Page 136 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 136
Pg: 136 - 5-Front 22-04-14 פרשיות מהחיים
מאחר שראיתי בו מראה כזאת בלתי שאתכוין לנבואה ,כי אמנם
ישתנו תכונות משמשי העצם השכלי המתנבא כפי השתנות
הארץ והאויר ,כאמרם אוירה של ארץ ישראל מחכים' .ואנכי לא
ידעתי' – שאלו ידעתי הייתי מכין עצמי לנבואה ולא כן עשיתי"
(ספורנו ,בראשית כח ,יז).
אכן ,לא ידעתי.
אילו המלך היה כאן...
לעומת זאת ,יש מפרשים שהולכים בדרך אחרת .אותם פרשנים מדברים
על הפספוס הגדול של יעקב את הרגע שבו הוא נמצא ,רגע מיוחד שבו
היה יכול להשיג הרבה יותר מאשר נבואה בחלום .הנצי"ב (,1816-1893
פולין) מביא משל מדהים אשר מסביר את הסיטואציה לאשורה:
"'אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי' – כמצטער על שישן
באותו מקום שהיה שם התגלות שכינה ,וטוב היה יותר להרבות
באותה שעה שם בתפלה ובקשה בהקיץ ...אין זה כי אם בית
אלקים מקום מסוגל לתפלה כבית אלקים על כן אפשר גם עתה
להתפלל ולעשות מה שעליו .והרי זה דומה לאחד שהוליכוהו
ע״י המלוכה למקום מאסר ולא ידע כלל איה אפוא הוא יושב.
וחושב בלבו אילו היה המלך מזדמן לכאן היה מתפלל לפניו
ומסדר טענותיו אבל עתה למי ידבר ויצעק .ואח״כ אירע שהיה
ישן ובעמדו הודיעוהו שעבר פה המלך .והיה מצטער הרבה ע״ז
שישן בשעה שהיה מסוגל לקוות ישועה ורחמים .ואח״כ התחונן
דעתו עליו והתבונן שהמקום מאוים על העומדים שם לשמור
כנהוג והבין מזה כי כאן המלך מצוי .ע״כ צעק וביקש עד שישמע
המלך .כך היה יעקב ביציאתו לחו״ל מקום שממה מענייני קדושה.
כמה לבו ובשרו לאל חי .והנה הזדמן שעת הכושר לראות עוזו
וכבודו בחלום והרי ישן באותה שעה וכפל צערו עד שהתבונן
שהמקום מאוים ומקודש גם עתה ועשה מה שעשה" (העמק דבר,
בראשית כח ,יז).
136
