Page 252 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 252

‫‪Pg: 252 - 16-Front 21-06-15‬‬                                            ‫‪252‬‬
            ‫נספחים‬

‫אלה ראו להלן)‪ )2( .‬ספרות משנית (‪:)secondary literature‬‬                 ‫(‪ )Amphibia-Reptilia‬ולאחרונה עוד כתב עת אלקטרוני לחומר צנוע‬
‫סקירות ( ‪ )reviews‬הסוקרות סיקור עדכני את המידע שמצוי‬                   ‫יותר (‪ .)Herpetology Notes‬הכנסים הגדולים ביותר הם אלה של‬
‫בספרות הראשונית בתחום מסוים‪ ,‬או בנושא מסוים או את‬                      ‫יבשת אמריקה הצפונית‪ ,‬כי הם ממזגים את הכנסים של שלוש האגודות‬
‫התקדמותו בתקופה מסוימת‪ .‬במקרה האחרון הן מופיעות בדרך‬                   ‫ההרפטולוגיות הגדולות‪American Society of Ichthyologists :‬‬
‫כלל כסדרה שנתית‪ .‬קריאת הסקירה מייתרת את חיפוש הספרות‬                   ‫‪and Herpetologists (ASIH), Herpetologists’ League (HL),‬‬
‫הראשונית וקריאתה‪ ,‬לבד מהחדשה שפורסמה אחרי תאריך סיום‬                   ‫)‪.Society for the Study of Amphibians and Reptiles (SSAR‬‬
‫סקר הספרות‪ ,‬שבדרך כלל מוכרז בסקירה‪ )3( .‬ספרות שלישונית‬                 ‫בגלל השתתפות ה־‪ ASIH‬שכוללת חוקרי דגים‪ ,‬משתתפת גם האגודה‬
‫(‪ :)tertiary literature‬ספרים‪ ,‬לרבות אנציקלופדיות‪ ,‬ספרי‬
‫לימוד (‪ )textbooks‬ומדריכי שדה (‪ ,)field guides‬שמבוססים‬                                                                       ‫לחקר הכרישים‪.‬‬
‫על הספרות הראשונית והמשנית‪ .‬בעבר הופיעו הספרים ממוצע‬                   ‫בעוד הכנס העולמי והכנסים היבשתיים מתקיימים בפרקי זמן של‬
‫של חמש שנים אחרי "החדשות"; בעידן המחשב הפיגור הזה‬                      ‫שנים אחדות‪ ,‬באגודות הלאומיות רווחים כנסים שנתיים (לבד מבשנה‬
                                                                       ‫של התמזגות בכנס גדול יותר)‪ .‬מבין שלוש האגודות ההרפטולוגיות‬
                                             ‫התקצר במקצת‪.‬‬              ‫האמריקניות‪ ,‬הגדולה ביותר ובעלת האופי הבין־לאומי ביותר היא ‪.SSAR‬‬
                                                                       ‫בנוסף על שני כתבי העת שלה (ראו ‪ )4.3.3‬היא מפרסמת חוברות וספרים‪,‬‬
‫מההיבט הביבליוגרפי (ספרייתי) רובה העצום של הספרות מסווג‬                ‫לרבות שכפול ספרות הרפטולוגית קלאסית שלא ניתן להשיגה‪ ,‬ומממנת‬
‫עקרונית וביסודיות לספרים ולעיתונים (כתבי עת‪ .)journals ,‬את הספרים‬      ‫מגוון מלגות ופרסים‪ .‬נוסף לאגודות הלאומיות יש בארצות הברית גם‬
‫עשויים לכתוב מחבר אחד או אחדים או שהם יכולים להיות אסופה‬               ‫אגודות רבות בכל מדינה‪ ,‬מקומיות (למשל של שיקגו או פילדלפיה) או‬
