Page 351 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 351

‫‪Pg: 351 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

                   ‫פרק מה‬

     ‫אלימלך בן אבינדב‬

‫"אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬אני חושב שהטוב ביותר יהיה כי אעזוב לעת עתה את‬
‫הבית‪ ,‬אלך לחפש לי מקור פרנסה על מנת שאוכל לעזור לכם לכלכל‬
‫אתכם ואת אחיי הקטנים"‪ .‬אלימלך בן אבינדב הביט בעיניהם הזולגות‬
‫דמעות של הוריו‪ .‬הידיעה כי הפרידה קשה להם עד מאוד הייתה ברורה‪,‬‬
‫אבל גם המעשה אשר נחתם בליבו כי עליו לעשותו היה ברור‪" .‬אינני‬
‫יודע לאן פניי מועדות בדיוק"‪ ,‬סח בראותו את השאלה הנשקפת מפני‬
‫הוריו‪" ,‬מאמין אני בכל ליבי כי השם ינהלני אל הייעוד אשר ייעד לי"‪.‬‬
‫"אינך חייב ללכת‪ ,‬בני"‪ ,‬אמר אבינדב בכאב‪" ,‬אנחנו נסתדר‪ ,‬המעט‬
‫אשר אני מרוויח יוכל לכלכל את כולנו‪ .‬כשם שהסתדרנו עד היום‬
‫נמשיך להסתדר עד שהשם יצמיח לנו ישועה"‪ .‬האם הביטה בבנה‬

                    ‫במבט מתחנן‪ ,‬ליבה ממאן להיפרד מבנה הבכור‪.‬‬
‫"הוריי היקרים‪ ,‬יודע אני את כאב הפרדה הממלא את ליבכם‪ ,‬יען‬
‫כי גם את ליבי הוא ממלא‪ .‬ואולם‪ ,‬יודע אני כי עליי ללכת לחפש‬
‫את גורלי‪ ,‬עושה אני זאת בלב כבד אך בנפש חפצה‪ ,‬שומה עליי‬
‫לעשות זאת"‪ .‬האב והאם חיבקו את בנם באהבה‪ ,‬יודעים כי הצדק‬
‫איתו‪ .‬אבינדב הביא את מעילו היחיד‪ ,‬שמו על כתפי בנו ואמר‪" :‬ימי‬
‫הצינה מתקרבים‪ ,‬בני‪ ,‬לפחות שיהיה לך בגד חם ללבוש‪ .‬אני יודע‬
‫שהוא מרופט ובלוי‪ ,‬אבל הוא מחמם היטב"‪ .‬אלימלך יצא מהבית‪ .‬קול‬
‫השתנקות אימו עלה באוזנו בסוגרו את הדלת החורקת והמטה ליפול‬
‫אחריו‪ .‬הוא הניח את המעיל על סף הדלת‪ ,‬יודע כי אביו יהיה חייב‬

                                ‫אותו בימי החורף הממשמשים ובאים‪.‬‬

‫‪351‬‬
   346   347   348   349   350   351   352   353   354   355   356