Page 349 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 349

‫‪Pg: 349 - 11-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫שמחה נראתה על פני המלך‪ ,‬והוא אמר‪" :‬יפה מאוד‪ .‬אני מודה לכם‬
‫על עבודתכם המסורה‪ .‬עתה‪ ,‬אני מבקש שתיקחו לשם את שבעים‬
‫הזקנים אשר ניאותו לשבת במגדל לפקח על צרכיו‪ ,‬ואני אשלח עימכם‬

          ‫את בתי טפת על מנת שתדור במדור העליון שבניתם בו"‪.‬‬
‫האנשים הביטו במלך בפליאה‪" .‬זה‪ ,‬איך אומרים?‪ ...‬מעין ניסוי שאני‬
‫רוצה לעשות‪ .‬זה ניסוי זמני‪ ,‬לא לזמן ארוך מאוד"‪ ,‬שח המלך בחיוך‪.‬‬

‫"בתי היקרה‪ ,‬רוצה אני לבקש ממך משהו שאולי ייראה לך מוזר"‪,‬‬
‫אמר המלך לטפת המחויכת‪" .‬אני גם מבקש שלא תשאלי מדוע אני‬

                               ‫מבקש זאת ממך‪ .‬האם את מסכימה?"‪.‬‬
‫"בוודאי אבא‪ ,‬כל מה שתאמר"‪ ,‬ענתה בשמחת נעורים קלילה כאילו‬

                                                    ‫לא מתוך מחשבה‪.‬‬
‫שלמה נשם עמוקות‪ ,‬מתקשה להוציא לפועל את הרעיון שעלה‬
‫בליבו‪ ,‬אבל חש כי חייב הוא לעשות זאת‪" .‬אני מבקש ממך כי תפליגי‬
‫בספינה אל עבר אי קטן בלב הים‪ .‬באי ישנו מגדל גדול המוקף חומה‬
‫גבוהה‪ .‬אני רוצה שתגורי במגדל הזה זמן מסוים‪ ,‬עדיין אינני יודע‬
‫בדיוק כמה זמן‪ ,‬אולי חודשים מספר ואולי אף יותר"‪ .‬מבט של פליאה‬
‫עלה על פני טפת‪ ,‬ובמהירות הפך לחיוך מרצה‪ .‬המלך המשיך בדבריו‬
‫למראה החיוך‪" :‬יהיו במגדל שבעים זקנים סריסים‪ ,‬הם ידאגו לכל‬
‫צרכייך והם גם ילמדו אותך את כל מה שתבקשי מהם‪ .‬הם מרוצים‬
‫מאוד מהמשימה‪ ,‬לפרוש מעט מהעולם ולהיות פנויים אך ורק ללימוד‬

                    ‫והתעסקות בענייני הרוח‪ ,‬וגם למלא את רצונך"‪.‬‬
‫חיוך גדול התפשט על פני טפת‪ ,‬והיא ענתה‪" :‬בשמחה רבה אעשה‬

                                                     ‫את הדבר‪ ,‬אבא"‪.‬‬
‫שלמה התבונן בבתו בפליאה‪" :‬האם אין בליבך שום צער והסתייגות‬

                                                           ‫מבקשתי?"‪.‬‬
‫צחוק הפעמונים הרטיט את לב המלך‪ .‬טפת המשיכה בדבריה‪" :‬אמרת‬
‫לי פעם שלקיים מצווה שהשכל מבין‪ ,‬כגון לא תרצח‪ ,‬לא תגנוב וכיוצא‬
‫בהן‪ ,‬זאת אינה מעלה גדולה כל כך מפני ששכלנו מבין שכך ראוי‬

‫‪349‬‬
   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354