Page 224 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 224
Pg: 224 - 14-Front 21-06-15 224
הזוחלים של ארץ ישראל
מגן החרטום גדול מאוד .שלושה מגיני שפה עליונה ,הראשון זעיר. גם הסוג Typhlopsבמובן הצר ,בעל איברי זכרות רגילים ,חזר ופוצל
קשקשי הגוף חלקים ,סדורים ב־ 22-20טורים .מגן הביב שלם .הזנב לפי מבנה הגולגולת ומערך מגיני הראש [.]1257 ,754b ,335
קצר (כבנחשיל המצוי) ואינו מחודד בקצהו אלא מעוגל .הצבע אחיד,
תפוצה :בכל היבשות אך בהגבלה לאזורים החמים יחסית .הגבול הצפוני
אדמדם או אדום [.]475 בערך ( 25°Nבאירופה ,)45°Nהדרומי .35°S-30°S
דו־פרצופיות זוויגית :הנקבות (עד 250מ"מ אורך כולל) גדולות מהזכרים אורח חיים :כל המינים חופרים וחיים בעיקר באדמה תחוחה ,בנשורת
(עד 220מ"מ). עלים ותחת אבנים .מופיעים על פני הקרקע בעיקר בערב או אחרי גשם.
מינים מסוימים נמצאים בקיני נמלים וטרמיטים .בדרך כלל ניזונים
תפוצה בעולם :מין זה אנדמי לישראל ולשכנותיה הקרובות ,מצוי רק מחרקים ומהזחלים שלהם ,ומינים רבים מנמלים ,מטרמיטים ומהגלמים
בסוריה [( ]1368אומנם רוב הנתונים אינם מפורטים [ ,)]987לבנון ,צפון־
שלהם [.]1397
מערב ירדן [ ]468וישראל [.]475
רבייה :רובם מטילי ביצים ,אך כמה מינים יולדי חיים .אחד המינים
תפוצה בארץ :בכל הארץ; אך אינו שכיח .אולי קשור בעיקר לקרקעות שמשויך לסוג Indotyphlopsהוא פרתנוגנטי ,חסר זכרים ובעל רביית
חוליות. בתולים ,I. braminus ,וסבורים שתכונה זו אפשרה את התפשטותו בעולם
כי מתנחלת בודדת ,שמגיעה למשל בעציץ ,יכולה לייסד אוכלוסייה.
בארץ :בארץ מיוצג סוג שימושי אחד הכולל שני סוגים מדעיים שמשויכים
עכשיו לתת־משפחות שונות ,ולמעשה מובחנים כדלקמן:
..1במבט מלמעלה ,מלמטה ומן הצד הראש (והחרטום) נראה מעוגל.
במבט ונטרלי ,רוחב מגן החרטום פחות משליש רוחב הראש. . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סוג שימושי נחשיל Xerotyphlops
.--במבט מן הצד ,החרטום נראה מחודד .במבט ונטרלי ,רוחב מגן
החרטום יותר משליש רוחב הראש . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סוג
שימושי נחשיל Letheobia
Genus Letheobia סוג שימושי עברי :נחשי ל
Cope, 1869
מפת ממצאים :נחשיל חד–ראש אפיון הסוג המדעי :הסוג שייך לתת־משפחת ,Afrotyphlopinaeשבה יש
הרבה שונות מורפולוגית ,אבל מובחנת מתת־המשפחות האחרות שבמשפחה
אורח חיים :דומה לנחשיל המצוי ,מחופר באדמה או מתחת לאבנים בתכונות אלה :ריבוי מגינים פוסטאוקולריים (בממוצע של ממוצעי המינים
כמעט דרך קבע .הפה הזעיר מאפשר רק טרף זעיר — חרקים ,עכבישניים, 3.7בניגוד ל 2.3-1.7בתת־משפחות האחרות) ושורות רבות יותר של
ונמלים בכל שלבי חייהן [ .]475aמצאנו פרט אחד בקן נמלים :מתחת קשקשי גוף באמצעיתו ( 24.8לעומת ,)22.9-20.3גודל גוף כולל גדול יותר
לאבן קטנה ,הייתה מחצית גופו הקדמית נתונה בחור זעיר שממנו יצאו (עד 403מ"מ לעומת עד 320מ"מ) וזנב קצר יותר (בממוצע 1.5%מהרו"ג
ושאליו נכנסו נמלים שחורות קטנות (ליד דויוק שבעמק הירדן ב־25 לעומת .]754b[ )2.4%-1.9%הסוג הזה פוצל רק בשנת 2007מתוך הסוג
.Rhinotyphlopsנחשים אגליפיים קטנים בעלי גוף גלילי ,שווה קוטר
במארס 1980בשעה [ )08:30יל"ו]. לאורכו ,וראש קטן שאינו נבדל מהצוואר .החרטום גדול ,עטוי במגן חרטום
קרני גדול שבולט קדימה בשפה חדה אופקית .שלושה מגיני שפה עליונה.
רבייה :בניגוד למין הקודם (ובדומה לרגיל בארץ) ,עונת הפעילות באשכים עיניים שרידיות ,מכוסות קשקשים .הגוף עטוי קשקשים שווי גודל22-20 ,
חלה בסוף החורף ובאביב .זכר ונקבה (זוויג לפי ניתוח) נמצאו כרוכים בספירה סביב אמצעיתו; אין מגיני גחון ותת־זנב מורחבים .מגן השת יחיד
יחד מתחת ללוח אבן ב־ 18במאי 1959בצוהריים [יל"ו] .הנקבה מטילה (שלם) [ .]471בדרך כלל כל אשך מחולק למספר אונות עוקבות ,מספרן
כמה ביצים מוארכות באדמה לחה [.]475 שונה במינים שונים ויכול להגיע לעשר ואפילו .]335[ 20
מינים :בסוג מעל 30מינים [.]754b ,337
תפוצה :אפריקה דרומית לסהרה והמזרח התיכון [.]754b ,337 ,335
בארץ מין אחד מסוג זה .להבחנה (הגדרה) של שני מיני המשפחה
הישראליים ,ראו למעלה במשפחה.
Letheobia simoni נחשיל חד–רא ש
)(Boettger, 1879 איור 247
Xerotyphlops סוג שימושי עברי :נחשי ל איננו יודעים מדוע הנחשיל החד–ראש נדיר ונפגש לעיתים רחוקות
Hedges, Marion, Lipp, Marin בהשוואה לנחשיל המצוי .אולי יש לו דרישות אקולוגיות מדוקדקות
and Vidal, 2014
יותר ,שגם מגבילות את תפוצתו העולמית.
אפיון הסוג המדעי :הסוג הזה משתייך לתת־משפחת ,Asiatyphlopinae
שהיא הגדולה בתת־משפחות הנחשיליים ,ובה עשרה סוגים ומעל 120 תיאור :נחש תולעתי אגליפי קטן ,אורכו הכולל עד 250מ"מ ,ודק ,שווה
מינים .המורפולוגיה שלה ,בהשוואה לתת־משפחות האחרות ,שממוצע קוטר כמעט למלוא אורכו .הגוף דק יחסית מהנחשיל המצוי .הראש אינו
רחב מהצוואר ,מחודד :החרטום שטוח־מחודד כאת חפירה .העיניים
השרידיות ניכרות בקושי מתחת למגיני הראש ,או אינן ניכרות כלל.