‫שאותה מכנסים עורך אחד או אחדים‪ ,‬ושמכילה פרקים או מאמרים‬                ‫נושאיות (למשל‪ ,‬צבים)‪ .‬באירופה האגודה הלאומית הגדולה והחזקה‬
‫רבים מאת חוקרים שונים‪ .‬בספריות אוניברסיטאיות הספרים מסודרים‬            ‫ביותר היא הגרמנית‪Deutsche Gesellschaft für Herpetologie :‬‬
‫בדרך כלל לפי תוכנם על פי מיון זה או אחר‪ .‬לעומת זאת כתבי העת‬            ‫‪ und Terrarienkunde = DGHT‬שמוציאה רבעון מדעי ופרסומים‬
‫מסודרים בדרך כלל בסדר אלפביתי של שמותיהם‪ .‬לכן חשוב ללמוד‬               ‫אחרים‪ ,‬כולל של קבוצות עבודה נושאיות‪ .‬אגודות לאומיות בולטות‬
‫להבחין בין השניים ברשימות הספרות‪ ,‬לפי אופני הציטוט המקובלים‬            ‫במיוחד אחרות הן הבריטית (= ‪British Herpetological Society‬‬
‫לספר בניגוד למאמר מתוך עיתון‪ .‬סוגה נדירה יותר היא תזות שלא‬             ‫‪ )BHS‬וההולנדית (‪ .)Lacerta‬האגודות הלאומיות‪ ,‬ובארצות הברית‬
‫פורסמו‪ ,‬חיבורים לתוארי מוסמך וד"ר‪ ,‬שלרוב מוחזקות בנפרד (ומצוטטות‬       ‫גם אגודות המדינות השונות‪ ,‬מפגשיהן ופרסומיהן‪ ,‬הן בדרך כלל זירת‬
‫במפורש); ויש עוד סוגות ייחודיות כגון מפות וקטלוגים‪ .‬רוב הספרים‬         ‫מפגש של מדענים וחובבים ועזרה הדדית ביניהם‪ .‬במסגרות של סניפים‬
‫הם ספרות שלישונית אך בהחלט יש גם ספרות ראשונית המופיעה‬                 ‫מקומיים נהוגים לעיתים מפגשים תדירים‪ ,‬כגון חודשיים‪ ,‬עם היבט‬
‫כספרים‪ .‬רוב החומר בכתבי העת הוא ספרות ראשונית‪ ,‬אך כתבי עת רבים‬
‫משתדלים לכלול גם סקירות — שמיטיבות למשוך קוראים ולקוחות —‬                                                                             ‫חברתי‪.‬‬
‫ויש כתבי עת אחדים שמיוחדים לסקירות (בתחום הביולוגיה; לא בייחוד‬         ‫בישראל קטנת האוכלוסייה אין אגודה ייעודית למחקר הרפטולוגי‪.‬‬
                                                                       ‫המדענים נפגשים ומתבטאים במסגרת הכנס השנתי של החברה ("העמותה")‬
                                                        ‫להרפטולוגיה)‪.‬‬  ‫לזואולוגיה בישראל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בשנים ‪ 1998-1982‬התקיימו‪ ,‬ביוזמת ד"ר‬
‫מן ההיבט של אמינות ומוניטין מתקיים דירוג שעיקרו ברור למדי‪.‬‬             ‫יוסי לשם‪ ,‬החברה להגנת הטבע בישראל‪ ,‬ימי עיון שנתיים על ביולוגיה‬
‫המאמרים והסקירות שמתפרסמים בכתבי עת שבהם עורך ראשי — בעזרת‬             ‫של דו־חיים וזוחלים‪ .‬אלה היו מעוגנים אקדמית באוניברסיטה העברית‬
‫עוזרים ויועצים — מפעיל שיפוט ביקורתי על ידי עמיתים (‪)peer review‬‬       ‫בירושלים‪ ,‬אורגנו בהשתתפות נציג החברה להגנת הטבע ונציג רשות‬
‫לכל כתב יד‪ ,‬הם אמינים ומכובדים‪ .‬בשנים האחרונות מתקיים דירוג של‬         ‫השמורות‪ ,‬והגישו לקהל מעורב תמהיל של הרצאות חינוכיות של מדענים‬
‫הפרסומים על סמך השיעור שבו כתב העת מצוטט (‪;)impact factor‬‬              ‫ודיווחים של צעירים תוך כדי כיסוי מאוזן של הקבוצות הטקסונומיות‬
