Page 229 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 229 - 15-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪229‬‬

‫‪ 124%‬מרוחבו‪ .‬הראש שטוח למדי‪ ,‬אורכו כ־‪ 291%‬מגובהו‪.‬‬ ‫ידי תנועות צדדיות "על המקום"‪ ,‬שמלוות בפרישת צלעות‬
‫העין גדולה יחסית‪ :‬קוטרה כ־‪ 16.8%‬מאורך הראש‪ ,‬והוא גדול‬ ‫ושיטוח הגוף‪ .‬העיניים והנחיריים נשארים לפעמים מעל פני‬
‫החול‪ .‬בהתגוננות משמיע קולות חיכוך בקשקשיו הצדדיים‬
‫בבירור מאורך קשקש בגב‪.‬‬
‫כמו האפעה‪ .‬על קולות אלה ראו גם בפרק ‪.2.4.6‬‬
‫מספר מגיני השפה העליונה ‪ 13.5‬בממוצע‪ .‬בצידי הגוף הקשקשים‬
‫מלוכסנים כלפי מטה‪ ,‬ובעלי קרינים משוננים‪ .‬בארץ‪ ,‬כלומר בנחל הערבה‪,‬‬ ‫בארץ חיי המין הזה כמעט לא נחקרו‪ .‬בסהרה טמפרטורת הסביבה‬
‫לא נמצאו פרטים שבהם נישאת מעל כל עין קרן שעיקרה קשקש אחד‬ ‫המיטבית לפעילותו נמצאה ‪ 34-33‬מ"צ [‪ ,]1270‬שם הוא צד מכרסמים‬
‫דמוי קוץ‪ .‬מספר טורי הקשקשים באמצע הגוף במין בכלל הוא ‪.37-30‬‬ ‫ולטאות לעיתים בחיפוש פעיל אך בעיקר ממארב מחופר‪ .‬ניסויים הראו‬
‫בעכן הגדול (בישראל) מספר מגיני הגחון קצת יותר גבוה‪ ,‬ומספר מגיני‬ ‫שמכת הזינוק על הטרף החולף אינה מודרכת בחישה כימית‪ ,‬אלא‬
‫חלקית בעיניים ובעיקר ב"שמיעת" רעידות קרקע [‪ .]1680a‬במצרים‬
‫התת־זנב קצת יותר נמוך‪ ,‬מאשר בעכן החרטומים (ראו למטה) [‪.]73‬‬ ‫נמצא שבתפריטו של עכן החרטומים חשובות ציפורים נודדות שנוחתות‬
‫למנוחה‪ ,‬ובעונת הנדידה מוצאים אותו לעיתים קרובות בסביבת צומח‬
‫עכן גדול‪ .‬נקבה‪ ,‬מהערבה‪ :‬חצבה (‪)HUJ-R 16201‬‬ ‫[‪ .]196‬סביר שכמו העכן הגדול‪ ,‬העכן הקטן‪ ,‬האפעה והשפיפון שנחקרו‬
‫[‪ ,]1023‬כך גם עכן החרטומים שותה מים רק בתנאי טמפרטורה גבוהה (‪30‬‬
‫הצבע היסודי בהיר יחסית‪ ,‬פחות או יותר צהוב או קרם‪ ,‬חום בהיר‬ ‫מ"צ) בצירוף לחות יחסית נמוכה מ־‪ 30%-20%‬או רעב ממושך (אחרת‬
‫או אפרפר‪ ,‬עם כתמים כהים‪ ,‬בדרך כלל בשלושה טורים לא מסודרים‬
‫שהאמצעי בהם בולט יותר (גדול וכהה)‪ ,‬בגוונים חומים או אפורים‪ ,‬לעיתים‬ ‫המים הדרושים לו באים מהמזון)‪.‬‬
‫מלווים בנקודות לבנבנות‪ .‬בצד הראש נמשך פס כהה מן העין אחורה‬
‫ומטה‪ ,‬לפעמים מלווה בשוליים בהירים‪ ,‬ואין (או כמעט אין) מתחתיו‬ ‫רבייה‪ :‬סוכם בספרות שגודל התטולה ‪ 23-10‬ביצים ומשך האינקובציה‬
