Page 83 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 83
אריו תשרפ Pg: 83 - 3-Back 22-04-14
המהות של הדברים ואת עומקם .כדי לדעת שהם מתביישים ,למשל ,הוא
זקוק לראיית עומק.
כמה פעמים אנחנו באמת מצליחים להביט סביבנו ולהבין לעומק מה
קורה? כמה פעמים אנחנו מצליחים להבין את המציאות כפי שהיא ,ולא
כפי שאנחנו סבורים שהיא? כמה פעמים אנחנו ממהרים לשפוט ולהסיק
מסקנות מבלי להתבונן ולהבין את העובדות לאשורן? כמה פעמים אנחנו
מאפשרים לשגרה השוטפת לשטוף את עינינו ,לייצר ערפל ,לטשטש את
המבט עד כדי עיוות מוחלט?
אני לא אשכח שבאחת מהפעמים ,הגיע אליי אחד האנשים שעבדו
ביחידה שניהלתי ,עם בעיה מסוימת ,מישהו שאני רואה אותו כמה שעות
ביום .אחרי השיחה תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי ,לא יכול להיות
שלא ראיתי את זה! לא יכול להיות שלא הצלחתי להבין שיש כאן בעיה.
הפכתי לעיוור לסביבה .לא יכול להיות שהגעתי למצב של קהות חושים,
כאילו אני רובוט .הראייה העמוקה ,ההתבוננות המאפשרת להבין את
המציאות ולהגיע לידי מעשה ,היא הבסיס – וקשה מאוד להתקדם בלי זה.
מי שמאמין – יוצא לדרך!
הדבר השני שקורה לפני מעשיו הגדולים של אברהם כלפי אורחיו
מתרחש בפסוק ג:
" ַו ּיֹא ַמר ֲא-דֹ ָני ִאםָ -נא ָמ ָצא ִתי ֵחן ְ ּב ֵעי ֶני ָך ַאלָ -נא ַת ֲע ֹבר ֵמ ַעל ַע ְב ֶ ּד ָך"
(בראשית יח ,ג).
על פי המדרש פונה אברהם אבינו לקב"ה בשם אדנות (לפי הניקוד במילה
השנייה בפסוק ,אין כאן פנייה לאדון מסוים שלידו ,אלא לבורא עולם)
ומבקש ממנו להמתין עד לסיום הכנסת האורחים .אברהם אבינו מבקש
שהקב"ה ימתין בסבלנות ,לא פחות .כשאברהם אבינו נמצא בשיח מול
הקב"ה ופתאום הוא רואה אנשים באים ,הוא מבין ומאמין שמה שצריך
לעשות עכשיו זה להכניס את אותם אורחים מחום המדבר אל האוהל.
משום כך באותו הרגע הוא פונה לקב"ה ומבקש ממנו להמתין.
83
