Page 234 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 234 - 15-Back 21-06-15‬‬ ‫‪234‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫תפוצה בארץ‪ :‬התת־מין ‪Macrovipera lebetina obtusa (Dwigubsky,‬‬ ‫תפוצה‪ :‬מצפון אפריקה (מרוקו‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬תוניסיה) מזרחה עד פקיסטן‪,‬‬
‫‪ )1832‬דווח ונאסף בישראל עד העבר הקרוב [‪ .]1556 ,857a ,283‬במוזיאון‬ ‫הודו וקשמיר‪ ,‬וצפונה עד יוון (איי מילוס שבים האגאי)‪ ,‬ארמניה ורוסיה‬
‫הטבע בווינה ראיתי את ארבעת הפרטים שנאספו בסביבות עכו ב־‪1879‬‬ ‫(דגסטן)‪ ,‬ודרומה עד לתימן (על סמך נתון יחיד)‪ .‬מאובנים מן הסוג הזה‬
‫(איור ‪ .)261‬גם פרט מאזור הכנרת שהפקיד טריסטרם במוזיאון הבריטי‬
‫נמצאו ביוון‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬הונגריה ואוקראינה [‪.]979 ,629‬‬
‫נבדק ואושר על ידי בודנהיימר [‪.]283‬‬
‫בארץ‪ :‬תת־מין אחד של הצפע המזרחי ‪Macrovipera lebetina‬‬
‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע באזורים טרשיים צחיחים למחצה עם שיחים‬ ‫)‪ (Linnaeus, 1758‬היה בארץ בעבר הקרוב‪.‬‬
‫דלילים‪ ,‬בעיקר בעמקים שבהרים‪ .‬בתורכיה נמצא עד רום ‪ 1,500‬מ'‪ .‬לילי‬
‫בחודשים החמים ויומי בחודשים הקרים‪ .‬בירדן‪ ,‬גבולו הדרומי‪ ,‬הצפע‬ ‫‪Macrovipera lebetina‬‬ ‫צפע מזרחי ‬
‫המזרחי פעיל כמעט כל השנה‪ .‬ניזון בעיקר מיונקים קטנים אך אוכל גם‬ ‫)‪(Linnaeus, 1758‬‬ ‫ איור ‪261‬‬

‫ציפורים‪ ,‬לטאות‪ ,‬ונחשים [‪.]857a ,475‬‬ ‫זהו תת־מין אחד (מתוך ארבעה או חמישה תת־מינים משוערים‬
‫שלא כל החוקרים מכירים בכולם [‪ )]857a‬שנכלל כאן מכיוון‬
‫רבייה‪ :‬מירדן דווח שהנקבות מטילות כמה וכמה ביצים‪ .‬הצעירים מופיעים‬
‫אחרי ‪ 2.5-2‬חודשים [‪ .]475‬לפי דיווח חובבים‪ ,‬בתטולה ‪ 21-13‬ביצים‪,‬‬ ‫שהיה בארץ בעבר הקרוב‪ ,‬ולא מן הנמנע שישוב ויתגלה‪.‬‬
‫שבהדגרה בטמפרטורות ‪ 30-29‬מ"צ בוקעות לאחר ‪ 42-40‬ימים [‪.]900‬‬
‫תיאור‪ :‬המין כולו מאופיין בפיצול מגן העל־עין אך יש בזה שונות‪ .‬גב‬
‫ארסיות‪ :‬בשל גודלו ויעילות הארס‪ ,‬הצפע המזרחי הוא אחד הנחשים‬ ‫הראש מכוסה קשקשים קטנים מרועפים למחצה ובדרך כלל בעלי קרינים;‬
‫המסוכנים ביותר בירדן [‪( .]475‬ראו גם פרקים ‪ 3.4.5‬ו־‪).4.5‬‬ ‫נדיר שעל המצח והחרטום הם חלקים‪ .‬בין עין לעין ‪ 12-7‬קשקשים‪,‬‬
‫כולל מגיני העל־עין (או נגזרותיהם)‪ .‬העין גדולה למדי ובעלת אישון‬
