Page 248 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 248 - 16-Front 21-06-15‬‬ ‫‪248‬‬
‫נספחים‬

‫קצה הזנב‪ ,‬כי בכך משמידים מידע ייחודי (אורך‪ ,‬מערך הקשקשים‪ ,‬מספר‬ ‫הביב (להוציא צבים) הוא נתון מפתח ולרוב חשוב גם אורך הזנב‪ .‬אלה‬
‫החוליות)‪ .‬שומרים את הרקמה לדנ"א בכוהל אתילי ‪( 100%‬ובהיעדרו‬ ‫נמדדים לרוב בסרגל ונרשמים בפירוט של מ"מ או מחצית המ"מ‪ .‬למדידה‬
‫‪ )96%‬ורצוי להעביר בהקדם להקפאה עמוקה‪ .‬מפתקים במספר הקטלוגי‬ ‫אובייקטיבית מתאימים את קו האפס של הסרגל לאותו קצה של הגוף‬
‫של הגופה באוסף‪ .‬עושים זאת לפני שמקבעים את הגופה בפורמלין (ראו‬ ‫שהגדרתו מצריכה שיקול דעת (מול קצה החרטום)‪ ,‬ואז רואים מה המידה‬
‫להלן)‪ ,‬שמקלקל את הדנ"א‪ .‬כיום יש הדוגמים דנ"א מזוחלים שנשארים‬ ‫המתקבלת מול הקצה הברור יותר (סדק הביב)‪ .‬איברים‪ ,‬לרבות קשקשי‬
‫חופשיים בטבע‪ .‬זה יכול לספק נתונים למאמר אבל התועלת המדעית‬ ‫לוחות או מגינים‪ ,‬נמדדים לרוב בקליבר (ראו למטה סעיף ‪ 4.2.3‬ציוד‪,‬‬
‫מוגבלת מאוד‪ .‬המידע על דנ"א צריך להתקשר למלוא התכונות והנתונים‬ ‫בייחוד למדידת אורך הראש)‪ .‬קשקשי גריסים וקשקשים מרועפים בדרך‬
‫של גופה במוזיאון‪ ,‬וזה יהיה הבסיס להגדרת גופות שמורות קודמות‬ ‫כלל מכומתים במדד החופשי מאלומטריה — מספרם לאורך קטע מוגדר‬
‫שלא נדגמו לדנ"א‪ .‬רצוי לצרף תוספת רקמה שמורה לדנ"א כדי לאפשר‬ ‫(כגון אורך אצבע או היקף אמצע הגוף) הוא ההופכי של גודלם‪ .‬כתמי‬
‫צבע‪ :‬אפשר בעיקרון לנתחם ולכמת אותם בטכנולוגיה אוטומטית־‬
‫בדיקות אחרות בעתיד‪.‬‬ ‫ממוחשבת השאולה מתעשיית הטקסטיל‪ ,‬אבל היישום למטרותינו עודנו‬
‫שימור‪ :‬קודם כול יש לוודא שהחיה מתה וזאת מתוך מזעור הייסורים‬
‫שנגרמים לה‪ .‬בעבר הרחוק נהגנו להרדים את החיות באתר ולהמשיך‬ ‫בחיתוליו [‪.]1169‬‬
‫עד לפטירה‪ .‬לפעמים נגרמים סימני חנק שפירושם ייסורים‪ .‬מטעמי‬
‫בטיחות (האתר נפיץ)‪ ,‬חיסכון‪ ,‬וצער בעלי חיים עברנו לקירור החיות עד‬ ‫למדוד‪ ,‬משקל‪ :‬בלי קשר לסוג המאזניים — כולם טעונים כיול — זהו‬
‫למוות‪ ,‬בהנחה שמערכת העצבים המצטננת מונעת כאב‪ .‬התעורר חשש‬ ‫משתנה קשה בגלל השונות בכמות המזון שנאכלה‪ .‬למצער יש לרשום‬
‫שהאצבעות מתקררות וקופאות ראשונות וגורמות כאב‪ .‬מעשית מומלץ‬ ‫שעת כל שקילה ואחר כך לבדוק סטטיסטית את השפעת העיתוי על‬
