Page 354 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 354
Pg: 354 - 12-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
פניה" .הזקנים לעולם לא עולים לכאן אלא אם כן אני מבקשת מהם",
עולה בראשה המחשבה" ,מעניין מדוע מישהו עלה לכאן .כנראה ,על
מנת לבדוק שהכול בסדר איתי לאחר הסערה".
היא הולכת בבטחה ,מכירה היטב את כל הזקנים שנמצאים איתה,
מודעת לאהבתם לאביה ויודעת שאיש מהם לא יפגע בה .פתאום,
היא נסוגה לאחוריה בבעתה ,כוס המשקה שבידה נשמטה והתרסקה
על אריחי השיש .נשר גדול הסיט את עיניו מהנבלה שבה היה עסוק,
נועץ את מבטו המפחיד באישה הצעירה.
טפת חשה שכל נימי נפשה צועקים אליה לנוס מפני העוף הענק.
היא חשה את הרעד העומד להשתלט עליה" .לא!!!" מצווה על עצמה,
"עליי להתגבר על הפחד! 'אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה
לה כבהמה' ,אבא תמיד אומר .האם אני בהמה או שאני בתו של המלך
שלמה?!" .היא נושמת עמוקות ,מכריחה את גופה לפסוע אל עבר הנשר,
לזקוף את קומתה ולהישיר מבטה אליו .הנשר המופתע הביט באישה
הקטנה הפוסעת לעברו ,נועץ בה מבטו .טפת מקשיחה את מבטה ,חשה
שהיא עומדת לפני רגע מפנה בחייה ,האם תיכנע לפחד או שתגבור עליו?
"סור מכאן!" ,ציוותה בקול סמכותי בעודה סופקת את כפיה בחוזקה
ורוקעת ברגלה .הנשר הביט באישה ,שלח מבט מאוכזב אל הטרף
שהתענג עליו .האישה המשיכה להתקדם בבטחה .הנשר סב על מקומו
ונסק מהמגדל אל עבר הים .חיוך של ניצחון עלה על פניה ,והיא נסובה
על מקומה להכין כוס משקה חדשה במקום הכוס שנשברה ,ולבקש
מהזקנים לעזור לפנות את הנבלה המצחינה שבמרפסת.
רחש קל שעלה מכיוון הנבלה גרם לה לעצור במקומה .המחשבה
שהנשר שב לשללו בראותו אותה מפקירה את ארוחתו ,הכריחה אותה
לסוב על עקביה ולהתמודד שוב עם החיה המפחידה .מראה פליאה עלה
על פניה בראותה שהנשר אומנם איננו ,אך הנבלה מתנועעת על הארץ.
קול שיעול עלה מהנבלה .טפת נסוגה אחורנית בחשש ,לא מצליחה
להבין את המתרחש" .אוי ...איזה סירחון "...פקע הקול מהנבלה .טפת
הביטה בעיניים פעורות בתדהמה.
354
