך הביא לפרימתה הפתאומית של אשליית הביטחון והוודאות שדמיתי כי
מצאתיה – ולו לשעה אחת בלבד – בחיקה של ההוויה הבורגנית של פריז .והנה,
הזוועה שסבור הייתי כי השארתיה מאחור במרחבי הקטל ,עם האימה הדחוסה
שנתלוותה אליה כצל ,שבה עתה ונגלתה לנגד עיניי בשיא פלצותה ,ובלי כל
התרעה ,בטרקלין ביתו של ידידי .לשווא ניסיתי להדוף מעליי את זיכרונות
הימים ההם ,אותם הצלחתי לקבור אך בדוחק תחת מנות גדושות של מורפיום.
