Page 216 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 216 - 14-Front 21-06-15‬‬ ‫‪216‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מפת ממצאים‪ :‬ארבע־קו מובהק‬ ‫לא ידועה רבייה בשבי של נחשי ארבע־קו‪ ,‬דווח שגר מעורב‪ :‬נקבה‬
‫שנתפסה בהיריון באזור ניצנים (כחמישה ק"מ דרומית לאשדוד) בסוף‬
‫(חומטיים‪ ,‬חרדוניים‪ ,‬לטאיים ושממיתיים)‪ ,‬ואילו מכרסמים וציפורים‬ ‫מאי ‪ ,1999‬אחרי כמעט חודש במעבדה הטילה ארבע ביצים‪ .‬לאחר ‪60‬‬
‫נמצאו רק בנחשים גדולים [‪ .]421a‬בתוך פרט שנמצא דרוס בצפון סיני‬ ‫ימי אינקובציה ב־‪ 32‬מ"צ בקעו שני אבקועים מהמופע המפוספס ושניים‬
‫הייתה זיקית [‪ .]199‬מעניין שברוב המינים הדרום אפריקניים של הסוג‬
‫נמצאה התמחות‪ ,‬שהמין אוכל בעיקר לטאיים או חומטיים דווקא [‪.]1347‬‬ ‫מהמופע המפוספס־מאחור [‪.]1330‬‬
‫השיחור לטרף נעשה כנראה בעיקר בעזרת חוש הראייה שמעוגן בעיניים‬ ‫יתר על כן‪ ,‬מחקר גנומי בצפון־מערב אפריקה לא מצא הבדלים בין‬
‫הגדולות‪ .‬הארבע־קו המובהק נצפה לפעמים מסייר בשטח בראש מורם‬ ‫שלושת המופעים הצבעוניים במרוקו‪ .‬מסקנתו הייתה שמדובר בהתאמות‬

‫היטב מעל הקרקע (איור ‪.)241‬‬ ‫אקולוגיות [‪.]1222‬‬

‫במין הזה שכיחה במיוחד התופעה שבפרטים מסוימים קצה הזנב נעדר‪,‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הואיל וההמיפניס דקים במיוחד‪ ,‬אין הבדל בעובי‬
‫קטוע‪ .‬במדגם של ‪ 121‬פרטים מחצי האי ערב‪ ,‬הזנב היה שלם רק במחציתם‬ ‫בסיס הזנב‪ .‬בישראל הזכרים כנראה גדולים מעט מהנקבות‪ :‬מתוך ‪40‬‬
‫[‪ .]992d‬בישראל נמצא שאובדן קצה הזנב שכיח בייחוד בקרב פרטים‬ ‫זכרים (באוסף‪ ,‬שנותחו לבדיקת בלוטות הזוויג) הממוצע (רו"ג) ‪500‬‬
‫מ"מ (מרב ‪ 703‬מ"מ); מתוך ‪ 36‬נקבות הממוצע ‪ 481‬מ"מ (מרב ‪ 685‬מ"מ)‬
‫בלתי סימטריים [‪.]1332‬‬ ‫[‪ .]536b‬בירדן נמדדו זכרים עד אורך רו"ג ‪ 608‬מ"מ ונקבות עד ‪ 632‬מ"מ‬
‫אך גודל המדגמים לא נמסר [‪ .]471‬בישראל מספר מגיני הגחון בזכרים‪,‬‬
‫רבייה‪ :‬במדגם מוזיאלי מרחבי התפוצה נמצאו נקבות בהיריון רק בחודשים‬ ‫‪( 189-156‬ממוצע ‪ ,)168‬קטן מאשר בנקבות‪( 193-164 ,‬ממוצע ‪.)173‬‬
‫אפריל‪-‬יוני‪ ,‬וגודל התטולה היה ‪ 10-6‬ביצים [‪ .]421a‬במדגם אחר‪ ,‬מישראל‪,‬‬ ‫האורך היחסי של הזנב ומספר מגיני התת־זנב דומה בשני הזוויגים [‪.]536b‬‬
‫נמצאה בנקבה קטנה יחסית‪ 509 ,‬מ"מ רו"ג‪ ,‬תטולה של חמש ביצים [‪.]656o‬‬ ‫בירדן מספר מגיני הגחון בזכרים ‪ 173-160‬ובנקבות ‪ .180-162‬מגן השת‬
‫מחולק‪ ,‬ומספר מגיני התת־זנב בזכרים ‪ 121-106‬ובנקבות ‪ 116-104‬זוגות‬
‫‪Genus Telescopus‬‬ ‫סוג‪ :‬עין־חתול ‬ ‫[‪ .]471‬במצרים מספר מגיני הגחון בזכרים (‪ 35‬פרטים) ‪( 179-163‬ממוצע‬
‫‪ )171.3‬ובנקבות (חמש) ‪( 177-170‬ממוצע ‪ ,)173‬ואילו מספר מגיני התת־‬
‫‪Wagler, 1830‬‬ ‫ ‬ ‫זנב בזכרים (‪( 121-109 )28‬ממוצע ‪ )115.2‬ובנקבות (שלוש) ‪117-112‬‬
‫(ממוצע ‪ .]991b[ )115‬בלוב מספר מגיני הגחון בזכרים (‪ )22‬בממוצע‬
‫אפיון הסוג‪ :‬נחשים אופיסתוגליפיים‪ .‬במקסילה ‪ 13-10‬שיניים ההולכות‬ ‫‪ 178.4‬ובנקבות (‪ ;180.6 )18‬ואילו מספר מגיני התת־זנב בזכרים (‪)14‬‬
‫וקטנות אחורה‪ ,‬ואחרי פער שתי שיני מרזב גדולות‪ ,‬שמיקומן אחרי הגבול‬ ‫‪ 119‬ובנקבות (‪ .]902b[ 120.2 )15‬לעומת זאת‪ ,‬במחקר במעל ‪ 200‬פרטים‬
‫האחורי של העין‪ .‬גם שיני הלסת התחתונה הולכות וקטנות אחורה‪ .‬נחשים‬ ‫מכל תחום התפוצה (רובם ממצרים וערב)‪ ,‬לא נמצאה כל דו־פרצופיות‬
‫בגודל בינוני‪ ,‬דקים למדי‪ ,‬עם זנב קצר יחסית‪ .‬הראש סגלגל ונבדל יפה‬
‫מהצוואר‪ .‬הנחיר במגן מחולק חלקית‪ .‬מגן רסן מוארך שבמינים מסוימים‬ ‫זוויגית [‪ ]421a‬אך סביר שזו טושטשה על ידי השונות הגיאוגרפית‪.‬‬
‫מגיע לעין‪ .‬אישון העין צר ומאונך באור יום (הצורה עלולה להיטשטש‬
‫בשימור)‪ .‬קשקשי הגב חלקים‪ ,‬סדורים ב־‪ 25-19‬טורים באמצע הגוף‪ ,‬לפי‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬התפוצה סהרו־סינדית רחבה‪ .‬צפון אפריקה מהסהרה עד‬
‫המין‪ .‬מגן השת שלם‪ .‬מגיני הגחון מעוגלים ומגיני התת־זנב סדורים בזוגות‪.‬‬ ‫גאנה‪ ,‬אריתריאה וצפון סומליה [‪ ,]926b‬ומצרים לרבות סיני; דרום־מערב‬
‫אסיה בישראל‪ ,‬ירדן וסוריה‪ ,‬ומזרחה דרך ערב‪ ,‬עיראק‪ ,‬איראן‪ ,‬תורקיסטן‪,‬‬
‫למיני הסוג הזה נוהג תדיר לנקוט עמדת התגוננות או איום‬ ‫אפגניסטן‪ ,‬ופקיסטן המערבית עד לנפאל וצפון הודו [‪ .]471‬המין תואר‬

