Page 399 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 399
המורת תשרפ Pg: 399 - 13-Back 22-04-14
אני מכיר הרבה אנשים שרוצים להיות הכרובים ,ארון ה' ,הפרוכת ,או
המנורה .בקיצור ,רוצים להיות "סלבים" .רבים רוצים שכולם יראו אותם,
ישמעו עליהם ,ידברו עליהם בתקשורת ויסתכלו עליהם .מעטים מוכנים
להיות הקרשים ,אלו המשמשים מסגרת בסיסית שבלעדיה אין משכן.
במסגרת זו השכינה שורה ,ובתחומה מכונסים כל הכלים .אם כך ,מדוע
אינם מוכרים? כיוון שדווקא הם מכוסים ונסתרים.
הקרשים ,שנטעו את התקווה בליבות בני ישראל במשך מאות שנים
במצרים ,מסמלים עבודה קשה מתוך ענווה וצניעות .הקרשים הם אלו
שגרמו לכל ילד וילדה להאמין שיום יבוא ויקימו את המשכן על אף
כל הצרות .הקרשים הם אלו שביניהם הקב"ה מצמצם את שכינתו .הם,
מצידם ,לא עושים מזה רעש וצלצולים.
הקרשים הם אלו שאף אחד לא רוצה להיות כמותם ,אבל הם הבסיס
למשכן כולו .כאמור ,לכל אחד מאיתנו הקרש שלו .בכוחנו לבחור האם
להפוך את הקרש הזה ל"קשר" בין אדם לבוראו ,בין עולמות ,בין אנשים,
בין חברות .בידינו להחליט האם לעשות ב"-קשר" הזה דברים טובים
ולשנות את העולם באמצעות יצירת קשרים איתנים ,או חלילה ,לחיות
חיי "שקר" והבל.
399
