Page 76 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 76
Pg: 76 - 3-Front 21-05-11
76פ נ י י א נ ו ס
ותיקיות קרטון ,ישב אדם קטן ומוצק ,ראשו המקריח רכון מעל ערמת ניירות
והוא עסוק בכתיבה .בהיכנסי אף לא טרח להרים את ראשו ורק החווה בידו,
בתנועת אגב מהירה ,לעבר הכיסא שמולו .השוטר סייע בידי להתיישב ,ואז נסוג
כמה צעדים לאחור .המתנתי בדריכות עד שהאיש שמולי סיים את מלאכתו.
לבסוף שמט מידו את העט ופנה להביט בי ,כשעל פניו הבעה של חמיצות.
"אני רואה שהתאוששת "...אמר בנימת לעג.
"אדוני" ,פתחתי וקולי רעד" ,נפלה כאן טעות איומה ...אין לי יד במעשה
הנתעב ,נקלעתי למקום בטעות"...
ניכר כי דבריי לא עשו עליו שום רושם .הוא שלף סיגריה מתוך חפיסת ג ֹולוּאַז
שנחה על שולחנו ותקע אותה בזווית פיו .הוא מצץ ממנה ארוכות ,תוך שהוא
מעווה את פניו ,ופלט את העשן בשרבוב שפתיים .סלילי העשן התאבכו באוויר
ולרגע הסתירו את פניו .אחר כך התפזרו ונמסכו באורו הסגרירי של הבוקר,
שהסתנן קלושות מבעד לחרכי התריסים.
"אדוני הצעיר ,הקשב היטב למה שיש לי לומר לך .מצבך עגום ממילא ,ואין
צורך להחמירו .נמצאת בזירת הרצח כאשר בגדיך ספוגים בדמו של הנרצח וידיך
מבוססות בו עד המרפקים .הדלת הייתה נעולה מבפנים ,והשוטרים שהגיעו אל
הזירה העידו כי הגופה הייתה עדיין חמה .דו"ח הפתולוג קובע אף הוא כי הרצח
בוצע לכל היותר חצי שעה לפני קבלת הקריאה .נוסיף על כך את מצבך הרעוע
בעת הגעת השוטרים ,את טביעות אצבעותיך בכל הבית ...בקיצור ,להוכחת
חפותך לא די בסנגור ממולח".
חשתי כאילו חיי נחבטו בעוצמה אדירה אל קרקע המציאות והתנפצו לאלפי
רסיסים שהוסיפו והתפזרו לכל עבר .מובס ,תליתי מבטי באדם שלפניי .הוא
נראה כמו פקיד מאולף היטב .עיניו הכדוריות היו משוקעות מאחורי משקפי קרן
עבות ,ומבען אמר עוינות גלויה .קרחתו השתרעה מכותרת שרידי שיער מאפיר,
שצמחו ממצחו עד אחורי גולגולתו ,ושפמו ,שחור עדיין ,היה גזום בקפידה מעל
לשפתו והאציל מידה מסוימת של סמכותיות על פניו הילדיים ,הרופסים קמעה.
מדיו היו מגוהצים ללא דופי ותגיו מצוחצחים למשעי .כל תו ותו בדמותו אמר
צייתנות וסדר .קיצורו של דבר ,הוא לא נראה כמו אדם שניתן לשחד .הזוהי
נקמתה של משטרת פריז? חלפה המחשבה בראשי .האם כך מבקשים אנשיו של
ֵאר ֹו לבוא איתי חשבון?
ידעתי שעליי לתבוע את חפותי ,אך בשל מיחושי הגוף ותשישותי הרבה
הצלחתי רק לגמגם בקול חרישי כמה אמירות שלא העלו ולא הורידו .בהלה
אחזה בי בשעה שהבנתי עד כמה קלושות נשמעו הכחשותיי לנוכח מוצקותן של
העדויות המרשיעות .לבסוף ,במר ייאושי נפניתי אליו" :יאמר לי אדוני רק זאת:
מדוע שארצח אדם שאיתו עמדתי בקשרי ידידות קרובים ,ושמעולם – ועל כך
