Page 87 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 87
אריו תשרפ Pg: 87 - 3-Back 22-04-14
לראות לפני שהוא מקבל החלטה ,מי אנחנו שנסתפק בשמועות המגיעות
אלינו .הענווה שעלינו ללמוד מכך היא מסר מדהים וחיוני ,לא משנה כמה אתה
גדול וכמה תפקידך רם – לך לשמוע את הקטנים ביותר ,המסכנים ביותר.
אינו מניח אותי לשתוק
מעבר לכך קיימת בעיה דקדוקית במשפט .לא היה הקב"ה צריך לראות
'הכצעקתה' (לשון יחיד ,נקבה) אלא 'הכצעקתם' (לשון רבים ,המוסבת
על תושבי העיר) .רש"י מסביר שהכוונה היא לצעקתה של המדינה כולה
המלאה בחמס ,בגזל ובגילוי עריות .מצבה הירוד של העיר כולה זועק
לשמים.
המדרש ,לעומת זאת ,לוקח אותנו למקום אחר .הצעקה הזו ,מסביר
המדרש ,נצעקה מפי מישהי מסוימת מאוד במקרה ממוקד מאוד:
"פלוטית בתו של לוט הייתה נשואה לאחד מגדולי סדום ,ראתה
עני אחד מדוקדק ברחוב העיר ועגמה נפשה עליו ,מה הייתה
עושה ,בכל יום כשהייתה יוצאת לשאוב מים הייתה נותנת בכד
שלה מכל מזון ביתה ומכלכלת אותו העני .אמרו אנשי סדום ,העני
הזה מאיכן הוא חי ,עד שידעו הדבר והוציאו אותה לישרף ,אמרה
אלקי עולם עשה משפטי ודיני מאנשי סדום ,ועלתה זעקתה לפני
כסא הכבוד .אמר הקב"ה ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה
אלי ,אם כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה
שלה למעלה ופניה למטה ,שנאמר הכצעקתה( "....פרקי דרבי
אליעזר ,כה).
במדרש רבה מופיע סיפור דומה ,למעט פרט חשוב .בגרסה זו לא בבתו
של לוט עסקינן אלא ב'סתם' שתי נערות .אותן נערות ,מספר המדרש,
נהגו בחברות טובה זו כלפי זו – למורת רוחם של אנשי סדום:
"אמר רבי לוי ,אפילו אני מבקש לשתוק ,דינה של ריבה אינו מניח
אותי לשתוק ,מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים,
אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות? אמרה לה כלו מזונותיה
87
