Page 221 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 221

‫‪Pg: 221 - 14-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪221‬‬

‫אדמות מלוחות‪ .‬נמשך כנראה לקרבת יישובים דווקא (בגלל שפע מזון)‪.‬‬     ‫מגיני שפה תחתונה נוגעים במגן הסנטר הקדמי‪ ,‬שהוא ארוך‬
‫בסקר סטטיסטי של נחשים דרוסים בכביש ירושלים‪-‬עין גדי [‪ ,]17‬הפתן‬     ‫מן האחורי‪ .‬קשקשי הגב מבריקים (האחוריים אמנם מקורנים)‪,‬‬
‫נמצא רק בשליש המרכזי של הדרך מירושלים למסעף יריחו‪ .‬הטענה‬          ‫ערוכים ב־‪ )25-21( 23‬טורים באמצע הגוף‪ .‬מגיני גחון‪-180 ,‬‬
                                                                  ‫‪ .200‬מגן השת חצוי‪ .‬הזנב דק ומסתיים בקוץ‪ .‬מגיני תת־זנב‪,‬‬
        ‫שהוא מופיע בכל חלקי ישראל [‪ ]1447‬בלתי מבוססת לחלוטין‪.‬‬     ‫‪ ,53-40‬מתוכם ‪ 13-1‬הקדמיים שלמים ויתרם חצויים‪ ,‬זוגיים‪.‬‬
                                                                  ‫הצבע בדרך כלל שחור ולפעמים שחום כהה; הגחון שחרחר‪,‬‬
                                                                  ‫מבהיק־כחלחל (‪( .]629[ )iridescent‬יש לציין כי זעמן שחור‬
                                                                  ‫בגודל זה עדיין אינו שחור!) הצבע השחור של הפתן השחור‬
                                                                  ‫פורש כבעל משמעות סמנטית (תקשורתית) [‪ .]1693‬מעניין‬
                                                                  ‫שהוא דוהה בשימור (בניגוד לצבע השחור של הזעמן השחור)‪.‬‬

                                                                    ‫בשפת הפה חסרים כתמים לבנים‪ ,‬המצויים בזעמן השחור‪.‬‬

                           ‫מפת ממצאים‪ :‬פתן שחור‬                              ‫פתן שחור‪ .‬זכר מסיני‪ :‬צלע הר קתרינה (‪)HUJ-R 8758‬‬

