Page 232 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 232 - 15-Front 21-06-15‬‬ ‫‪232‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מעלה אדומים‪ .‬משם מערבה כמו הוחלף על ידי הפתן השחור (ראו שם)‬ ‫‪( Echis coloratus coloratus Gunther, 1878‬איורים ‪-258‬‬
‫[‪ .]17‬מצוי בעיקר באזורים הרריים או טרשיים‪ ,‬בסיני עד רום ‪ 2,000‬מ'‪.‬‬ ‫‪ — )259‬אך ייתכן שטקסון זה ראוי וצפוי לפיצולים נוספים‪.‬‬
‫ברוב שטח תפוצתו בארץ כמות המשקעים השנתית פחותה מ־‪ 150‬מ"מ‪.‬‬
‫אך על הר גלבוע שוררים תנאים כמעט ים תיכוניים‪ ,‬עם עד ‪ 400‬מ"מ‬ ‫בישראל האפעה הוא הנחש הארסי השני בשכיחותו אחרי הצפע‪,‬‬
‫גשם וטמפרטורת ינואר ממוצעת של ‪ 12‬מ"צ‪ .‬במדבר הישראלי זהו הנחש‬ ‫מבחינת הסתברות האדם לפגוש בו‪ ,‬והשכיח ביותר באזורים המדבריים‪,‬‬
‫ולפיכך נערך בו מחקר רב יחסית‪ .‬הואיל ורוב המחקרים וסיכומי התצפיות‬
‫הארסי השכיח ביותר [‪.]1024‬‬ ‫באפעה נעשו לפני המיון לתת־מינים‪ ,‬עיקר הדיווח שלהלן מתייחס למין‬
‫בכללו ורק סעיף מיוחד דן בתת־מינים‪ .‬בעתיד אכן יהיה מעניין לברר‬

‫אם יש ביניהם הבדלים ביולוגיים מעבר למורפולוגיה‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬נחש צפעי קטן מהצפע המצוי ותואם את אפיון הסוג‪ .‬גופו דק‬
‫ועדין מאשר בצפע ובעכנים‪ .‬אורכו הכולל המרבי עד ‪ 750‬מ"מ‪ ,‬במצרים‬
‫עד ‪ 530‬מ"מ; מתוך זה הזנב כ־‪ .10%‬הראש רחב ושטוח למדי‪ .‬הקשקשים‬
‫שעליו בגודל בינוני‪ ,‬במצרים מספרם בין העיניים ‪ .15-13‬מגיני שפה‬
‫עליונה‪ ;15-12 ,‬ביניהם ובין העין שלושה‪-‬ארבעה קשקשים‪ .‬קשקשי‬
‫הגב ערוכים ב־‪ 35-31‬טורים באמצע הגוף‪ .‬מגיני גחון‪ ;205-174 ,‬מגיני‬
‫תת־זנב‪ .52-42 ,‬הצבע היסודי אפור בהיר או אפור־צהבהב או חום־‬
‫אדמדם‪ .‬לאורך הגב אוכפים בהירים לבנבנים‪ ,‬בדרך כלל בעלי שוליים‬
‫כהים‪ ,‬אפורים או שחרחרים; בצידם טור של כתמים קטנים יותר‪ .‬צבע‬
‫גב הראש אחיד‪ ,‬חום בהיר; בצד הראש נמשך פס אפור כהה רחב מהעין‬
‫לפינת הפה [‪ .]196‬לעיתים קרובות השוליים הכהים של כל אוכף גב‬
‫נמשכים אחורה באלכסון עד לאוכף הבא‪ ,‬כך שמתקבל דגם של מעין‬
‫פס עקלתון שמורכב לסירוגין מקטעים כהים ומקטעים חיוורים בעלי‬
‫שוליים כהים‪ .‬הדגם שונה בין קטעי גוף שונים‪ ,‬ואין שני אפעים הזהים‬
‫לחלוטין בדגם הצבעים‪ .‬הצד הגחוני לבן‪ ,‬לבן־אפרפר או לבן־צהבהב‪,‬‬

‫לפעמים עם נקודות כהות [‪.]1024‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬אפעה‬

