Page 238 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 238 - 15-Back 21-06-15‬‬ ‫‪238‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫תוקף ומכיש‪ ,‬לעיתים כמה פעמים‪ .‬דווחו שני מקרים חריגים שבהם צפע‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬לפי מחקר חדש (ואנחנו אישרנו)‪ ,‬למרות שהזנב‬
‫רדף אחרי אדם‪ ,‬במקומות שונים בארץ אך שניהם בחודש מאי‪ ,‬כך שייתכן‬ ‫ארוך יחסית יותר בזכרים (ובכל זוויג גם ארוך יחסית קצת יותר בצעירים‬
‫שתוקפנות יתרה זו קשורה לעונת הרבייה‪ .‬במין הזה לא דווחו קרבות‬ ‫מאשר בבוגרים)‪ ,‬אין הבדל זוויגי בממוצעים של אורך רו"ג ואורך כללי‪.‬‬
‫בין זכרים‪ ,‬תופעה בולטת בכמה מינים אחרים בסוג [‪ .]1023‬בשבי מעדיף‬ ‫נמצא גם שמספר מגיני העל־שפה והתת־שפה גדול יותר בנקבות (סביר‬
‫הצפע טמפרטורות בסביבות ‪ 30°C‬אך מוכן לאכול בטמפרטורות מ־‪23°C‬‬ ‫שזה מעיד על ראש ארוך־יחסית יותר) ומספר המגינים שמקיפים את‬
‫ומעלה‪ .‬הצעירים מעדיפים טמפרטורות קצת יותר נמוכות‪.29°C-27°C ,‬‬
‫הצפע המצוי המבוגר או מבוגר למחצה ניזון מיונקים ומעופות‪ ,‬לפי‬ ‫העין גדול יותר בזכרים (סביר שזה מעיד על עין גדולה יותר) [‪.]1479‬‬
‫המזדמן‪ ,‬ורק לעיתים מלטאות‪ .‬בין היתר נאכלים גם חולדים (‪)Spalax‬‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬סוריה ולבנון‪ ,‬ישראל וירדן [‪.]523b ,475‬‬
‫[‪ .]1043c‬במעבדה הועדפו ציפורים על מכרסמים‪ ,‬ובין המכרסמים הועדפו‬
‫גרבילים‪ ,‬ופחות מכולם — קוצנים‪ .‬הצעירים ניזונים בהתחלה בעיקר‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬באזור הים תיכוני‪ ,‬דרומה עד סביבות באר שבע וסביבות‬
‫מלטאות (לפחות בשבי) אך הם חלוקים לשני טיפוסים (אפילו מקרב‬ ‫יד מרדכי (לפחות)‪ .‬שכיח בייחוד בשפלה ובעמקים‪ ,‬וביערות הגליל‬
‫תטולה אחת)‪ .‬חלקם דורשים לטאות למזונם ומסרבים לאכול עכברים‪,‬‬ ‫התחתון‪ .‬בחרמון מגיע לרום ‪ 1,600‬מ' [‪ .]1368 ,523b‬מבין הנחשים‬
‫ואחרים מוכנים לאכול מההתחלה גם עכברים‪ .‬בניגוד למינים רבים‬ ‫הארסיים‪ ,‬זה המין השכיח ביותר בארץ‪ ,‬בייחוד בהסתברות האדם להיתקל‬
‫אחרים של צפעיים‪ ,‬לעיתים קרובות הצפע המצוי מכיש את טרפו פעמיים‬ ‫בו (המושפעת גם מגודל אוכלוסיית האדם ודגמי פעילותה) אבל אולי‬
‫ויותר‪ .‬כשהטרף הוא ציפור הצפע אינו מניחה אחרי ההכשה‪ ,‬אלא מוסיף‬
‫להחזיקה בפיו עד מותה (אכן ציפור נשוכה לא הייתה משאירה עקבות‬ ‫גם באורח מוחלט‪.‬‬
‫ריח כפי שמשאיר היונק הנשוך)‪ .‬כן הוא מחזיק לפעמים בפיו‪ ,‬עד מותם‪,‬‬
‫מפת ממצאים‪ :‬צפע מצוי‬
‫יונקים נשוכים‪ ,‬בעיקר כשהוא רעב מאוד [‪.]1023‬‬
‫הצפע שותה מים‪ ,‬אם כי הוא חי גם באזורים שבהם המים נדירים‪.‬‬ ‫אורח חיים‪ :‬חי על סוגי קרקע שונים (להוציא חול חופשי‪ ,‬בדרך‬
‫מסוגל לנצל גם אגלי טל בעשב רטוב על ידי תנועות שתייה רגילות [‪.]1023‬‬ ‫כלל)‪ .‬מעדיף מקומות עם כסות צומח‪ .‬מטפס לעיתים על חומות‬
‫ועצים‪ ,‬וחודר למבנים‪ .‬שכיח מאוד ביישובים חקלאיים‪ .‬סבורים‬
‫רבייה‪ :‬מאבק בין זכרים תועד בארץ פעם אחת בחודש מאי (איור ‪.)264B‬‬ ‫שבאופן מקורי הצפע הוא חיית יער‪ ,‬בייחוד יער אלונים‪ .‬פעיל‬
‫בניגוד לרוב בני סוגו אינו משריץ‪ ,‬אלא מטיל ביצים [‪ .]16b‬במעבדה‬ ‫בעיקר בלילה‪ ,‬ולפיכך בחלקים הקרירים של תפוצתו אכופה‬
‫באוניברסיטת תל אביב התקבלו ‪ 13‬הטלות שהוטלו בתקופה ‪30-3‬‬ ‫עליו חריפה ממושכת‪ .‬לעומת זאת באזורים הדרומיים יותר‬
‫באוגוסט מנקבות שנאספו עד ‪ 92‬ימים לפני כן‪ ,‬לכל המוקדם ב־‪12‬‬ ‫חריפתו נמשכת רק שבועות מספר ועשויה להפסיק במזג אוויר‬
‫במאי‪ .‬נקבות שנאספו בתאריכים מוקדמים יותר הטילו רק ביצים בלתי‬
‫מופרות‪ .‬מכאן שכנראה ההזדווגות במחצית הראשונה של מאי‪ ,‬והתקופה‬ ‫מתאים [‪.]523b‬‬
‫עד להטלה נמשכת שלושה חודשים‪ .‬הזדווגות אחת נצפתה במעבדה‬
‫ב־‪ 2‬ביוני (בלא תוצאות)‪ .‬בקרב תשע תטולות‪ ,‬מספר הביצים בתטולה‬ ‫מתחמם בשמש בעיקר באביב (מארס‪-‬אפריל)‪ ,‬בשעות לפני הצוהריים‪.‬‬
‫היה ‪ ,22-9‬תלוי חלקית בגודל האם‪ ,‬ומשקל כל ביצה ‪ 18.0-12.3‬ג' בלי‬ ‫המבוגרים משתזפים לעיתים קרובות סמוך למסתורם‪ ,‬ולפעמים כך שרק‬
‫קשר לגודל התטולה (ממוצע של ‪ 133‬ביצים‪ 13.6 ,‬ג')‪ .‬אורך הביצים‬ ‫קדמת הגוף בחוץ ובעת סכנה הם נסוגים למחבוא‪ .‬יש סברה שחשיפה‬
‫היה ‪ 50-38.5‬מ"מ (ממוצע ‪ )43.5‬ורוחבן ‪ 28-22‬מ"מ (ממוצע ‪.)25.2‬‬ ‫חלקית כזאת משמשת לתרמורגולציה‪ .‬באזורים מיוערים הם משתזפים‬
‫משך האינקובציה של הביצים היה ‪ 40-39‬ימים בטמפרטורה של ‪ 31‬מ"צ‬ ‫לעיתים בעמדה גבוהה בשיח או עץ‪ .‬בלילה הצפע פעיל על הקרקע‪,‬‬
‫ו־‪ 44-42‬ימים ב־‪ 30‬מ"צ‪ .‬בתלות בתנאים‪ ,‬הביצים סופגות מים ותופחות‬ ‫ובהיתקלות באדם בדרך כלל בורח; אך בהיותו במצור הוא מצטנף בעמדה‬
‫במשך התפתחותן אבל בסופו של דבר האבקוע שוקל תמיד פחות מאשר‬ ‫הצפעית הטיפוסית בצוואר כפוף בצורת ‪ S‬ונושף בקול‪ .‬כשהוא מותקף‪,‬‬

