Page 88 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 88
Pg: 88 - 3-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ייאסרו הבמות ,ורק כאן נוכל להקריב קורבנות לאלוקינו" .המלך פנה
לכיוון העם ,עדיין כורע על ברכיו ,חש כי אף אם היה רוצה לא היה
יכול לעמוד על רגליו מרוב האושר המציף את ליבו .ידיו נשואות אל
על בתחינה ,מתפלל על העם אשר זכה להיות מלכו" :ה' ֱאֹל ֵקי ִיְׂשָר ֵאל!
ֵאין ָּכמֹוָך ֱאֹל ִקים ַּבּ ָׁש ַמ ִים ִמ ַּמ ַעל ְו ַעל ָה ָאֶרץ ִמ ָּת ַחתֹ ׁ .ש ֵמר ַהְּבִרית ְו ַה ֶח ֶסד
ַל ֲע ָב ֶדיָך ַההֹ ְל ִכים ְל ָפ ֶניָך ְּב ָכל ִלָּבםֲ .אֶׁשר ָׁש ַמְר ָּת ְל ַע ְב ְּדָך ָּדִוד ָא ִבי ֵאת
ֲאֶׁשר ִּדַּבְר ָּת לֹו ַו ְּת ַדֵּבר ְּב ִפיָך ּו ְב ָי ְדָך ִמֵּלא ָת ַּכּיֹום ַה ֶּזהְ .ו ַע ָּתה ה' ֱאֹל ֵקי
ִיְׂשָר ֵאלְׁ ,ש ֹמר ְל ַע ְב ְּדָך ָדִוד ָא ִבי ֵאת ֲאֶׁשר ִּדַּבְר ָּת ּלֹו ֵלא ֹמר ֹלא ִיָּכֵרת ְלָך
ִאיׁש ִמְּל ָפ ַני יֵֹׁשב ַעל ִּכ ֵּסא ִיְׂשָר ֵאלַ ,רק ִאם ִיְׁש ְמרּו ָב ֶניָך ֶאת ַּדְרָּכם ָל ֶל ֶכת
ְל ָפ ַני ַּכ ֲאֶׁשר ָה ַל ְכ ָּת ְל ָפ ָניְ .ו ַע ָּתה ֱאֹל ֵקי ִיְׂשָר ֵאלֵ ,י ָא ֶמן ָנא ְּד ָבְרָך ֲאֶׁשר
ִּדַּבְר ָּת ְל ַע ְב ְּדָך ָּדִוד ָא ִביִּ .כי ַה ֻא ְמ ָנם ֵיֵׁשב ֱאֹל ִקים ַעל ָה ָאֶרץ? ִהֵּנה ַהּ ָׁש ַמ ִים
ּוְׁש ֵמי ַהּ ָׁש ַמ ִים ֹלא ְי ַכ ְלְּכלּוָך ַאף ִּכי ַהַּב ִית ַה ֶּזה ֲאֶׁשר ָּב ִני ִתיּ .ו ָפ ִני ָת ֶאל
ְּת ִפַּלת ַע ְב ְּדָך ְו ֶאל ְּת ִחָּנתֹו ה' ֱאֹל ָקיִ ,לְׁש ֹמ ַע ֶאל ָהִרָּנה ְו ֶאל ַה ְּת ִפָּלה ֲאֶׁשר
ַע ְב ְּדָך ִמ ְת ַּפֵּלל ְל ָפ ֶניָך ַהּיֹוםִ .ל ְהיֹות ֵעי ֶנָך ְפ ֻתחֹות ֶאל ַהַּב ִית ַה ֶּזה ַל ְי ָלה
ָויֹום ֶאל ַה ָּמקֹום ֲאֶׁשר ָא ַמְר ָּת ִי ְה ֶיה ְׁש ִמי ָׁשםִ ,לְׁש ֹמ ַע ֶאל ַה ְּת ִפָּלה ֲאֶׁשר
ִי ְת ַּפֵּלל ַע ְב ְּדָך ֶאל ַה ָּמקֹום ַה ֶּזהְ .וָׁש ַמ ְע ָּת ֶאל ְּת ִחַּנת ַע ְב ְּדָך ְו ַע ְּמָך ִיְׂשָר ֵאל
ֲאֶׁשר ִי ְת ַּפ ְללּו ֶאל ַה ָּמקֹום ַה ֶּזהְ ,ו ַא ָּתה ִּתְׁש ַמע ֶאל ְמקֹום ִׁש ְב ְּתָך ֶאל ַהּ ָׁש ַמ ִים
ְוָׁש ַמ ְע ָּת ְו ָס ָל ְח ָּת" .המלך ממשיך את תחינתו ,מבקש מהשם כי כאשר
איש מישראל יבוא להתפלל בבית המקדש ,אם הוא ראוי -שתתקבל
תפילתו ,ואם לאו -לא תתקבל תפילתו .מפני שאיש ישראל יבין כי
מעשיו גרמו לדחיית תפילתו ,וממילא שישוב לה' אלוקיו .אבל ,אם גוי
מגויי הארץ יבוא להתפלל ,תשמע תפילתו בין זכאי בין חייב ,מפני
שאם לא ייענה ,יקרא תיגר כנגד ה' ולא יתלה את דחיית תפילתו
במעשיו הרעים ,אלא יחשוב שכשם שבעבודה זרה אין ממש ,כך גם
באלוקי ישראל ,חלילה.
המלך קם על רגליו ,ידיו עדיין פרושות השמימה ,שומע את קולות
בכיית התשובה של כל הקהל ,חש את ליבם נישא אל ה' אלוקיהם,
מתייחד עם צור מחצבתם .המלך מרגיש כי צריך לרומם את רוחם
הנשברת של העם ,לנשא אותם על ידי זיכרון אהבת ה' לעמו .קולו
88
