Page 226 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 226

‫‪Pg: 226 - 15-Back 21-06-15‬‬                                                               ‫‪226‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫‪ — gabonica‬בסוואנות באפריקה המזרחית והמרכזית)‪ .‬המין הקטן ביותר‬                           ‫ארס אחת‪ ,‬עם השיניים המחליפות‪ ).‬שן הארס אבובית‪ ,‬אך‬
‫מגיע בדוחק לאורך ‪ 300‬מ"מ (‪ — Vipera ursini‬מאירופה הדרומית עד‬                             ‫ככלל אין רואים מרזב או תפר על פניה‪ .‬בזמן הכשה המקסילה‬
‫אסיה המרכזית)‪ .‬מחקר בחלבוני דם‪ ,‬שהתחשב גם במורפולוגיה‪ ,‬מצא‬                               ‫מזדקפת ושן הארס מזדקרת לעמדה אנכית לשפה‪ ,‬או אפילו‬
‫שהמשפחה התפתחה כנראה באפריקה‪ ,‬שם מצוי גם כיום הסוג ‪Causus‬‬                                ‫באלכסון קדימה [‪ .]979‬ברוב מיני המשפחה הזכר גדול מן הנקבה‬
‫שנראה פרימיטיבי בזה שראשו עטוי במגינים סימטריים בדומה לזעמנים‪.‬‬
‫מבין המינים הישראליים‪ ,‬העכנים והאפעים קרובים במיוחד זה לזה‪ ,‬ואילו‬                                                                               ‫[‪.]424‬‬
‫השפיפון קרוב יותר לצפעים ובייחוד לצפע מזרחי [‪ .]763a‬הקשקשים‬
‫הנטויים ומשוננים שבצידי הגוף‪ ,‬שחיכוכם בין פיתולי הגוף מרעיש‪ ,‬זהים‬                        ‫מיון‪ :‬המשפחה נחלקת כיום לארבע תת־משפחות [‪ :]979‬בצפעי הגומץ‬
‫במבנה בסוגים אפעה ועכן‪ ,‬בתמיכה בהשערת מוצאם המשותף [‪.]858b‬‬                               ‫(‪ )Crotalinae‬יש בין העין לנחיר‪ ,‬מכל צד‪ ,‬גומץ — איבר חוש הרגיש‬
‫מחקר נסמך דנ"א מצא שמבחינה אבולוציונית העכנים קרובים יחסית‬                               ‫לחום‪ ,‬לרבות חום גופו של הטרף‪ ,‬שבו הנחש מבחין גם ממרחק של‬
‫יותר לאפעים מאשר לצפעים (לרבות השפיפון)‪ ,‬או להפך — קרובים‬                                ‫מטר‪ .‬צפעי הגומץ מיוצגים בעולם הישן מאירופה המזרחית מזרחה עד‬
‫יותר לצפעים מאשר לאפעים‪ ,‬תלוי בפרטי הטכניקה של המחקר [‪.]935‬‬                              ‫יפן ובארכיפלג האינדו־אוסטרלי‪ ,‬אך רוב המינים מצויים בעולם החדש‪.‬‬
                                                                                         ‫בשלוש התת־משפחות האחרות אין איבר גומץ בין הנחיר לעין‪ .‬שתיים‬
‫תפוצה‪ :‬אפריקה (רוב הסוגים)‪ ,‬אסיה ואירופה‪ .‬הגבול הצפוני ‪ 55°N‬בערך‬                         ‫מהן כוללות כל אחת רק סוג אחד‪ ,‬ייחודי‪ Azemiopinae :‬כוללת רק את‬
‫(בסקנדינביה ‪ .)68°N‬כלפי דרום הם נפוצים על פני כל אפריקה‪ ,‬ובמזרח‬                          ‫המין ‪ Azemiops feae‬ממזרח אסיה‪ ,‬שראשו סגלגל ולא משולש כברוב‬
                                                                                         ‫הצפעים; ‪ Causinae‬כוללת שישה מינים ליליים של ‪ Causus‬ונחשבת‬
                                       ‫דרומה עד לבורנאו (ועד בכלל)‪.‬‬                      ‫לקבוצה הפרימיטיבית ביותר במשפחה‪ ,‬כי הראש עוטה מגינים גדולים כמו‬
                                                                                         ‫בזעמנים ואינו מורחב‪ ,‬אישון העין עגול‪ ,‬וגם שן הארס פחות משוכללת‪.‬‬
‫אורח חיים‪ :‬ליליים פחות או יותר אך גם משתזפים ביום‪ .‬יבשתיים ורובם‬                         ‫אך לדעת כל החוקרים מכלול של תכונות משייך את הקבוצה לצפעיים‪.‬‬
‫שוכני קרקע‪ ,‬ואינם מצטיינים בניצול ביוטופים מיוחדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בארץ‬                         ‫יתר על כן‪ ,‬לאחרונה נטען על סמך מחקר בדנ"א מיטוכונדריאלי שהסוג‬
‫הראתה חקירת המיקרו־אקלים בביוטופים של המינים השכיחים‪ ,‬שבצד‬                               ‫‪ Causus‬כלל אינו פרימיטיבי במיוחד‪ ,‬אלא מקּונן בקרב תת־משפחת‬
‫גמישות מסוימת לגבי האקלים לפחות חלק מהמינים תלויים בסובסטרט‬                              ‫‪ .]1665[ Viperinae‬כל המינים של הסוג חיים באפריקה אך מין אחד‬
