Page 353 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 353
Pg: 353 - 12-Front 21-10-20 12 $customer
מלכות שלמה
בעיני רוחו את אביו ואימו האומללים המבכים את בנם הבכור" .רק
אם הייתי יכול לפשוט את העור ולהתכסות בו אזי הייתי ניצל" ,צצה
בראשו המחשבה" ,אבל ...אולי? ."...אלימלך הכריח עצמו לא להריח
את הריח הדוחה .ידיו אחזו במקום קרע בעור שהיה בצוואר הנבלה,
בקושי רב הרחיב את הקרע ,דוחק את גופו אל תוך מקום המסתור
המסריח והדוחה ,אוטם את מוחו מהגועל הממלא אותו ,וחש חמימות
יחסית משתלטת על גופו הרועד" .האם אני נרדם מהחום והעייפות או
מתעלף מהצחנה? הלילה אשרוד ,בעזרת השם ,ומחר אוכל לרחוץ את
הזוהמה מעליי בים" ,עלתה בראשו המחשבה בעודו עוצם את עיניו.
הגשם הלך והתחזק ,ואלימלך השקוע בשינה עמוקה לא שמע את
רחש הכנפיים העז שנשמע ,ואף לא חש כי הנבלה שבתוכה ישן נישאה
אל על בטלפיים האימתניות של נשר ענק שמצא לעצמו ארוחת ערב
דשנה .הנשר דאה בגאון ,נושא את ארוחתו הרחק ממקום יישוב אל
עבר הים.
טפת פקחה את עיניה ,רואה את קרני השמש המבצבצות מבעד
לווילונות העבים המחפים את החלונות" .כנראה חלפה הסערה" ,חשבה
בהקלה" ,אף פעם לא אהבתי רעמים וברקים ,אבל לעולם הם לא הרעידו
אותי כמו אתמול .תמיד כשהיו סערות הרגשתי בטוחה כי ידעתי שאבא
נמצא לידי ,אבל הלילה ...אוף ...אני מקווה שאבא יחזיר אותי מהר
לירושלים .אני יודעת שאין ממה לפחד ,אבל בכל זאת אני מפחדת.
אולי בשביל זה אבא שלח אותי לכאן ,על מנת שאלמד להשתלט על
פחדי' .לא נבראו רעמים אלא על מנת ליישר עקמומיות שבלב' ,אבא
תמיד אומר .כאן מרגישים באמת את הלב רוטט למשמע הרעמים".
היא קמה ממקומה ,מתארגנת בזריזות ,חשה עליצות ממלאת את
ליבה בראותה את השמש המפזזת בחדרה בהסיטה את הווילון העב .היא
מוזגת לעצמה כוס משקה חם מהקומקום המונח על תנור העצים הגדול
שעדיין מפיץ את חומו ,יוצאת בחדווה למרפסת כשחיוך נסוך על פניה.
רעש מוזר נשמע מצידה השני של המרפסת .מבט של תמיהה עולה על
353
