Page 243 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 243 - 16-Back 21-06-15‬‬

‫אוגרפייוגיב טביה ‪243‬‬

‫תמרון שעות הפעילות בהתאם לנוחיות הקלימטית העונתית (וראו סעיף‬ ‫מצב מעניין במיוחד שורר בעמק הירדן‪ .‬כמה מינים מדבריים חודרים‬
‫‪ )2.3.1.3‬וכושר התנועה שלהם תחרותי במיוחד על קרקע חולית‪.‬‬ ‫צפונה לאורכו‪ ,‬כנראה הודות לתנאי החום וחרף חריגה מתנאי היובש‬
‫המאפיינים את תחומי התפוצה העיקריים של המינים האלה בנגב‪ .‬כך‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התאמתם המיוחדת של שוכני החולות לחיים בחול‬ ‫מגיעים האפעה ומספר מיני נחשים אחרים צפונה עד לגלבוע; ומין אחד‪,‬‬
‫מתבטאת לפעמים בכך‪ ,‬שהם מצליחים להתפשט לאורך רצועה חולית‬ ‫שלוון האזורים‪ ,‬הגיע בעבר עד לכנרת‪ .‬ככלל הפולשים האלה נשארים‬
‫לאזור שמבחינה אקלימית אינו תואם את כלל שטח תפוצתם (אולי בשל‬ ‫בגבולות האיזותרמה השנתית של ‪ 22‬מ"צ (‪ 29‬מ"צ באוגוסט) אבל חודרים‬
‫עליונותם‪ ,‬בתחרות‪ ,‬על מינים שמתמחים פחות בהתאמה לחול)‪ .‬כך‪,‬‬ ‫לתחום של ‪ 300‬מ"מ גשם בשנה (‪ 40‬ימים גשומים בשנה)‪ .‬מעניין שבעמק‬
‫למשל‪ ,‬שני מינים שעיקר תפוצתם חולות הסהרה‪ ,‬ובארץ הנגב‪ ,‬התפשטו‬ ‫הירדן מיני הלטאות מרחיקים פחות צפונה מן הנחשים‪ .‬ההבדל מובהק‬
‫בחולות החוף צפונה — נחושית החולות מגיעה עד לעתלית והישימונית‬ ‫סטטיסטית ומוסבר בין היתר בזה שככלל דרישות הטמפרטורה של נחשים‬

‫המצויה עד למפרץ חיפה [‪.]50‬‬ ‫נמוכות יותר מאלה של הלטאות [‪.]1333a,b‬‬
‫מקביל לזה עניינם של שוכני בתי גידול אחרים שהם קיצוניים מבחינת‬ ‫נוסף על אלה‪ ,‬עמק הירדן ידוע היטב כאזור חדירה (או הישארות)‬
‫הסובסטרט או המדיום‪ .‬מבין שוכני המים בולט המקרה של הצב הרך‪,‬‬ ‫של צמחים סודניים [‪ .]82‬תופעה זו מתבטאת גם בזוחלים‪ ,‬ובייחוד מחרוזן‬
‫בעל תפוצה רחבה באפריקה הטרופית‪ ,‬עם חריגה צפונה לאורך הנילוס‬
‫ונחלי החוף של ישראל ועד לחוף הדרומי של תורכיה‪ .‬בין שוכני הסלעים‪,‬‬ ‫האוכפים (ראו שם)‪.‬‬
‫השממיות מהסוג מניפנית מותאמות לחיים אלה בצורה משוכללת‪ ,‬וגבולות‬ ‫עניינם של שוכני החולות שונה‪ .‬הם מותאמים לחולות (ראו פרק ‪2.5.2‬‬
‫ואיור ‪76‬ג) ומוגבלים לחולות‪ ,‬עד כדי כך שעבורם הבעיה להתפשט מאזור‬
‫תפוצתן בארץ חורגים מן המוסכמות (ראו בתיאורי המינים)‪.‬‬ ‫חולות אחד למשנהו‪ ,‬על פני חיץ של אדמות אחרות‪ ,‬מקבילה לבעיית‬
‫תופעה יסודית שנובעת ממיקומה של ישראל בין האזורים האקולוגיים‬ ‫שוכני איים במעבר מאי אחד למשנהו‪ .‬לפיכך סקר של הזוחלים שוכני‬
‫היא חדירה גבולית ומזערית אל ישראל של זוחלי האזורים הסובבים‬ ‫החול באזורנו הראה שבעבור מינים שתפוצתם סהרו־ערבית‪ ,‬חולות הנגב‬
‫(כלומר של תחומי התפוצה שלהם)‪ ,‬מכל הכיוונים [‪ .]1556‬בצפון‪ ,‬בנוסף‬ ‫יוצרים גשר [‪ .]750‬אך עבור אחרים‪ ,‬בין סהריים ובין ערביים‪ ,‬הנגב מסנן‬
‫למינים המוגבלים לחרמון הגבוה — שממית החרמון‪ ,‬לטאת החרמון‪,‬‬ ‫ומפריד (איור ‪76‬ג)‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תפוצתה של ישימונית רביבים משתרעת‬
‫כרכן חלק‪ ,‬זעמן מטבעות מזרחי וצפע החרמון [‪ — ]51‬דווחו מהגולן‬ ‫מחולות הסהרה מזרחה דרך צפון סיני עד חולות חלוצה בלבד‪ ,‬ותפוצתה‬
‫או הגליל העליון כרכן קרינים‪ ,‬שלוון הקולר וכנראה הזעמן הזיתני‬ ‫של ישימונית תמנע מחולות חצי האי ערב מערבה עד חולות הערבה‬
‫הצפוני (‪ ;)Platyceps najadum‬ובעבר מסביבת עכו — הצפע המזרחי‪.‬‬
‫במזרח נמצאים בערבה וכמעט לא מעבר לה‪ ,‬שממית הערבה‪ ,‬ישימונית‬ ‫בלבד [‪( ]1555a ,50‬איור ‪76‬ג)‪.‬‬
‫תמנע‪ ,‬שנונית האז‪ ,‬זעמן יפהפה ועכן גדול [‪ .]1555a ,1313b‬בדרום‬ ‫ורבורג בדק את המיקרו־אקלים בבתי גידול של הצפעיים ברחבי‬
‫מיוצגים בהרי אילת וסביבתם הקרובה מניפנית אילתית‪ ,‬חרדון מצוי‬ ‫הארץ‪ ,‬לרבות בתוך מחילות‪ .‬הוא הסיק שלפחות בעבור העכן הגדול‪,‬‬
‫אילתי*‪ ,‬חרדון–צב הדור וארבע־קו מצרי‪ .‬החדירה עתירת המינים ביותר‬ ‫העכן הקטן והאפעה‪ ,‬כנראה שהזמינות של סובסטרט מתאים משפיעה‬
‫היא ממערב‪ ,‬מכיוון הסהרה‪ ,‬ובראש המינים שאינם חודרים מעבר לנגב‬ ‫על התפוצה יותר מאשר תנאי הטמפרטורה והלחות [‪ .]1491‬המסקנה‬
‫המערבי נמצאים מינים אלה‪ :‬צב היבשה המדברי‪ ,‬ישימונית רביבים‪ ,‬חרדון‬ ‫נראית סבירה במיוחד בעבור מינים כאלה שבהם מבנה העין מקל על‬
‫החולות‪ ,‬שנונית ארוכת־כף‪ ,‬נחש הכיפה‪ ,‬העכן הקטן ועכן החרטומים‬
‫[‪ .]1555a‬בהקשר לחדירה מסהרה מעניינים התהליכים באזור תעלת‬ ‫איור ‪76‬ג‪ .‬סיכום סכמטי של דגמי ה"פלישה" של זוחלים פסמופיליים (שוכני‬
‫חולות) לשטח הסקר לפי ורנר ‪ :1987‬ממערב מן הסהרה‪ ,‬ממזרח מחצי האי ערב‪,‬‬
‫סואץ [‪.]818c‬‬
‫לחדירה היבשתית הטבעית הזאת (המוגדרת כחדירה בשל מיקום‬ ‫וכלפי צפון סהרו־ערביים [‪.]1555‬‬
‫הגבולות הפוליטיים) מתווספת‪ ,‬כמו בארצות אחרות רבות‪ ,‬חדירה‬
‫נתמכת אדם של מינים פולשים‪ :‬צבגון אדום אוזן ושממית מחוספסת‬