‫[‪ .]1491‬מיני סוג אחד מהמשפחה הם שוכני עצים‪ .‬אלה מצטיינים בזנב‬                            ‫נמצא פעם בלבנון‪ ,‬ולא בטוח אם אכן מדובר באוכלוסייה רליקטית‪,‬‬
‫נכרך‪ .‬כמעט אין מינים שוכני מים‪ .‬המינים הישראליים חיים מיעוטם‬                             ‫בפרט מיובא שברח לטבע‪ ,‬או בטעות רישום [‪ .]1566b‬שתי התת־משפחות‬
‫באזור הים תיכוני הלח יחסית ורובם במדבר הצחיח‪ ,‬וכפי שרווח במשפחות‬                         ‫האלה הוכללו בעבר בתת־משפחה השלישית חסרת הגומץ‪,Viperinae ,‬‬
‫אחרות של נחשים הם מראים הסתגלויות פיזיולוגיות בהתאם‪ .‬שיעור‬
‫אובדן מים דרך העור‪ ,‬ועליית השיעור הזה עם הטמפרטורה‪ ,‬כפולים‬                                                                             ‫היחידה המיוצגת בארץ‪.‬‬
‫ולמעלה מזה בצפע המצוי (הים תיכוני) מאשר בעכן הגדול‪ ,‬באפעה‬
                                                                                         ‫תת־משפחה‪ :‬צפעים  ‪Sub-family Viperinae‬‬
                             ‫ובייחוד בשפיפון (המדבריים) [‪.]481 ,480‬‬
‫דרך התזונה המקובלת היא שהצפע אורב לטרף בשוכבו במנוחה‪,‬‬                                    ‫הצפעים הם הנחשים הארסיים של אירופה ולפיכך כל היבטי‬
‫מוסווה על ידי צבעיו או מוסתר בחול‪ .‬הוא מכיש את הטרף בתנועה‬                               ‫הביולוגיה שלהם‪ ,‬כולל כמובן כל הקשור בארסיותם‪ ,‬מושכים‬
‫פתאומית וחטופה בשיני הארס היעילות המזדקרות מתוך פיו הנפער‪,‬‬                               ‫פעילות מחקר מרובה במיוחד‪ .‬המחקר בפילוגנזה ובסיסטמטיקה‪,‬‬
                                                                                         ‫שמתוגבר בשיטות חדישות של השוואת דנ"א‪ ,‬פיצל לאחרונה‬
              ‫ממתין למות הטרף‪ ,‬עוקב אחריו למקום שבו מת ובולעו‪.‬‬                           ‫סוגים‪ :‬פיצול שגורר כמובן שינוי ברכיב הסוג בשמות המינים‬
                                                                                         ‫[‪ .]1405‬הפן הזה של התקדמות המדע מקשה תמיד על מבקשי‬
‫רבייה‪ :‬מינים אחדים מטילי ביצים‪ ,‬אך רובם יולדי חיים‪ .‬בצפע האירופי‬                         ‫המידע‪ ,‬אבל במקרה של נחשים ארסיים ההכבדה הזאת‬
‫הנפוץ‪ ,Vipera berus ,‬ההזדווגות חלה באביב זמן מה לאחר שהנחשים‬                             ‫מדאיגה ממש בשל ערפול התקשורת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהתחשב‬
‫יצאו מתרדמת החורף‪ .‬הזכרים נאבקים זה בזה ומתמודדים ב"ריקוד‬                                ‫באינטנסיביות של המחקר וריבוי החוקרים המתחרים‪ ,‬ייתכן‬
‫הצפעים"‪ ,‬שבאמצעותו מתברר מי החזק יותר‪ :‬זוקפים את קדמת הגוף‪,‬‬                              ‫מאוד שיחולו שינויים נוספים‪ .‬לכן בקבוצה זו נמנעתי מלאמץ‬
‫נצמדים זה לזה‪ ,‬וכל אחד מתאמץ להכריע ולהשכיב את השני‪ .‬הגודל‬
‫ומשקל הגוף והראש משפיעים‪ .‬ההזדווגות באפריל‪-‬מאי‪ ,‬ובנקבה חלה‬                                                 ‫חידושים מסוימים במיון ובשמות מדעיים‪.‬‬
‫אובולציה במאי‪ .‬העוברים מתפתחים באובידוקטים‪ ,‬ונוצרת פלצנטה‬
‫(כוריו־אלנטואית)‪ .‬הצעירים נולדים באוגוסט‪-‬ספטמבר‪ .‬מספר הוולדות‬                            ‫אפיון‪ ,‬וראו גם באפיון המשפחה‪ :‬נחשים בעלי גוף עבה וקצר‬
‫‪ ,20-6‬על פי רוב ‪ .14-10‬גודלם בהיוולדם ‪ 180-130‬מ"מ‪ .‬מיד לאחר‬                              ‫וראש רחב‪ ,‬בדרך כלל משולש‪ ,‬שנבדל יפה מהצוואר‪ .‬הזנב קצר‪.‬‬
‫ההמלטה מתפתחות בשחלות האם הביצים שנועדות לשנה הבאה‪ .‬ברם‪,‬‬                                 ‫ברוב המינים‪ ,‬ובכל המינים שבארץ‪ ,‬הראש מכוסה לפחות ברוב‬
‫בצפון שוודיה ובפינלנד הקיץ קצר‪ ,‬והנחשים נאלצים לסגת לתרדמת‬                               ‫שטחו‪ ,‬במקום במגינים‪ ,‬בקשקשים קטנים הדומים לקשקשי‬
‫חורף לפני שתהליך התפתחות הביצים בשחלה הושלם‪ .‬זאת אולי הסיבה‬                              ‫הגוף‪ .‬אישון העין צר‪ ,‬אנכי באור היום אך בלילה מתרחב לעגול‬

