Page 253 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 253 - 16-Front 21-06-15‬‬

‫לחם־זודא יסחי ‪253‬‬

‫‪ 4.4‬יחסי אדם־זוחל‬ ‫חדישה‪ ,‬רלוונטית ומצוינת מהזווית הסיסטמטית‪ ,‬היא ‪Handbuch‬‬
‫‪ der Reptilien und Amphibien Europas‬בעריכת וולפגנג בוהם‬
‫‪ 4.4.1‬מודעות לזוחלים‬ ‫(‪ .]285[ )Böhme‬שני ספרים בהיקף מקובל יותר הם מבואות מומלצים‬
‫למבנה‪ ,‬התפקוד‪ ,‬והחיים של מגוון הזוחלים‪ Herpetology :‬מאת קנת‬
‫האדם מודע בדרך כלל לאותם מינים של צמחים ובעלי חיים‬ ‫פורטר (‪ )Porter‬הוא ספר לימוד יעיל [‪The life of reptiles ;]1196‬‬
‫שחשובים לשרידתו‪ ,‬מבחין ביניהם ומזהה אותם‪ .‬בהתאם‪ ,‬בני‬ ‫מאת אנגוס בלרס (‪ )Bellairs‬הוא ספר העשרה קריא [‪ .]237 ,37‬ברם‪,‬‬
‫שבט ציידים פפואני בגינאה החדשה מבחינים ב־‪ 136‬מיני‬ ‫ספרים מאוחרים אכן גדושים יותר במידע מעודכן יחסית חרף מוגבלות‬
‫ציפורים‪ ,‬מתוך ‪ 137‬המינים באזור המוכרים למדע — ומציינים‬
‫אותם בשמות [‪ .]1004a‬ילידי בוטסוואנה בדרום אפריקה‪,‬‬ ‫של מקורות המידע [‪.]1207‬‬
‫ששפתם מבחינה בין ‪ 83‬מתוך ‪ 123‬מיני הזוחלים‪ ,‬מראים‬ ‫עיקר הספרות על זוחלי אזורנו‪ ,‬לרבות ההיסטורית הקלאסית‪ ,‬נסקר‬
‫גישה דומה כלפי המינים‪ ,‬שבחלקם דומים מאוד זה לזה [‪.]174‬‬ ‫בקצרה בפרק ‪ 4.1‬על תולדות חקר זוחלי הארץ‪ .‬מבין הספרים החדישים‬
‫לעומתם האדם העירוני המודרני חסר מושג בהכרת הטבע‪,‬‬ ‫הרלוונטיים לאזורנו יש לציין לשבח את אלה על ירדן [‪]1575a ,475 ,471‬‬
‫אפילו אם הוא בעל תואר בביולוגיה‪ .‬למשל‪ ,‬פגשתי מומחה‬ ‫על מצרים [‪ ]196‬ועל קטר [‪ .]376a‬מעניין מאוד גם דוח משלחת אוניברסיטת‬
‫בין־לאומי‪ ,‬עולמי‪ ,‬בחקר עור הזוחלים‪ ,‬שלא הבחין בין חגב‬ ‫ייל למצרים [‪ .]1494b‬לעומת זאת מבין המדריכים לזוחלי ישראל יש‬
‫לציין שהשימוש באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל [‪]151‬‬
‫וחיפושית‪.‬‬ ‫טעון זהירות מיוחדת‪ ,‬למשל‪ ,‬מערכת הנשימה של הזוחלים מתוארת‬
‫בה פעמיים‪ ,‬פעם אחת נכון בערך‪ ,‬ופעם אחת כמו ביונקים‪ .‬ספרים על‬
‫המצרים הקדמונים הכירו לפחות את הנחשים העיקריים והסימניות‬ ‫זוחלי אירופה‪ ,‬עם הרחבה למזרח התיכון‪ ,‬עלולים ללקות בעדכון בנוגע‬
‫(הירוגליפים) כללו דמות של פתן ודמות של עכן מקורנן (מכאן השם‬
‫העברי עכן החרטומים)‪ .‬הסימנית הזאת ייצגה את ההברה ‪ FE‬ואחר כך‬ ‫לזוחלי ישראל [‪.]1582‬‬
‫את העיצור ‪ .F‬מנחם דור ז"ל סבר שהעיצור הזה מייצג את לחש הנחש‬ ‫מבין כתבי העת העוסקים בהרפטולוגיה והמכובדים בארצות הברית‪,‬‬
‫(נשיפה או רשרוש קשקשים) ושלכן היה שכיח בשמות מסורתיים של‬ ‫כולם רבעונים‪ ,‬הם ‪ Journal of Herpetology‬של האגודה ‪SSAR‬‬
‫שמפרסמת גם "עלון חדשות" מקיף‪Herpetological Review, ,‬‬
