Page 392 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 392
Pg: 392 - 13-Front 22-04-14 פרשיות מהחיים
הארון עצמו ,לא כולו זהב .כדי להקל על משקלו ,הכניסה בתווך את העץ
החלול ,עץ שיחזיק את הזהב:
"וצפית אותו זהב .ראוי היה הארון להיות כולו של זהב אלא שהיה
כבד לנושאו והוא נשוא בכתף כדכתיב' :כי עבודת הקודש עליהם
בכתף ישאו' ,וכן מצינו במזבח שצוה הק' לעשות הלוחות נבוב
לוחות וחלול מבפנים כדי שלא יהיה כבד"( .בכור שור ,שמות
כה ,יא).
אך חכמינו ז"ל ,ב"סיפא" של אותו מדרש שהבאנו לעיל ,ממשיכים
ומסבירים מה באה התורה ללמד אותנו בציפוי הארון זהב מבית ומחוץ.
על פי המדרש ,אופן הכנת הארון נושא משמעות רוחנית עמוקה:
"מכאן שיהא תלמיד חכם תוכו כברו ,שנאמר' :מבית ומחוץ
תצפנו'".
בתיאור ההכנה של הכלי המרכזי ביותר במשכן ,הכלי היחיד אשר שוכן
בקודש הקודשים ואשר עליו נחה השכינה ,מבקשת התורה ללמד אותנו
מוסר .יש כלל אחד שאנחנו חייבים להקפיד עליו :אם אנחנו מבקשים
להיות ראויים להשכנת השכינה עלינו להיות "תוכו – כברו" .מה שיש לנו
בפנים ,שיהיה כלפי חוץ .באופן ברור וטהור .במצב של "אחד בפה ,אחד
בלב" לא נהיה ראויים להיות כלים לקבלת השכינה.
הרמב"ם ,רבי משה בן מימון ( ,1138-1204מרוקו ומצרים) מנסח את
הדברים באופן ברור וחד בהלכה:
"אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ,ולא יהיה אחד
בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו ,והענין שבלב הוא הדבר שבפה.
ואסור לגנוב דעת הבריות ...ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל
גניבת דעת אסור ,אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל
והוות"( .רמב"ם ,הלכות דעות ב ,ו).
392
