Page 352 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 352
Pg: 352 - 11-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
אלימלך הולך לאיטו ,רגליו בקושי נושאות את גופו הצנום .רעש
גלי הים על החוף בעכו מילא את ליבו תקווה כי ימצא סירת דייגים
המחפשים פועל ללילה תמורת ארוחת ערב .ידיו מנסות לסגור את
חולצתו הקרועה ולכסות את גופו מפני הקור החודר לעצמות" .בוודאי
אמצא עוד מעט סירה שאוכל לעלות עליה" ,מנסה לעודד את רוחו .הוא
מחיש פעמיו בראותו מרחוק דייג מבוגר העומד לבדו על יד סירתו.
הדייג" :אני מצטער בחורי ,בים סוער כמו היום אני לא מתכוון
לצאת לדוג .אני לא רוצה שיצטרכו לדוג אותי בסופו של דבר ,זאת
סכנת נפשות לצאת לים עכשיו" .האיש הביט באלימלך בחמלה ואמר:
"לא נראה לי שתמצא הערב מישהו שיצא לים .הינה ,קח תפוח ,אין לי
עוד משהו לתת לך .המצב אצלי בבית גם כן דחוק מאוד ,כך שלצערי,
לא אוכל להזמינך אליי הביתה .אני מציע לך לעת עתה לחפש משהו
אחר לעבוד בו".
אלימלך הודה לאיש והמשיך דרכו ,אוכל בשקיקה את התפוח הקטן
שלא מצליח למלא את רעבונו .הלילה ירד ,גשם החל מטפטף ומרטיב
את אלימלך עד לשד עצמותיו .העייפות מתגברת ,אלימלך חש שרגליו
לא מצליחות לעמוד בעומס האכזבה המכביד על ליבו .השיניים נוקשות
זו בזו בחוזקה ,הגוף רועד כעלה נידף ,המחשבה מטרידה כי יכול להיות
שהתזמון לעזיבת הבית היה מוטעה.
"אני חייב למצוא מחסה כל שהוא ,אני לא אשרוד את הלילה בקרה
הזאת" ,נקפה המחשבה בראשו" .אסור לי להישבר ולהתייאש! בוודאי
לא אפסה תקווה!" .אלימלך המשיך לסרך את צעדיו ,מנסה למצוא מקום
שבו יוכל להסתתר מהגשם ,מקום שבו יוכל להתחמם .עיניו ממצמצות
בעד הטיפות המתמזגות עם דמעותיו ,ולפתע ,גוש שחור ואפל נראה
על הארץ לפניו .אלימלך התקדם ,מנסה להחיש את פעמיו .נבלת
שור שחור נגלתה לעיניו ,וריח צחנה עלה מהנבלה שהותירו אחריהם
עופות השמים .אלימלך התקרב לנבלה ,מנסה לחסום בידו את הריח
הפורץ לאפו" .נראה שהעופות כמעט כילו את כל הבשר מתוכה ,האם
זה עומד להיות גם גורלי?" .הוא כרע על ברכיו בשברון לב ,רואה
352