‫הנתונים‪ .‬אם מעכבים את הנבדקים בשקיותיהם ליממה לשם שקילה‬
‫להתייעץ בווטרינר או בוועדת האתיקה של המוסד‪.‬‬ ‫לאחר התרוקנותם‪ ,‬חשוב לכלול בשקית כדורון נייר לח למיתון אובדן‬
‫לאחר דגימת הדנ"א טוב לקבע את הגופה בפורמלין; זה מאפשר‬
‫בדיקות מיקרוסקופיות של חלקים גם אחרי שנים רבות [‪ .]33‬מקבעים‬ ‫מים (ומשקל) בהתאיידות‪.‬‬
‫בפורמלין ‪( 10%‬פורמלדהיד ‪ 4%‬במי ברז)‪ .‬לפי גודל החיה מזריקים‬
‫לחלקי גוף שונים ומשרים באמבט פורמלין ‪ 5%‬עד להתייצבות הצורה‪.‬‬ ‫למדוד‪" ,‬תוכן קיבה"‪ :‬כמעט כל הדיווחים על מזון הזוחלים בטבע‪,‬‬
‫בהזרקה יש להיזהר‪ ,‬לא להפנות את אחורי המזרק אל פני אדם‪ ,‬למרות‬ ‫שמבוססים על תוכן מערכת העיכול‪ ,‬אינם מפורטים עד לדרגת המין של‬
‫משקפי המגן (בתאונת התזה לעיניים יש לשטוף מיד במים ולפנות לעזרה)‪.‬‬ ‫הטרף ולפיכך תרומתם להבנת המערכת האקולוגית דלה ושטחית‪ .‬לא לכל‬
‫בהשריה יש לערוך את עמדת החיה כהלכה לנוחיות מדידות ובדיקות‬ ‫השיטות לאיסוף מידע יש פוטנציאל זהה לסיפוק מידע מפורט‪ .‬שלוש‬
‫בעתיד‪ ,‬ויעילות צילום (לא מצונפת‪ ,‬אצבעות לא קפוצות וכו') (איור‬ ‫השיטות הן‪ )1( :‬בדיקת תוכן הקיבה שהופק מניתוח הגופה‪ .‬לחומר טרי‬
‫‪ .)77‬לאחר התייצבות הצורה יש לשטוף כיממה במי ברז מתחלפים לאט‬ ‫השיטה ישימה אם הפרויקט מצריך את שימור החיות מסיבות נוספות‪.‬‬
‫ולהעביר לאתנול ‪( 75%‬לשממיות כמו לדו־חיים ‪ )70%‬בשפע נוזל (לא‬ ‫ניתן לקבל תוצאות מאלפות מחומר מוזיאוני [‪ ]1498 ,1347‬אם החיות‬
‫"כסרדינים")‪ .‬לחלופין‪ ,‬יש להעביר למוזיאון בהקפאה (או בקירור מרבי)‪.‬‬ ‫שומרו שיטתית סמוך ללכידתן (בארץ — נדיר)‪ )2( .‬בדיקת מרכיבי הגללים‬
‫לחלופין‪ ,‬במקום להזריק‪ ,‬בעיקר בחיות קטנות‪ ,‬אפשר לפתוח את‬ ‫(למשל‪ ,‬שהופרשו בהמתנה לשקילה) לאחר פירוקם הזהיר בנוזל‪)3( .‬‬
‫חלל הבטן לחדירת נוזל הקיבוע — פורמלין או כוהל — בחתכים כמסומן‬ ‫הפקת תוכן הקיבה על ידי שטיפת קיבה של זוחלים שמשחררים אחר‬
‫כך [‪ .]933‬אפשר לאלתר שטיפה בפיפטה דקה ארוכה (לדאוג לאיסוף‬
‫באיור ‪.77‬‬ ‫הפליטה) אך פותח מכשיר ייעודי יעיל שקולט גם את הפליטה‪ ,‬ושאומן‬
‫חשוב ביותר ללוות כל גופה‪ ,‬לרבות של דרוסים בכביש‪ ,‬בפתק מסודר‬
‫עם הפרטים האלה‪ :‬לפחות מקום‪ ,‬תאריך ושם האוסף‪ ,‬ולפי הצורך קישור‬ ‫ניפוח זכוכית צריך להכינו [‪.]H. Ota, unpublished‬‬

