Page 89 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 89

‫‪Pg: 89 - 3-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫נישא למרחקים‪ ,‬נחקק בלבבות‪ָּ" :‬ברּוְך ה' ֲאֶׁשר ָנ ַתן ְמנּו ָחה ְל ַעּמֹו‬
‫ִיְׂשָר ֵאל ְּכ ֹכל ֲאֶׁשר ִּדֵּבר‪ֹ ,‬לא ָנ ַפל ָּד ָבר ֶא ָחד ִמּ ֹכל ְּד ָברֹו ַהּטֹוב ֲאֶׁשר‬
‫ִּדֶּבר ְּב ַיד מֶֹׁשה ַע ְבּדֹו‪ְ .‬י ִהי ה' ֱאֹל ֵקינּו ִע ָּמנּו ַּכ ֲאֶׁשר ָה ָיה ִעם ֲאבֹ ֵתינּו‬
‫ַאל ַי ַע ְז ֵבנּו ְו ַאל ִיְּטֵׁשנּו‪ְ .‬ל ַהּטֹות ְל ָב ֵבנּו ֵא ָליו ָל ֶל ֶכת ְּב ָכל ְּדָר ָכיו ְו ִלְׁש ֹמר‬
‫ִמ ְצ ֹו ָתיו ְו ֻח ָּקיו ּו ִמְׁש ָּפ ָטיו ֲאֶׁשר ִצָּוה ֶאת ֲא ֹב ֵתינּו‪ְ .‬ו ִי ְהיּו ְד ָבַרי ֵאֶּלה ֲאֶׁשר‬
‫ִה ְת ַחַּנ ְנ ִּתי ִל ְפ ֵני ה'‪ְ ,‬ק ֹר ִבים ֶאל ה' ֱאֹל ֵקינּו יֹו ָמם ָו ָל ְי ָלה‪ַ ,‬ל ֲעׂשֹות ִמְׁש ַּפט‬
‫ַע ְבּדֹו ּו ִמְׁש ַּפט ַעּמֹו ִיְׂשָר ֵאל ְּד ַבר יֹום ְּביֹומֹו‪ְ .‬ל ַמ ַען ַּד ַעת ָּכל ַע ֵּמי ָה ָאֶרץ‬
‫ִּכי ה' הּוא ָה ֱאֹל ִקים ֵאין עֹוד‪ְ .‬ו ָה ָיה ְל ַב ְב ֶכם ָׁש ֵלם ִעם ה' ֱאֹל ֵקינּו ָל ֶל ֶכת‬

                                    ‫ְּב ֻח ָּקיו ְו ִלְׁש ֹמר ִמ ְצ ֹו ָתיו ַּכּיֹום ַה ֶּזה"‪.‬‬
‫"אמן!!!"‪ ,‬נשמע קול הקהל בגאון‪ ,‬קול המהלך על פני כל הארץ‬

                                                              ‫בשמחה‪.‬‬
‫המלך ירד מעל מקום מעמדו‪ ,‬ניגש אל הזקנים הקדים לפניו בכבוד‪.‬‬
‫"עתה‪ ,‬נתחיל להעלות את קורבנותינו‪ .‬אף שהמזבח גדול‪ ,‬הוא לא יוכל‬
‫להכיל את כל הקורבנות‪ .‬היום‪ ,‬ורק היום‪ ,‬נקדש את רצפת העזרה‬

                                         ‫להעלות גם עליה קורבנות"‪.‬‬
‫הזקנים הביטו על המזבח‪ ,‬כמאתיים מטרים רבועים בראשו‪ ,‬מתפלאים‬

       ‫על מחשבת המלך כי לא יספיק המקום להכיל את הקורבנות‪.‬‬
‫המלך צחק קלות כקורא את מחשבותיהם‪" :‬הוא רחוק מלהספיק‬
‫להכיל את הקורבנות שרצוני להעלות לה' אלוקינו לחנוכת מקדשו"‪.‬‬
‫קול פעיית צאן ובקר נשמע מעבר לדלתות העזרה‪ .‬כל הקהל הפנה‬
‫מבטו אל עבר הקול‪ ,‬והנה עדרים עצומים החלו לזרום אל העזרה‪,‬‬
‫קולם כאומר תודה על הזכות שניתנה להם‪ .‬הכוהנים החלו שוחטים את‬
‫הקורבנות‪ ,‬אשר חלקם עולים בזריזות על גבי המזבח‪ ,‬חלקם מוקרבים‬

                                            ‫על רצפת עזרת הכוהנים‪.‬‬
‫קולות לחשושים החלו לעלות מפי אנשים‪" :‬הכול טוב ויפה‪ ,‬אבל‬
‫מדוע אין אש יורדת מהשמים לאכול את הקורבנות? נכון שיש מצווה‬
‫שהכוהנים יביאו עצים ואש‪ ,‬אבל על המזבח שעשה משה רבנו הייתה‬

                          ‫יורדת אש מהשמים לאכול את הקורבנות"‪.‬‬
‫אחד האנשים הניף ידו בזלזול‪" :‬מה אתה מנסה להשוות? את המשכן‬

‫‪89‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94