Page 86 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 86
Pg: 86 - 3-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ְו ָי ֹבא ֶמ ֶלְך ַהָּכבֹודִ .מי הּוא ֶזה ֶמ ֶלְך ַהָּכבֹוד? ה' ְצ ָבאֹות הּוא ֶמ ֶלְך ַהָּכבֹוד
ֶס ָלה!" .הרעד נפסק ,הקהל נשם לרווחה .שני הכוהנים ניגשו שוב
אל השערים ,מנסים לפתוח אותם .קול אנחה כבדה פרץ מהעם הרב
כשעיניהם זולגות מיגון בראותם את הניסיון כושל.
שלמה פנה אל עבר העם העומד מולו ,עדיין כורע על ברכיו בהכנעה,
ידיו פרושות אל-על ,מברך את עמוָּ" :ברּוְך ה' ֱאֹל ֵקי ִיְׂשָר ֵאל ֲאֶׁשר ִּדֶּבר
ְּב ִפיו ֵאת ָּדִוד ָא ִבי ּו ְב ָידֹו ִמֵּלא ֵלא ֹמרִ .מן ַהּיֹום ֲאֶׁשר הֹו ֵצא ִתי ֶאת ַע ִּמי
ֶאת ִיְׂשָר ֵאל ִמ ִּמ ְצַר ִיםֹ ,לא ָב ַחְר ִּתי ְב ִעיר ִמּכֹל ִׁש ְב ֵטי ִיְׂשָר ֵאל ִל ְבנֹות ַּב ִית
ִל ְהיֹות ְׁש ִמי ָשםָ ,ו ֶא ְב ַחר ְּב ָדִוד ִל ְהיֹות ַעל ַע ִּמי ִיְׂשָר ֵאלַ .ו ְי ִהי ִעם ְל ַבב ִָּודד
ָא ִבי ִל ְבנֹות ַּב ִית ְלֵׁשם ה' ֱאֹל ֵקי ִיְׂשָר ֵאלַ .וּ ֹיא ֶמר ה' ֶאל ָּדִוד ָא ִבי ַי ַען ֲאֶׁשר
ָה ָיה ִעם ְל ָב ְבָך ִל ְבנֹות ַּב ִית ִלְׁש ִמיֱ ,ה ִטי ֹב ָת ִּכי ָה ָיה ִעם ְל ָב ֶבָךַ .רק ַא ָּתה ֹלא
ִת ְב ֶנה ַהָּב ִית ִּכי ִאם ִּב ְנָך ַהּ ֹי ֵצא ֵמ ֲח ָל ֶציָך הּוא ִי ְב ֶנה ַהַּב ִית ִלְׁש ִמיַ .ו ָּי ֶקם ה'
ֶאת ְּד ָברֹו ֲאֶׁשר ִּדֵּבר ָו ָא ֻקם ַּת ַחת ָּדִוד ָא ִבי ָו ֵאֵׁשב ַעל ִּכ ֵּסא ִיְׂשָר ֵאל ַּכ ֲאֶׁשר
ִּדֶּבר ה'ָ ,ו ֶא ְב ֶנה ַהַּב ִית ְלֵׁשם ה' ֱאֹל ֵקי ִיְׂשָר ֵאלָ .ו ָאִׂשם ָׁשם ָמקֹום ָל ָארֹון
ֲאֶׁשר ָׁשם ְּבִרית ה' ֲאֶׁשר ָּכַרת ִעם ֲא ֹב ֵתינּו ְּבהֹו ִציאֹו ֹא ָתם ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצָר ִים".
קול לחשושים עלה מפינות הקהל .מספר אנשים מסתודדים ,מחליפים
מבטי פליאה" :הוא לא מתבייש להזכיר ברמז את החטא של אביו
שלקח את בת-שבע ,אשת אוריה החיתי? הוא מדבר כאילו זאת זכות!".
"אני מקווה שכל המבנה הזה לא יתמוטט עכשיו ,אחרי שהוא הזכיר
את עוון אביו ,ואת הספק שיש בכשרות שלו להיות מלך על ישראל",
נשמע לחשוש נוסף.
"עכשיו אני מבין מדוע השערים נדבקו זה בזה ,כנראה בגלל כל
הרווחה הכלכלית שהוא הביא .שכחנו את האיסור שממנו הוא נולד".
ענה אחר בכעס עצמי.
שלמה פקח עיניו ,חיוך קל עלה על שפתיו ,מבין את הלחשושים" .ה'
ֱאֹל ִקים! ַאל ָּת ֵׁשב ְּפ ֵני ְמ ִׁשי ֶחָךָ ,ז ְכָרה ְל ַח ְס ֵדי ָדִוד ַע ְב ֶדָך!" ,קרא המלך
בקול כשידיו פרושות השמימה .רגיעה נסכה על פני המלך .הוא הסתובב
אל עבר ההיכל ,רואה את ארבעת הכוהנים נושאי הארון כשפניהם
קודרות ,מביט אל שני הכוהנים הניצבים באוזלת יד סמוך לדלתות
86
