Page 87 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 87

‫‪Pg: 87 - 3-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫ההיכל‪ ,‬מניד ראשו אל שני הכוהנים‪ ,‬בכך מצווה אותם לפתוח את‬
‫דלתות הזהב הגדולות‪ .‬הכוהנים לוקחים נשימה עמוקה‪ ,‬בליבם חשש‬
‫שמא ימאנו הדלתות שוב‪ .‬ידיהם הרועדות נשלחות אל עבר הידיות‬
‫בתקווה‪ ,‬חשים את דמימת הקהל באוויר‪ .‬הידיים כמעט נוגעות בידיות‪,‬‬
‫והנה דלתות ההיכל נפתחות מעצמן‪ ,‬דוחות את שני הכוהנים לאחוריהם‬
‫בפליאה‪ .‬אור מבהיק פורץ מההיכל חוצה‪ ,‬כמציף את כל העולם באור‬
‫נגוהות מרהיב ורך‪ .‬קול תרועת הקהל עולה לשמים‪ ,‬מתמזג בנגינת‬
‫הלוויים המנגנים בכל כלי זמר‪ .‬המלך משתחווה מלוא קומתו לעבר‬
‫ההיכל‪ ,‬חש ברננת ליבו המתאחדת בלב כל הקהל‪ .‬האנשים המפקפקים‬

                                        ‫מביטים זה בזה בבושת פנים‪.‬‬
‫המלך הרים מבטו‪ ,‬מניד בראשו לארבעת הכוהנים נושאי הארון‪.‬‬
‫הכוהנים החלו לעלות על המדרגות המובילות להיכל‪ ,‬חשים את עצמם‬
‫נישאים מעלה‪ ,‬ליבם מחשב להתפקע מהרגשת הנעימות האופפת את‬
‫ישותם‪ .‬הם נושאים את ארון הברית אל תוך ההיכל הזהוב‪ .‬הדמויות‬
‫החקוקות על הכתלים נראות כאומרות שירה‪ .‬הפרוכת המבדילה בין‬
‫הקודש לקודש הקודשים מוסטת קלות‪ ,‬וארבעת הכוהנים מכניסים‬
‫את הארון‪ ,‬מניחים אותו בעדינות על הסלע המוצב בלב הדביר‪ ,‬אבן‬
‫השתייה‪ ,‬המקום ממנו הושתת העולם‪ .‬זהו מקום המזבח אשר עליו‬
‫הקריב אדם הראשון את קורבנו‪ ,‬נוח אף הוא הקריב על האבן הזאת‪,‬‬
‫ואף האבות הקדושים‪ .‬המקום שבו צווה אברהם להעלות את יצחק‬
‫בנו לעולה‪ .‬לב העולם שאותו קנה דוד המלך בכסף מלא מאת ארוונה‬
‫היבוסי‪ ,‬למען יהיה מקום השראת השכינה שייך לכל בית ישראל‪.‬‬
‫הכוהנים משתחווים ופוסעים לאחוריהם‪ ,‬יוצאים מקודש הקודשים‪,‬‬
‫מחזירים את הפרוכת למקומה‪ .‬בדי הארון נראים כדוחקים מעט את‬
‫הפרוכת‪ ,‬פונים באהבה אל עבר העם הנבחר‪ .‬הכוהנים יצאו אל מחוץ‬
‫להיכל‪ ,‬מבחינים איך מתמלא המקדש בענן כבד וסמיך‪ ,‬קול פליאה‬

                                                   ‫נשמע מהמון העם‪.‬‬
‫רחש אנחה קל עלה משלמה המלך‪ ,‬עיניו מלאות דמעות אושר‬
‫ושמחה‪" :‬עתה יודע אני כי השכינה שורה בבית אשר בניתי‪ .‬מעתה‬

‫‪87‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92