‫המלווה בשיטוח הראש ושילושו על ידי פריסה לצדדים של‬ ‫לראשונה מתימן [‪.]997b‬‬

‫תפוצה בארץ ומופעים‪ :‬בכל הארץ מראש הנקרה ועד אילת‪ ,‬ששם ידוע‬
‫בעיקר ארבע־קו מצרי [‪ ;]429a‬חי בעיקר באדמות קלות‪ .‬אף שבמקומות‬
‫רבים אפשר למצוא מופעים שונים יחדיו‪ ,‬בדיקה סטטיסטית העלתה‬
‫שבצפון הים תיכוני שכיח יותר המופע המפוספס‪ ,‬שתפוצתו מגיעה‬
‫דרומה עד לסביבות אמצע הערבה; בדרום המדברי שכיח יותר המופע‬
‫הלא מפוספס‪ ,‬שמגיע צפונה עד סביבות ירושלים; ואילו המופע המפוספס‬

‫מאחור מפוזר בעיקר בחגורת מעבר בין האזורים [‪.]872‬‬

‫אורח חיים‪ :‬יומי‪ .‬זריז‪ .‬בסקר סטטיסטי של נחשים דרוסים בכביש‬
‫ירושלים‪-‬עין גדי [‪ ,]17‬חמישה מתוך עשרה פרטים דרוסים ממין זה נדרסו‬
‫בלב שעות היום‪ .‬במחקר מעבדה בחצי האי ערב נמצאו טמפרטורות גוף‬
‫מועדפות ממוצעות של ‪ 31.2‬מ"צ ביום (טווח ‪ )40-24‬לעומת ‪ 26.7‬מ"צ‬
‫בלילה (‪ .]108b[ )35-22‬במחקר מעבדה בתל אביב נבדק שיעור אובדן‬
‫המים דרך העור כפונקציה של הטמפרטורה ונמצא שיעור אובדן מים‬
‫כפול במופע המפוספס לעומת המופע הבהיר [‪ .]913a‬במקביל נמצא‬
‫שהתנגדות העור לאידוי מים חזקה יותר במופע הבהיר [‪ .]74‬לדאבון לבב‬
‫לא צוינו המקורות הגיאוגרפיים של הנחשים שנבדקו‪ ,‬וכך קשה לשפוט‬
‫את משמעות ההבדל‪ :‬האם השיעור האינדיבידואלי נקבע על ידי ביוטופ‬
‫המוצא או על ידי המופע התורשתי? המין שוכן קרקע ומטפס על שיחים‬
‫ועצים‪ .‬בשפלת החוף הוא חוסה בחורף בבסיסי שיחים [הופיין בע"פ]‪.‬‬
‫סבורים שהמופעים השונים מתאימים לסביבותיהם השונות על תכונותיהן‪,‬‬
‫כגון כמות המשקעים וכסות הצומח‪ ,‬מן הבחינות של הסוואה והחזר עודף‬
‫קרינה [‪ .]872 ,471 ,196‬במחקר שבו נותחו ‪ 226‬פרטים מוזיאליים מרחבי‬
‫התפוצה (רובם ממצרים וערב) נמצא ש־‪ 80%‬מפריטי המזון היו לטאות‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