Page 45 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 45

‫‪Pg: 45 - 2-Front 21-04-26‬‬

‫לשמח את לב האורחים‪ .‬לאחר העלייה לתורה הרימו כוסיות וודקה‬
         ‫ותושבי העיירה בירכו את הנער למצוות ולמעשים טובים‪.‬‬

‫למעשה בשנתו השלוש־עשרה‪ ,‬החל מספטמבר ‪ ,1934‬פנה ַחס ֶקל‬
‫לחיי עבודה ולא המשיך בלימודיו‪ .‬נפשו כמהה להכיר עולם ומלואו‪,‬‬
‫נהנתה מהמרחבים ומעמל הגוף‪ ,‬ועולמות רוח והשכלה‪ ,‬דת ודעת‬
‫לא משכו אותו עוד‪ .‬ואולם מכיוון שבית הספר הפולני בעיירה שימש‬
‫מסגרת חינוכית של חמש כיתות לימוד ותו לא‪ ,‬בימים שלא עבד למד‬
‫ַחס ֶקל בתלמוד תורה תפילה וחומש‪ .‬המלמד היהודי הכין את תלמידיו‬
‫בביתו‪ ,‬כמנהג המקום‪ ,‬ויצחק־ ֶהרש קוטלר עמד על כך שבנו ילמד‬
‫וידע להתפלל‪ .‬כאחיו הגדול אפרים הלך ַחס ֶקל למלמד פרטי ומילא‬
‫אחר מצוות הוריו‪ ,‬וזיכרון התפילות שימש אותו עד יומו האחרון‬

                   ‫כנעימה ההולכת ומתנגנת בראשו מימים אחרים‪.‬‬
‫אולם הכביש המוליך לערים קובֶל (במרחק של כ־‪ 60‬קילומטרים‬
‫מַרטנ ָה) ולבְֶרסט־ליטובסק (‪ ,Brest-Litovsk‬במרחק כ־‪ 70‬קילומטרים)‬
‫קרא לו יותר מכל תפילה או טקס דתי‪ .‬עסקי מכירה וקנייה התנהלו‬
‫בין ַרטנָה לערים אלו בזכות הכביש המפותח והחדש שעבר בעיירה‪,‬‬
‫ומרבית אנשי העיירה היו עסוקים במסחר ובשינועו על כביש זה‪.‬‬
‫התחבורה התנהלה אז בעזרת סוסים רתומים לעגלות‪ ,‬סחורות באו‬

            ‫והלכו‪ ,‬וכולם השתמשו בכביש כערוץ כלכלי לפרנסתם‪.‬‬
‫לא עבר זמן רב ו ַחס ֶקל הצליח להשיג את מבוקשו והגיע לקובֶל‪,‬‬
‫העיר שבה עבד אביו בצעירותו‪ .‬הוריו לא הרשו לו לנסוע אבל בלי‬
‫שאיש חש בכך היה מתגנב לאחת העגלות היוצאות מהעיירה ויוצא‬
‫לדרכו‪ .‬ימי חורף ‪ 1935‬חלפו‪ ,‬ושמש סדקה את העננים‪ .‬בפברואר‬
‫‪ 1935‬הומצא הניילון; לורנס איש ערב‪ ,‬הרפתקן וארכיאולוג‪ ,‬הלך‬
‫לעולמו במאי; ובמוסקווה נפתחה לראשונה הרכבת התחתית‪ .‬ואילו‬
‫בַרטנָה התיישב ַחס ֶקל על עגלה מלאה קש וביקש לצאת לעיר קו ֶבל‬
‫כשוליית בעל עגלה בעבודתו‪ .‬לעיתים צעקו העגלונים על הנער‬
‫שהתגנב לדרכם אך במרבית המקרים היו מתרצים וממשיכים בדרכם‬

                                  ‫בין שדות ויערות‪ ,‬נוסעים בכביש‪.‬‬

‫‪45‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50