‫‪ 80-50‬ימים [‪ .]1382‬עדויות נפרדות מתקבצות לתמונה ברורה‪ .‬מחוגי‬
‫כתמים כהים עגולים כפי שיש בעכן החרטומים [‪.]475‬‬ ‫החובבים דווחו הטלות של ‪ 16-9‬ביצים ומשכי אינקובציה של ‪48-46‬‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬לפי מדגם של ‪ 30‬זכרים ו־‪ 57‬נקבות מהערבה‬ ‫ימים בטמפרטורות של ‪ 30-25‬מ"צ (בהתאמה?)‪ ,‬אך לא בטוח האם מדובר‬
‫[‪ ]536b‬הזכרים קטנים במקצת מהנקבות (רו"ג ממוצע ‪ 502‬לעומת ‪552‬‬
‫מ"מ) והוא הדין במונחים מרביים‪ :‬הזכר הארוך ביותר (רו"ג ‪ 677‬מ"מ)‬ ‫במין זה או בעכן הגדול [‪.]900‬‬
‫קצר מהנקבה הארוכה ביותר (רו"ג ‪ 734‬מ"מ)‪ .‬זנב הזכרים יחסית ארוך‬
‫יותר‪ ,‬במידה מעטה אך במובהק (בממוצע כ־‪ 11.6%‬לעומת ‪ 9.3%‬מהרו"ג)‪.‬‬ ‫על זוג ממצרים‪ ,‬באורך כולל מקורב‪ ,‬הזכר ‪ 55‬והנקבה ‪ 65‬ס"מ‪ ,‬דווח [‪]867‬‬
‫ראשם נוטה להיות ארוך יחסית מראשיהן‪ ,‬אך עיני הנקבות נוטות להיות‬ ‫שהוחזקו כזוג מספטמבר ‪ ;1999‬החל ב־‪ 10‬במאי ‪ 2000‬הזכר ניסה לעלות‬
‫גדולות במקצת מעיניהם‪ ,‬הן יחסית לראש והן באורח מוחלט (‪ 4.7‬לעומת‬ ‫על הנקבה תוך רתיעות אך היא תמיד ברחה‪ .‬ב־‪ 2001‬התחיל בחיזור ב־‪13‬‬
‫‪ 4.5‬מ"מ)‪ .‬המספר הממוצע של מגיני הגחון בזכרים ‪ 150‬ובנקבות ‪,157‬‬ ‫באפריל בערב וב־‪ 27‬באפריל נמצאו מזווגים עד ‪ 30‬באפריל‪ ,‬לפחות‬
‫ושל מגיני התת־זנב בזכרים ‪ 31‬ובנקבות ‪ .]1627[ 30‬טווחי המספרים‬ ‫‪ 61‬שעות‪ ,‬בלא תוצאות‪ .‬ב־‪ 2002‬התחילו ב־‪ 11‬באפריל והזדווגו במשך‬
‫של קשקשים במין בכלל הם‪ :‬מגיני גחון ‪ 159-146‬בזכרים ו־‪167-152‬‬ ‫‪ 25-21‬באפריל‪ 84 ,‬שעות‪ .‬הנקבה שמנה אך כנראה ספגה את הביצים‪.‬‬
‫ב־‪ 2003‬הזכר התחיל להתעניין ב־‪ 11‬באפריל‪ ,‬והזדווגו מ־‪ 28‬באפריל‬
‫בנקבות‪ ,‬מגיני תת־זנב ‪ 41-22‬זוגות בזכרים ו־‪ 38-22‬בנקבות [‪.]475‬‬ ‫עד ‪ 1‬במאי‪ .‬הנקבה שמנה‪ ,‬ב־‪ 6‬ביולי שתתה מים (זה חריג); בבוקר ‪15‬‬
‫תפוצה בעולם ותת־מינים‪ :‬התת־מין הישראלי מצוי רק בישראל ובירדן‪,‬‬ ‫ביולי הטילה ‪ 15‬ביצים‪ ,‬בערך ‪ 24 × 30‬מ"מ‪ .‬אלה הודגרו ב־‪ 30-28‬מ"צ‬
‫בתחום הערבה‪ .‬מזרחה לערבה‪ ,‬בירדן [‪ ,]119‬ערב‪ ,‬כווית‪ ,‬עיראק ודרום־‬ ‫ובקעו אחרי ‪ 46-42‬ימים; מידות האבקועים — אורך ממוצע‪ 18 ,‬ס"מ‪,‬‬
‫מערב איראן מצוי התת־מין הטיפוסי ‪Cerastes gasperettii gasperettii‬‬
