Page 148 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 148
Pg: 148 - 5-Front 21-04-26
וגיהצה את חולצתו .וכך יצא ַחס ֶקל לבוש בגדי צבא נקיים ,עלה על
רכבת היוצאת מזרחה ,ופניו לבנות דודו בעיר לּוצק.
כשהגיע ליעדו ירד ַחס ֶקל בתחנת הרכבת ובירר היכן גרים יהודי
המקום .הוא מצא אותם בבית הכנסת של לּוצק ,קהל גדול (קולחוז
שלם ,חשב לעצמו) משורדי מחוז ווהלין .בית הכנסת הגדול נבנה בעיר
העתיקה בלּוצק על אי שנוצר במפגש הנהרות סטיר וגיז'צה .מגדל
בית הכנסת היה בראשיתו חלק מביצורי העיר ,ואת הזכות להשתמש
בו כבית כנסת העניק ליהודים מלך פולין זיגמונד השלישי .מנהרה
חיברה בין בית הכנסת ובין מבנים חשובים אחרים בעיר העתיקה ,בהם
הקתדרלה הקתולית ,הכנסייה היוונית־אורתודוקסית ,מעון המושל
ובית המשפט המחוזי .בזמן הכיבוש הגרמני הושמדה הקהילה היהודית
של לּוצק ,ובית הכנסת הגדול נפגע .הבניין שופץ קלות ובתוך המבנה
עב הקירות פגש ַחס ֶקל את בנות הדוד שלו ממשפחת אמו ,דבוירה
ואודל טייטלבאום .שתי האחיות התגוררו בימים שלפני המלחמה
עם הוריהן בכפר בקרבת העיירה ַרטנ ָה ובילדותן גדלו לצד ַחס ֶקל
קוטלר ,בן דודן ,כמשפחה מורחבת אחת .לא ייפלא אפוא כי המפגש
המשפחתי בבית הכנסת היה מרגש ,והשלושה התחבקו ארוכות .הבנות
סיפרו ל ַחס ֶקל כי אביהן ,דודו של ַחס ֶקל ,נפטר ,וימי המלחמה עברו
עליהן עם ִאמן .בזמן המלחמה נהרגה האם ,והנערות היתומות שרדו
בקרב פרטיזנים ביערות ווהלין ובבתי אוקראינים שהסתירו אותן.
שליטתן בשפה האוקראינית סייעה בידיהן לשרוד בתקופת השואה
הרחק מן הגטאות ובורות ההריגה .הן כנראה יכלו להציג את עצמן
כאוקראיניות באזור שפעלו בו פרטיזנים אוקראינים לאומנים שרצחו
יהודים .לאחר המלחמה עלתה המבוגרת שבהן לישראל ,והצעירה
היגרה לארצות–הברית.
שבועות חלפו ו ַחס ֶקל שהה במחיצת בנות משפחתו ובני עיירת
ילדותו .יום אחד נסע שוב לַרטנָה כדי לבחון אם חזרו עוד ניצולים,
אך התאכזב כשגילה רק את תושבי המקום הנוצרים .שלוש משפחות
יהודיות נותרו במקום ,וגם הן נטלו את מיטלטליהן הספורים ועזבו.
148