‫הביצה בזמן הטלתה [‪.]1023‬‬
‫המשקל הממוצע של ‪ 32‬צעירים בבקיעתם היה ‪ 10.0‬ג'‪ .‬אורכם‬
‫הממוצע היה רו"ג ‪ 193‬מ"מ (‪ 206-160‬מ"מ) ואורכם הכולל ‪ 220‬מ"מ;‬
‫בזמן הבקיעה היו הנקבות בדרך כלל גדולות מהזכרים עם זנב קצר יותר‬
‫יחסית‪ .‬לאחר בקיעה בספטמבר‪-‬אוקטובר הצעירים מגיעים בטבע בתוך‬
‫שנה (אוגוסט הבא) לאורך טוטלי של כ־‪ 400‬מ"מ ומעלה‪ ,‬בעיקר אלה‬
‫שבקעו מוקדם‪ ,‬אך בחורף (ינואר‪-‬מארס) אין גדילה או שהיא מועטה‬
‫[‪ .]1023‬נטען גם שהגדילה מהירה ושבתוך שלוש שנים הצעירים יכולים‬

‫להגיע לאורך של מטר ויותר‪.‬‬
‫הנשל הראשון מתרחש ‪ 12-8‬ימים אחרי הבקיעה‪ .‬לפעמים יש עוד‬
‫נשל או שני נשלים לפני הפוגת החורף‪ .‬בשנה השנייה הצפעים מתנשלים‬
‫שלוש‪-‬ארבע פעמים‪ ,‬ובשלישית — פעמיים‪-‬שלוש‪ .‬הבוגרים מתנשלים‬
‫פעם‪-‬פעמיים בשנה‪ .‬בצעירים הרווח בין התנשלויות הוא חודש־חודשיים‬

‫[‪.]1023‬‬
‫גודל האוכלוסייה עבר כנראה תנודות קיצוניות תוך כדי העשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬כפי שמתרשמים ממספרי ההכשות שהמריאו לשיא ב־‪,1966‬‬
‫וממספרי הצפעים שהביא הציבור לאוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שגאו ב־‪1969‬‬
‫(אך זה הושפע מהתעמולה)‪ .‬סבורים שהתרבות הצפעים‪ ,‬בייחוד בתחומי‬
‫החקלאות‪ ,‬נבעה מהשמדת טורף עיקרי ומפורסם שלהם‪ ,‬הנמייה‪ ,‬עקב‬
‫מלחמת הרעלות נגד תנים שלא בוקרה היטב [‪ .]1029‬עם זאת יש לציין‬
‫שמחקר ייעודי על הביולוגיה של הנמייה בישראל‪ ,‬לרבות מזונה בטבע‪,‬‬