                    ‫שבאזורים אלה הנקבה משריצה רק פעם בשנתיים‪.‬‬                                                   ‫הממלא את שטח העין הנראה [‪.]1522‬‬

‫ארסיות‪ :‬לא רק שמנגנון ההכשה משוכלל ויעיל‪ ,‬אלא גם הארס כרגיל‬                              ‫מחקר השוואתי במינים קטני הגוף של אירופה הממוזגת העלה הקבלה‬
‫חזק‪ ,‬כך שככלל הצפעים הם נחשים מסוכנים‪ .‬פרטי ההרכב של הארס‬                                ‫בין גודל הגוף האופייני למין או לאוכלוסייה ובין מספר מגיני הגחון‬
‫שונים‪ ,‬ובארס של כל מין ומין המרכיבים שונים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ארס הצפעים‬                       ‫הממוצע‪ ,‬עם נטייה אבולוציונית להגדלת הגוף וריבוי המגינים‪ .‬בין תת־‬
‫משפיע בעיקר באופן המורגי וציטוליטי‪ ,‬ויש בו גם רכיבים נירוטוקסיים‬                         ‫מינים של מין נמצאה נטייה גיאוגרפית כלפי צפון להגדלת הגוף וריבוי‬

                                          ‫(ראו גם פרקים ‪ 3.4.5‬ו־‪.)4.5‬‬                               ‫המגינים‪ ,‬בלי גרדיאנט פנימי כזה בתוך כל טקסון [‪.]1267b‬‬

‫בארץ‪ :‬בישראל מיוצגים שבעה מינים מתוך ארבעה סוגים‪ ,‬המובחנים‬                               ‫מינים‪ :‬בתת־המשפחה ‪ 12‬סוגים ו־‪ 78‬מינים [‪ .]979‬הגדול שבהם מגיע‬
‫כדלקמן‪ .‬אבל מין נוסף‪ ,‬צפע מזרחי‪ ,‬המשויך כיום לסוג נפרד‪ ,‬היה כאן‬                          ‫לאורך כולל של ‪ 1,800‬מ"מ וקוטר הגוף באמצעיתו ‪ 150‬מ"מ (‪Bitis‬‬

        ‫בעבר הקרוב ונמצא כיום בירדן ולכן ייזכר כאן‪ .‬להלן המגדיר‪.‬‬
‫‪ .1‬הקשקשים שבצידי הגוף מקבילים לאלה שבגב וערוכים בשורות‬
‫אורך ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ -. -‬הקשקשים שבצידי הגוף מלוכסנים אחורה־מטה  ‪4. . . . . . . . . . . .‬‬
   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231