Page 135 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 135
אציו תשרפ Pg: 135 - 5-Back 22-04-14
ָי ׁ ַששז ְנ ּהִותי ְמּב ָקמוקם ֹוםק ָדוקד ֹשו ׁ,וש ָאּכ ֶזמרה".במפורש'" :ואנכי לא ידעתי' – ׁ ֶש ִאם ָי ַד ְע ִּתי ,לֹא
הייתכן שיעקב אבינו לא ידע שמדובר במקום קדוש? שאלה זו מתחזקת
לאור האמור במסכת סנהדרין ,שם כתוב שיעקב כבר הגיע לחרן ,אלא
שאז נזכר שעבר דרך בית אל ולא התפלל במקום שבו התפללו אבותיו,
והחליט לחזור:
"ו'יצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה' ,וכתיב' :ויפגע במקום וילן
שם כי בא השמש' .כי מטא לחרן (כשהגיע לחרן) אמר :אפשר
עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו? בעי
למיהדר (=ביקש לחזור) .כיון דהרהר בדעתיה למיהדר – קפצה
ליה ארעא (=כיון שהרהר בדעתו לחזור ,קפצה לו הדרך) .מיד,
'ויפגע במקום'" (סנהדרין צה ,ע"ב).
בעל הכתב והקבלה (רבי יעקב צבי מקלנבורג ,1785-1865 ,גרמניה)
מסביר ששאלתו של יעקב על המקום לא נבעה מכך שהוא לא ידע
שהמקום אכן קדוש ,אלא שלמרות קדושת המקום ,יעקב היה בטוח
(מתוך ענוותנותו) שהוא לא ראוי לקבל נבואה במקום הזה:
"אחר שמצד ענותנותו היה קטן בעיניו להחזיק עצמו אינו ראוי
לנבואה ,לכן גמר בדעתו שמצד עצמו לא זכה לכך רק מצד
קדושת המקום ,ויגזור ויאמר "מה נורא המקום הזה' ,ר"ל המקום
הזה מצד קדושתו מוכנת להופיע בו אור הנבואה אף למי שאינם
ראויים אליו כל כך" (הכתב והקבלה ,בראשית כח ,יז).
היה ברור ליעקב שהמקום קדוש וראוי לנבואה ,אבל הוא היה קטן בעיני
עצמו ולא החזיק את עצמו כראוי לנבואה .החידוש שגילה היה שגם אלו
שאינם ראויים לנבואה מסוגלים לקבל נבואה במקום הזה ולכן זהו מקום
קדוש .איזו ענווה! יעקב אבינו ,לא ייאמן.
בעל הכתב והקבלה בעצם הולך בדרך שסלל לפניו רבי עובדיה ספורנו
( ,1475-1550איטליה):
"'אכן יש ה' במקום הזה' – אין ספק שזה המקום מוכן לנבואה
135