‫‪Genus Pseudocerastes‬‬ ‫סוג‪ :‬שפיפון ‬ ‫מאונך‪ ,‬מוקפת ‪ 18-11‬קשקשים‪ .‬במקרים חריגים הקשקשים מעל העין‬
‫‪Boulenger, 1896‬‬ ‫ ‬ ‫יוצרים גבה מורמת ומחודדת‪ ,‬כמעט "קרן" [‪ .]290‬בינה ובין מגיני השפה‬
‫העליונה חוצצים שניים‪-‬שלושה קשקשים (ולפעמים רק אחד‪ ,‬גדול)‪ .‬מגן‬
‫אפיון הסוג‪ :‬נחשים צפעיים בגודל בינוני עד גדול למדי‪ ,‬עם גוף‬ ‫הנחיר יחיד וקעור‪ ,‬לפעמים מחובר חלקית למגן החרטום‪ .‬מגיני השפה‬
‫עבה יחסית וזנב קצר‪ ,‬ראש משולש רחב שנבדל היטב מהצוואר‪.‬‬ ‫העליונה‪ .12-9 ,‬קשקשי הגוף ערוכים ב־‪ 27-23‬טורים‪ ,‬הם בעלי קרינים‬
‫הראש מכוסה מגבו בקשקשים קטנים‪ .‬הנחיר נקוב במגן נחיר‬ ‫חזקים מלבד בטור החיצוני‪ ,‬שקשקשיו חלקים או בעלי קרינים חלשים‪.‬‬
‫חצוי‪ .‬מעל האף יש כיס תת־עורי שתפקודו לא ברור [‪.]1053‬‬ ‫מגן השת שלם‪ .‬מספרי מגיני הגחון וזוגות מגיני התת־זנב שונים לפי‬
‫העין בגודל בינוני עם אישון סדקי־אנכי באור יום ומעליה בליטה‬
‫דמוית קרן‪ ,‬שמורכבת מכמה קשקשים מרועפים‪ .‬קשקשי הגב‬ ‫הזוויג‪ .‬בחוד הזנב קשקש חרוטי יחיד‪.‬‬
‫העליונים בעלי קרינים בולטים‪ .‬הקשקשים הצדדיים‪ ,‬שגם הם‬ ‫בדקתי שלושה מהפרטים מעכו (‪ )1879‬במוזיאון לטבע בווינה‬
‫ערוכים בטורי אורך ישרים‪ ,‬בעלי קרינים פחות בולטים‪ .‬מגן‬ ‫(‪ ,)MNHW 19929: 1, 3, 4‬זוויג לא ידוע‪ .‬אורך רו"ג‪ 680-485 ,‬מ"מ;‬
‫זנב‪ 15%-14.2% ,‬מהרו"ג; אורך הראש ‪ 40.9-24.8‬מ"מ או ‪6%-5.1%‬‬
‫השת שלם אך מגיני התת־זנב זוגיים [‪.]196‬‬ ‫מהרו"ג; קוטר העין‪ 4.5-3.1 ,‬מ"מ או ‪ 13.9%-11%‬מאורך הראש‪ .‬מספר‬
‫מגיני השפה העליונה עשרה מימין ועשרה משמאל; טורי קשקשי הגב‬
‫מינים‪ :‬יש מחלוקת אם מדובר בשני מינים נפרדים בסוג‪Pseudocerastes :‬‬ ‫באמצע הגוף‪ ;27-25 ,‬מגיני גחון‪ ;173-171 ,‬מגיני תת־זנב‪.48-43 ,‬‬
‫(‪ persicus )Duméril, Bibron and Duméril, 1854‬שנמצא באיראן‬
‫ובפקיסטן; והמין ‪ Pseudocerastes fieldi Schmidt, 1930‬שנמצא‬ ‫כתמי גב‪.47-41 ,‬‬
‫בערב‪ ,‬ירדן‪ ,‬ישראל וסיני; או שמא אלה שני תת־מינים של מין אחד‬ ‫הצבע וריאבילי מאוד‪ ,‬כנראה חלקית לפי גוון הקרקע באזור‪ .‬הרקע‬
‫[‪ .]979 ,196‬בהתחשב בהבדלים המורפולוגיים וההבדלים הגדולים בהרכב‬ ‫הבהיר של הגב יכול להיות אפור‪ ,‬צהוב־אפרפר‪ ,‬זיתני‪ ,‬חום־אפרפר או‬
‫הארס [‪ ]979 ,57 ,4‬וגם בזה שכנראה אין מגע בין שטחי התפוצה של שני‬ ‫חום־אדמדם ועליו בדרך כלל כתמים כהים בארבעה טורים‪ :‬אלה שבזוג‬