‫‪ .Leviton and Anderson,1967‬בתת־מין זה הזנב ארוך קצת יותר‬ ‫בערך ‪ 5‬ג'; נשל ראשון ב־‪ 17-13‬בספטמבר‪.‬‬
‫ומגיני הגחון ומגיני התת־זנב מרובים קצת יותר‪ .‬חלק מהפרטים נושאים‬
‫מעל העיניים קרניים‪ ,‬שלפחות בירדן אינן זקופות כבעכן החרטומים אלא‬ ‫נקבה ממצרים הטילה בשבי שבע ביצים ב־‪ 14‬ביולי ‪ .1988‬אלה בקעו‬
‫נוטות באלכסון לצדדים [‪( ]475‬איור ‪ .)254‬בחולות ואדי רם בדרום ירדן‬ ‫לאחר ‪ 53‬ימים של אינקובציה ב־‪ 24‬מ"צ בלילה ו־‪ 28‬מ"צ ביום בקירוב‬
‫האוכלוסייה כולה אמורה להיות נושאת קרניים‪ ,‬בניגוד ברור לאוכלוסיית‬ ‫[‪ .]1396‬בגן החיות של סן דייגו הוטלו ביוני‪-‬יולי ביצים שגודלן ‪23 × 30‬‬
‫חולות הערבה [‪ .]515‬דיווח הימצאות המין בסוריה [‪ ]474‬נחשב למוטעה [‪.]987‬‬ ‫מ"מ ומספרן עד ‪ 20‬בתטולה; בקעו אחרי תשעה שבועות‪ .‬בשבי הגיעו‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬אזורים חוליים של עמק הערבה‪ .‬שכיח במיוחד ביוטבתה‬ ‫הזכרים לבגרות מינית בגיל שנה וחצי‪ ,‬והנקבות לאחר שנה נוספת‪ .‬אורך‬
‫ובחצבה‪ .‬המין אינו חודר מערבה ואינו חי במישור ימין רותם או בסיני‪.‬‬ ‫החיים לפחות ‪ 17‬שנים [‪( ]1170 ,325 ,41 ,40‬ייתכן שהנתון האחרון‬
‫נקודת ממצא בסיני‪ ,‬במפת תפוצה בספר של כוכבא [‪ ]57‬בעמ' ‪ ,53‬מקורה‬
‫בלי ספק בשגיאה (בזיהוי‪ ,‬ברישום המקום‪ ,‬או בשרטוט) ואף אינה מגובה‬ ‫התייחס לעכן הגדול)‪.‬‬
‫שם (עמ' ‪ )67‬בטקסט‪ .‬הוא הדין בנקודת ממצא אחרת בסיני‪ ,‬הפעם מלווה‬
‫בטקסט‪ ,‬בספר שבכלל עוסק בנחשים המסוכנים של אפריקה [‪( .]1382‬ראו‬ ‫ארסיות‪ :‬בצפון אפריקה קורים מקרי הכשה רבים‪ ,‬אך מקרי המוות נדירים‬
‫[‪ .]1382‬בארץ אירעו מקרי הכשה אחדים‪ ,‬אך לא נגרם מוות [‪]66 ,65 ,57‬‬
‫מפה בעכן החרטומים‪).‬‬
‫(ראו גם פרקים ‪ 3.4.5‬ו־‪.)4.5‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii mendelssohni‬‬
‫‪Werner and Sivan, 1999‬‬ ‫ ‬

‫איורים ‪256 ,254-253 ,250-249‬‬

‫כאשר "העכנים הגדולים" של הערבה ושל חולות ניצנה‬
‫הופרדו למין ערבי ולמין סהרי [‪ ,]1623‬נשאר השם העברי‬
‫הוותיק לאוכלוסייה שהיה קשור בעיקר אליה‪ ,‬והמין הסהרי‬

‫כונה עכן החרטומים‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬נחש עבה באורך רו"ג עד ‪ 760‬מ"מ‪ ,‬בעל זנב קצר ודק‬
‫באורך כ־‪ 10%‬מהרו"ג‪ .‬הראש רחב‪ ,‬אורכו כ־‪ 5.3%‬מהרו"ג ורק‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