‫איור ‪ .77‬קיבוע (‪ )fixation‬לשימור (‪ )A( .)preservation‬עריכת לטאה‬ ‫למדוד‪ ,‬אוכלוסייה‪ :‬זאת אחת המטלות השאפתניות ומאתגרות ביותר‬
‫לייעול בדיקתה‪ )B( .‬חיתוך פתיחה של לטאה‪ )C( .‬חיתוך פתיחה של נחש‪,‬‬ ‫שמצריכה תחכום וצוות‪ ,‬וחורגת ממסגרתנו [‪.]495‬‬
‫לחדירת נוזלי הקיבוע והשימור‪ ,‬כמוסבר בטקסט‪ .‬לפי ורנר [‪ ,33‬בתוך ‪16‬ב]‪.‬‬
‫סימון אינדיבידואלי‪ :‬במחקרי שדה מתמשכים רצוי לעיתים קרובות‬
‫סימון הפרטים החיים בשטח‪ .‬זמינות ארבע שיטות‪ ,‬ואלה הן‪ )1( :‬צביעת‬
‫סימנים על הגב בצבעים לא רעילים‪ ,‬שמיועדים לפעוטות‪ .‬שיטה זו‬
‫טובה רק לזמן קצר משתי סיבות — קצת בשל תופעת הנשל‪ ,‬ובעיקר כי‬
‫אם הסימנים בולטים לעינינו אזי הם גם מבליטים את הזוחלים לעיני‬
‫טורפיהם‪ )2( .‬השיטה הקלאסית של קיטוע אצבעות (או קצות אצבעות)‪,‬‬

‫בדרך כלל נמצאה בלתי מזיקה לשרידה [‪.]1138 ,1038 ,484‬‬
‫הפיסות הקטועות נשמרות לבדיקות דנ"א‪ .‬אם מסתפקים בקטיעת‬
‫אצבע אחת או שתיים אפשר לסמן (‪ 20 + )19 × 20‬זכרים ועוד כמספר‬
‫הזה נקבות‪ .‬אם נמנעים מלקטוע שתי אצבעות באותה הרגל‪ ,‬ואם בחלק‬
‫מהמינים נמנעים מלקטוע את האצבע הארוכה ברגל האחורית‪ ,‬המספרים‬
‫מצטמצמים‪ )3( .‬השיטה החדישה של תגיות אלקטרוניות (‪)microchips‬‬
‫נראית מעולה אבל היא תלויה בתקציב וזמינות הציוד בכל זמן ומקום‬
‫והשפעתה ארוכת הטווח אינה ידועה היטב‪ )4( .‬במינים רבים אפשר‪,‬‬
‫ואז עדיף‪ ,‬להשתמש ב"טביעת אצבע מצולמת" של מערך הכתמים‬

‫והקשקשים [‪.]1331 ,251‬‬

‫מחקר פיזיולוגי‪ :‬בזה לא נרחיב כאן [‪.]1008‬‬

‫דגימת דנ"א‪ :‬כל גופה טרייה של זוחל‪ ,‬כדאי לקחת ממנה דגימת רקמה‬
‫שממנה אפשר להפיק דנ"א‪ .‬רצוי לקחת דגימה שההסתברות שתחסר‬
‫למחקר כלשהו — נמוכה‪ ,‬למשל חתיכה מהכבד‪ .‬בהחלט אין לקחת את‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