‫הטקסונים [‪ ,]629‬אני מעדיף את הגישה הראשונה‪ ,‬שאלה מינים נפרדים‬ ‫הטורים המרכזי גדולים יותר‪ ,‬ועשויים להופיע בסירוגין בנטייה ליצירת‬
‫פס עקלתון‪ ,‬או זה מול זה בנטייה ליצור פסי רוחב‪ .‬הראש צבעו אחיד‬
‫[‪.]540a ,57‬‬ ‫מלמעלה‪ ,‬אך בצידו משוך לפעמים פס כהה אלכסוני מן העין לזווית‬
‫בשנת ‪ 2006‬תואר ממערב איראן מין חדש ומוזר שמצטיין באגד‬
‫קוצים דקים ארוכים בקצה הזנב — ‪Pseudocerastes urarachnoides‬‬ ‫הפה [‪.]629 ,475‬‬

‫[‪.]540a ,539 ,316‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בתחום המין‪ ,‬טווח מספרי מגיני הגחון בזכרים‬
‫‪ 177-126‬ובנקבות ‪ ,181-152‬ומגיני התת־זנב בזכרים ‪ 51-33‬ובנקבות‬
‫תפוצה‪ :‬לסוג תפוצה מצומצמת במזרח התיכון ובדרום־מערב אסיה‪.‬‬
‫‪.]629 ,475[ 58-29‬‬
‫בארץ‪ :‬בישראל חי מין אחד מהסוג‪ ,‬השפיפון‪.‬‬
‫תפוצה בעולם ותת־מינים‪ :‬לשיטת כמה מומחים [‪ ,]979‬תפוצת המין על‬
‫‪Pseudocerastes fieldi‬‬ ‫שפיפון ‬ ‫תת־מיניו רחבה מאוד‪ :‬מצפון אפריקה מזרחה עד פקיסטן וקשמיר‪ ,‬וממפרץ‬
‫‪Schmidt, 1930‬‬ ‫ איור ‪262‬‬ ‫עומאן עד הים הכספי ודגסטן‪ .‬התת־מין הטיפוסי ‪ ,M. l. lebetina‬שמספר‬
‫מגיני הגחון שלו ‪ ,163-146‬מוגבל לקפריסין‪ ,‬שם הוא הנחש הארסי היחיד‬
‫תיאור‪ :‬דומה לעכנים‪ ,‬אך בניגוד להם כל הקשקשים מקבילים‬ ‫[‪ .]290‬התת־מין הרלוונטי לישראל הוא ‪M. l. obtusa Dwigubsky,‬‬
‫לציר האורך‪ .‬מעל כל עין "קרן גבה" שעשויה קשקשים מספר;‬ ‫‪ 1832‬שתואר במקור מהקווקז [‪ ]452‬ותפוצתו ממרכז תורכיה [‪ ]646‬דרך‬
‫הקרן קיימת בכל הפרטים‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬וכבר מן הבקיעה‪.‬‬ ‫סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬עיראק וארמניה לפחות עד איראן (לדעת אחדים‪ ,‬כולל‬
‫אורכו הכולל של השפיפון בדרך כלל עד ‪ 750‬מ"מ והמרב‬ ‫פקיסטן‪ ,‬אפגניסטן וקשמיר‪ ,‬אם כי יש המשייכים אוכלוסיות אלה לתת־מין‬
‫נפרד)‪ .‬התת־מין הזה גדול יחסית בהשוואה לאחרים‪ ,‬ואורכו הכולל מגיע‬
‫הידוע ‪ 890‬מ"מ‪ .‬אורך הזנב ‪ 16%-11%‬מזה‪.‬‬ ‫ל־‪ 150‬ס"מ‪ .‬מגיני הגחון רבים יחסית‪ .]857a[ 181-155 ,‬בירדן נתגלתה‬
‫אוכלוסייה שלו רק בשנים האחרונות‪ ,‬דווקא באזור דרומית־מזרחית לים‬
‫העין‪ ,‬בגודל בינוני‪ ,‬עם אישון סדקי־אנכי באור‪ ,‬מוקפת ב־‪18-14‬‬
‫קשקשים‪ ,‬ובגב הראש בין שתי העיניים עשרה קשקשים‪ .‬בין העין ובין‬ ‫המלח‪ ,‬ברום ‪ 850-640‬מ' [‪.]475‬‬