‫אורח חיים‪ :‬לילי וחלקית תת־קרקעי‪ .‬בסקר הסטטיסטי הנ"ל‬               ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬זנב הזכר ארוך מזנב הנקבה [‪ .]629‬בבדיקת ‪36‬‬
‫כל הפרטים (שבעה) נמצאו השכם בבוקר‪ ,‬כלומר נדרסו בלילה‪.‬‬             ‫פרטים מישראל וסיני‪ ,‬לזכרים היו פחות מגיני גחון (‪ )190-178‬מלנקבות‬
‫המפגשים המעטים שלי עם פרטים פעילים בטבע היו בלילה‪.‬‬                ‫(‪ )210-191‬אך יותר מגיני תת־זנב (‪ 50-42‬לעומת ‪ .)48-39‬לזכרים היו‬
‫הפתן מסוגל לחפור בראשו היתדי‪ ,‬אך מרבה להשתמש בחורים‬               ‫הרבה יותר מגיני תת־זנב קדמיים פרטיים (‪ )22-4‬מאשר לנקבות (‪.)5-1‬‬
                                                                  ‫ברם‪ ,‬בזכרים רבים ובנקבה אחת נמצאו מגינים פרטיים בודדים פזורים‬
                                          ‫ובמחילות קיימים‪.‬‬
                                                                                        ‫בין הזוגיים בחלק האחורי יותר של הזנב [‪.]483a‬‬
‫לפי מספרי הנחשים שהובאו במשך השנים לאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫הפעילות העל־קרקעית שלו גבוהה במיוחד בחודש יולי כשהנחשים‬           ‫תפוצה בעולם‪ :‬לפי המידע עד ‪ — 2007‬בערבות של צפון מצרים‬
‫מזדווגים‪ ,‬ושוב באוקטובר כשהצעירים מופיעים [‪ .]1029‬המזון מורכב‬     ‫ובמדבריות שם‪ ,‬מזרחית לנילוס ואסיה הדרומית־מערבית‪ :‬סיני‪ ,‬ישראל‬
‫במידה רבה מקרפדות (במקום שישנן) וסבורים שזה אפשר את התפשטותו‬      ‫וירדן‪ ,‬סוריה (רישומו מכאן נחשב לבלתי מוכח [‪ )]987‬ולבנון‪ ,‬עיראק‪,‬‬
‫צפונה‪ ,‬עם התפתחות חקלאות בהשקיה בנגב והתפשטות הקרפדה הירוקה‬       ‫כווית‪ ,‬ורחבי חצי האי ערב להוציא הדרום והמזרח‪ .‬שם — במקרה או‬
‫דרומה [‪18‬ב]‪ .‬מלבד בעלי חוליות קטנים אחרים‪ ,‬אוכל גם פגרים ונבלות‬   ‫לא במקרה — חי התת־מין הערבי של הקוברה המצרית; בתחום זה הפתן‬
‫[מנדלסון‪ ,‬בעל פה]‪ .‬במחקר שיטתי בנגב בשנים ‪ 1970-1969‬היה הפתן‬      ‫השחור ידוע רק ממקום אחד [‪ .]629 ,475 ,196‬דווח ותועד גם מדרום‬
‫פעיל בחודשים פברואר‪-‬יוני ושוב באוקטובר‪-‬דצמבר‪ ,‬כלומר נעדר‬          ‫תורכיה [‪ ]1447 ,649a ,209a‬אבל לאחרונה התברר שכל האוכלוסיות‬
‫הן בחורף הן בשיא החום‪ .‬הפעילות הלילית הייתה בעיקר בשעות‬           ‫המזרחיות הן מין נפרד‪ .Naja morgani Mocquard, 1905 ,‬מין זה‬
‫‪ 03:00-21:00‬בלילה‪ ,‬לרבות לילה קריר למדי‪ ,‬כגון טמפרטורת קרקע של‬    ‫בעל ספירות קשקשים נמוכות יותר ובולט בזה שבפרטים הצעירים הצבע‬
‫‪ 14‬מ"צ ובמקרה אחד טמפרטורת גוף של ‪ 11.6‬מ"צ‪ .‬הוא משחר לטרף‬         ‫השחור מופסק בטבעות ורודות עדינות‪ .‬המין שלנו מוגבל למצרים‪,‬‬
‫בבדיקה שיטתית של מקומות מסתור צפויים של לטאות וכיו"ב‪ ,‬כגון‬        ‫ישראל‪ ,‬ירדן והקצה הצפוני־מערבי של ערב בלבד [‪ .]1098‬לפני המחקר‬
‫מתחת לאבנים‪ ,‬ושולה משם את טרפו הרדום [‪ .]1693 ,1382‬תופש את‬        ‫החדש הזה‪ ,‬שאלת הזהות או נבדלות של שני המינים האלה הייתה שנויה‬
‫המזון בפיו ונושך בחוזקה עד מות הטרף ואז בולעו‪ ,‬או מחזיקו בחוזקה‬   ‫במחלוקת זמן רב [‪ .]991a‬ההבחנה הטקסונומית החדשה עשויה להסביר‬
‫זמן קצר ואחר כך מניח לו לברוח ולמות‪ ,‬ואז עוקב אחריו ובולעו (השוו‬
                                                                            ‫הבדל גיאוגרפי (אפשרי) בהתנהגות ההתגוננות (ראו למטה)‪.‬‬
                     ‫זעמנים‪ ,‬ולהלן צפעים)‪ .‬בשבי מרבה לשתות מים‪.‬‬
‫בטבע‪ ,‬ובעיקר בשעות היום‪ ,‬אינו תוקפני ואינו נושך‪ .‬אירע שבנגב‪,‬‬      ‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב [‪ ,]97‬צפונה עד סביבות משמר הנגב וסביבות אורים‪,‬‬
‫בבארות ערוער‪ ,‬מורה בסיור לימודי משך בידיו וחילץ מתוך קיר אבנים‬    ‫לפחות; ובמדבר יהודה‪ .‬בקרקעות שונים‪ :‬קרקע חולית‪ ,‬לס‪ ,‬אזורי טרשים‪,‬‬
‫פתן שחור (שאותו חשב לזעמן שחור) — ולא קרה דבר‪ .‬גם כשהפתן מתגונן‬
‫יש שהוא מכה בראשו כשפיו סגור‪ .‬כנראה שבלילה הוא תוקפני יותר‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226