‫הצדק‪ ,‬היעילות ואופן היישום של הדירוג הזה שנויים במחלוקת קשה‬
‫[‪ .]1583 ,1576‬הוצאות ספרים בדרך כלל אינן עורכות שיפוט עמיתים‬                  ‫השונות‪( .‬תחביב גידול הזוחלים כחיות מחמד יידון בפרק ‪).4.4‬‬
‫דומה‪ .‬בכל אופן בכתב יד המוגש לפרסום בכתב עת מדעי מותר לצטט‬
‫ספרות מתוך כתב עת סדיר (בעל מספר זיהוי) כלשהו‪ ,‬ספרים‪ ,‬תזות וגם‬                             ‫‪ 4.3.3‬ספרות וכתבי עת‬
‫תקצירים מתוך כנסים מדעיים‪ ,‬אם פורסמו בכתב עת סדיר — למשל‪,‬‬
‫תקצירי ההרצאות בכנסי העמותה לזואולוגיה בישראל‪ .‬לעומת זאת רוב‬           ‫דווקא בעידן זמינות המידע המקוון במרשתת‪ ,‬הבנת העקרונות‬
‫כתבי העת המכובדים אינם מרשים לצטט תקצירי הרצאות שפורסמו‬                ‫המסורתיים של הספרות המדעית תסייע לשפוט את האמינות‬
‫רק בספר הכנס‪ ,‬דוחות פנימיים של מוסדות ו"חומר אפור" אחר‪ ,‬שאינו‬          ‫של המידע‪ .‬כמו הספרות המדעית בכלל‪ ,‬גם הספרות המדעית‬
‫נגיש לקורא‪ .‬למרות ההיתר לצטט מהם‪ ,‬יש להתייחס בזהירות לחומר‬             ‫על זוחלים ניתנת לסיווג מקורב ומקוצר משלושה היבטים שונים‬
‫בכתבי עת מסחריים לחובבים (‪ .)magazines‬יש להתייחס לחומר המגוון‬          ‫שיוצרים לכל פריט הגדרה בשלושה ממדים‪ ,‬בלי קשר לסיווג‬
‫הזמין במרשתת בזהירות מרבית‪ :‬חלקו אומנם חומר כשר מתוך המתואר‬
‫למעלה שמופקד לנוחיות הציבור‪ ,‬אך חלקו פרי יוזמות אישיות‪ ,‬עם או‬                   ‫התוכן של הפריט בהתאם לרב־ממדיות הזואולוגיה‪.‬‬
‫בלי זיהוי הנושא באחריות ובלי שום מנגנון ביקורת‪ .‬במידע כזה ראוי‬         ‫מההיבט האקדמי מוכרות שלוש סוגות שהן נדבכים‬
‫להשתמש רק לדליית מילות מפתח לשם חיפוש מידע שמגובה כמקובל‬               ‫בבניית המידע ושלבים בהנגשתו לציבור‪ )1( :‬ספרות ראשונית‬
                                                                       ‫(‪ :)primary literature‬דוחות מחקר מקוריים (‪research‬‬
                                                                ‫במדע‪.‬‬  ‫‪ )reports, research articles‬שמוכיחים את הקיום של עובדות‬
‫באשר לספרות על זוחלים‪ ,‬מתוך המבול הגואה של ספרים (כלליים‪,‬‬              ‫ותופעות‪ .‬רובם הגדול מתפרסם‪ ,‬כל אחד בהקדם האפשרי‪,‬‬
‫או מוגבלים לקבוצה‪ ,‬או מתמקדים באזור) אני רוצה לציין את ‪Biology‬‬         ‫בכתבי עת מדעיים (על אלה ראו להלן)‪ .‬לפעמים נעשה פרסום‬
‫‪ 22 :of the Reptilia‬כרכים של סקירות יסודיות במגוון נושאים של‬           ‫במסגרת של כנס‪ ,‬אם כפרסום מקדים ואם כפרסום יחיד‪ .‬לפעמים‬
‫מבנה ותפקוד ועם מפתח משותף‪ ,‬ביוזמתו ובעריכתו הראשית של קרל‬             ‫המידע מופיע במסגרת של דוח פנימי של מוסד או ארגון (על‬
‫גנז ז"ל (‪ .]92[ )Gans, 1923-2009‬הסדרה נגישה עתה במרשתת‪ .‬סדרה‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257