‫(ראו בתיאוריהם)‪.‬‬
‫מעבר לחקירת הגורמים שמשפיעים על תפוצת המינים‪ ,‬אפשר לשאול‬
‫על הגורמים לשפעת המינים (כלומר מספרם) במקום‪ ,‬וזאת בהקשר לדיון‬
‫על הגילדה וגודלה — מספר מיניה (ראו סעיף ‪ .)2.8.3‬בסקר תפוצת‬
‫מיני הזוחלים של ארץ ישראל שטח הארץ חולק למשבצות של ‪× 30‬‬
‫‪ 30‬ק"מ והמינים נספרו בכל משבצת‪ .‬שפעת המינים (כלומר מספרם‬
‫במשבצת) נמצאה במתאם מובהק עם מספר סוגי הקרקע במשבצת‬
‫(כלומר מגוון הביוטופים)‪ ,‬וגם עם מידת ההתאיידות והטמפרטורה‬
‫הממוצעת של החודש החם‪ ,‬אוגוסט‪ .‬בסיכום‪ ,‬מגוון המינים ירד בהדרגה‬
‫מ־‪ 40-35‬במשבצות הצפוניות ביותר ל־‪ 31-25‬במשבצות הדרומיות‬

‫ביותר [‪.]1678a‬‬
‫המגמה של ירידה במספר המינים מצפון לדרום ניכרת אפילו בקנה‬
‫המידה הקטן של רמת הגולן‪ ,‬ואולי מאותה הסיבה‪ ,‬ירידה בכמות המשקעים‬
‫בדרום‪ .‬בדיקת ‪ 637‬זוחלים מרמת הגולן והחרמון (הישראלי) באוספים‬
‫העלתה שמבין ‪ 36‬המינים הכלולים‪ ,‬על החרמון נמצאו ‪ ;27‬בשליש הצפוני‬

‫של הרמה‪ ;24 ,‬ובשליש הדרומי של הרמה רק ‪.]1623[ 15‬‬
‫ידוע בעולם שבהרים שפעת מיני הזוחלים הולכת ופוחתת עם העלייה‬
‫ברום‪ ,‬כשם שבמישור הגיאוגרפי היא הולכת ופוחתת כלפי הקטבים‪ .‬כאן‬
‫העניין נבדק בהר החרמון‪ .‬נמצא שאכן שפעת מיני הזוחלים עמדה ברום‬
‫‪ 500‬מ' על ממוצע של כ־‪ 0.4‬מינים לקמ"ר‪ ,‬ובמעלה ההר ירדה בהדרגה‬

‫עד שברום ‪ 2,000‬מ' היו רק כ־‪ 0.2‬מינים לקמ"ר [‪.]1086b‬‬