‫כמקובל בתת־מינים‪ ,‬גם כשיש הבדל ברור בין ממוצעי התכונות‬ ‫אפעה‪ .‬נקבה מהערבה‪ :‬סמר (‪)HUJ-R 8907‬‬
‫הכמותיות של ‪ E. c. terraesanctae‬שתפוצתו צפונה ל־‪31°05'N‬‬
‫(כלומר דרום ה"לשון" של ים המלח) ושל אוכלוסיות ‪E. c. coloratus‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬לפחות בישראל (בצפונה ובדרומה)‪ ,‬הזכרים‬
‫הדרומיות יותר‪ ,‬יש חפיפה בין הטווחים שלהן‪ .‬האפעה הצפוני‪ ,‬בין‬ ‫גדולים מהנקבות‪ ,‬יש להם יותר טורים של קשקשי גב ופחות מגיני גחון‬
‫היתר‪ ,‬קטן מהדרומי (אורך רו"ג ממוצע של ‪ 32‬זכרים ‪ 593‬מ"מ‪ ,‬לעומת‬ ‫[‪ .]186‬באוסף אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מתוך ‪ 17‬פרטים באורך כולל של‬
‫זה של ‪ 24‬זכרים ‪ 692‬מ"מ; ושל ‪ 33‬נקבות ‪ 576‬מ"מ‪ ,‬לעומת זה של ‪17‬‬ ‫‪ 750-650‬מ"מ אחת־עשרה היו נקבות; ומתוך ‪ 15‬פרטים באורך ‪750‬‬
‫נקבות ‪ 630‬מ"מ)‪ .‬בהתאמה‪ ,‬מספר מגיני הגחון בצפוני נמוך יותר (באותם‬ ‫מ"מ ומעלה‪ ,‬עשרה היו זכרים‪ .‬מגיני הגחון רבים יותר ב־‪ 39‬נקבות‪,‬‬
‫המדגמים‪ ,‬ממוצעי הזכרים ‪ ,187.8‬לעומת ‪ ;194.1‬ושל הנקבות ‪,190.1‬‬ ‫‪( 214-186‬ממוצע ‪ )197‬מאשר ב־‪ 51‬זכרים‪( 201-184 ,‬ממוצע ‪.)192‬‬
‫לעומת ‪ .)199.4‬קשקשי הגב ערוכים בטורים רבים יותר (הממוצעים‬ ‫מגיני התת־זנב רבים יותר ב־‪ 44‬זכרים‪( 55-44 ,‬ממוצע ‪ )50‬מאשר ב־‪33‬‬
‫בזכרים ‪ 34.4‬לעומת ‪ ;32.9‬בנקבות ‪ 35.3‬לעומת ‪ .)33.7‬בצפון‪ ,‬הרכיב‬ ‫נקבות‪( 50-40 ,‬ממוצע ‪ .]1024[ )45‬מדגמים מאוכלוסיות שונות הראו‬
‫השחור בדגם הצבעים תופס שטח יחסי קטן יותר‪ ,‬הגוון היסודי נוטה‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית במספר שונה של תכונות אבל ההבדל במספר מגיני‬
‫להיות חום במקום אפור או ורוד‪ ,‬והרכיבים השחורים והלבנים נוטים‬ ‫התת־זנב ניכר כמעט בכולן‪ ,‬ובאוכלוסיות רבות לזכרים גם היה מספר‬
‫רב יותר של כתמים לאורך הזנב [‪ .]185‬כמובן‪ ,‬ככל שמדגם מקומי הוא‬
‫להתחבר לדגם עקלתון [‪.]186‬‬ ‫גדול יותר‪ ,‬כן סביר שייחשפו בו יותר הבדלים בין הזוויגים‪ ,‬וכן שייבדל‬

‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע מוצקה‪ ,‬בעיקר טרשית או סלעית‪.‬‬ ‫ממדגמים גיאוגרפיים אחרים בתכונות רבות יותר‪.‬‬
‫אינו חופר‪ ,‬אלא מסתתר תחת אבנים גדולות‪ ,‬בצוברי אבנים‬
‫ובנקיקים שבגבעות חוור‪ .‬בוחר מקומות מסתור יותר מרווחים‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬אסיה הדרומית־מערבית‪ :‬ערב והאי סוקוטרה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ישראל‬
‫מאשר נחשים רבים אחרים‪ .‬נמצא גם מטפס על שיחים ואפילו‬ ‫וסיני; וגם במצרים מזרחית לנילוס [‪.]196‬‬
‫עצים‪ .‬לילי ופעיל בעיקר בשעת השקיעה ולאחריה; אך לעיתים‬
‫נמצא פעיל גם בשעות היום‪ .‬בסקר סטטיסטי של נחשים דרוסים‬ ‫תפוצה בארץ ותת־מינים‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה; בעמק הירדן צפונה עד‬
‫בכביש מעלה אדומים‪-‬עין גדי נמצאו ‪ 27‬אפעים‪ ,‬שכולם נדרסו‬ ‫לגלבוע (ועד בכלל)‪ .‬בסקר סטטיסטי של נחשים דרוסים שנמצאו בכביש‬
‫עין גדי‪-‬ירושלים‪ ,‬נמצאו האפעים לכל אורך הדרך מעין גדי עד סביבות‬
‫בלילה [‪.]17‬‬

‫במין זה הודגם לראשונה שבצפעיים אישון העין‪ ,‬המאונך ביום‪ ,‬מתרחב‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