‫נחשים ארסיים‪ :‬אפעה‪ ,‬צפע‪ ,‬שפיפון‪ ,‬שרף [‪.]1613‬‬ ‫הכולל גם חומר מדעי צנוע; ‪ Herpetologica‬מטעם (‪The )HL‬‬
‫מעניין שהבדואים של סיני — שנראים לנו כאילו הם חיים בטבע —‬ ‫‪ ,Herpetologists’ League‬שמפרסמת גם סדרה בשם ‪Herpetological‬‬
‫אינם מיטיבים‪ ,‬להתרשמותי‪ ,‬להכיר זוחלים בהרבה מהאוכלוסייה היהודית‪.‬‬ ‫‪ Monographs‬בעבור מאמרים ארוכים; וכתב עת משותף להרפטולוגיה‬
‫רק מעטים חריגים ביניהם יודעים להבדיל נחש ארסי מבלתי ארסי‪ ,‬אף‬ ‫ולאיכתיולוגיה — ‪ Copeia‬של ‪ .ASIH‬כתבי העת האירופיים המכובדים‬
‫ביותר הם ‪ Amphibia-Reptilia‬מטעם ‪ SEH‬הכלל־אירופית‪ .‬זו מפרסמת‬
‫שקיים מינוח — ‪ ham‬לנחש ארסי בניגוד ל־‪ ,haje‬סתם נחש‪.‬‬ ‫גם עיתון מקוון צנוע יותר‪ ;Herpetology Notes ,‬האגודה הבריטית‬
‫התייחסות האדם לזוחלים ניתנת למיון לפי סיבות מספר — וביטוייהן‬ ‫להרפטולוגיה (‪ )BHS‬מפרסמת את ה־‪ ,Herpetological Journal‬וכן‬
‫בצידן; אף כי הסיבות נפרדות‪ ,‬יש קישורים ביניהן‪ .‬התחום הזה הוא רחב‪,‬‬ ‫גם עלון חדשות‪ BHS Bulletin ,‬שבו מופיע חומר מדעי צנוע‪ .‬באסיה‬
‫לרבות הבדלים גיאוגרפיים‪ ,‬לפעמים השונות הגיאוגרפית ביחסו של האדם‬ ‫ראוי לציון כתב העת ‪ Hamadryad‬שאותו מוציא‪ ,‬פעמיים בשנה‪,‬‬
‫מחדדת את התהייה על הרציונליות שלו כלפי הזוחלים‪ .‬למשל‪ ,‬בשום‬ ‫המרכז לחקר זוחלים במדראס שבהודו (מאז ‪ ,)2009‬ועיקרו ההרפטולוגיה‬
‫מקום אין האדם אדיש לשממיות החולקות איתו את ביתו‪ .‬אבל יש מקומות‬
‫שבהם קריאת השממית‪ ,‬בייחוד גקו ענק (‪ )Gekko gecko‬בדרום־מזרח‬ ‫של אסיה‪.‬‬
‫אסיה‪ ,‬נחשבת למביאה מזל לבית או לתינוק שנולד [‪ ,]959‬לעומת זאת‬ ‫מתוך המגוון של חומרים הרפטולוגיים מקוונים ראוי לציין את הידיעון‬
‫במקומות אחרים השממיות נחשבות למרעילות האדם ומזונו (למשל‪,‬‬ ‫‪ Herpdigest‬המעניין‪ ,‬שהוא גם מנגנון יעיל להפצת מידע ולהעמדת‬
‫במצרים [‪ .)]128‬על יחסי אדם־זוחל קיימת ספרות מתמחה ומגוונת; אך‬
‫מדובר כאן בהתפתחויות של תרבות האדם‪ ,‬שמעניינות לכל המעוניין‬ ‫שאלות לציבור שמתעניין בנושא‪ .‬ידיעון זה חינמי ותלוי בתרומות‪.‬‬
‫בזוחלים (ולכן מיוצגות לעיתים בספרי הרפטולוגיה)‪ ,‬אך ידיעתן תורמת‬ ‫מבין כתבי העת הזואולוגיים המתמקדים במזרח התיכון ראויים לציון‬
‫במיוחד שלושה‪ ,‬כל אחד ואופיו המיוחד‪Zoology in the Middle :‬‬
‫איור ‪ .79‬צב יבשה מצוי (‪ )Testudo graeca‬שכנראה נפגע ממקלו של נער‬ ‫‪ East‬שעד לאחרונה הוציאו מו"ל פרטי בגרמניה‪ ,‬בקצב משתנה; כיום‬
‫רועה‪.‬‬ ‫המו"ל הוא ‪,Turkish Journal of Zoology ;Taylor & Francis‬‬
‫רבעון ממשלתי; ובסעודיה ‪ Fauna of Saudi Arabia‬היוצא בשותפות‬
‫של ממשלת סעודיה עם המוזיאון לטבע בבזל (כרכים בקצב לא סדיר)‪.‬‬
‫עד לשנת ‪ 2005‬התפרסם גם ‪( Israel Journal of Zoology‬רבעון‬
‫ממשלתי שהופרט אחר כך) שמשנת ‪1961‬המשיך את ‪Bulletin of the‬‬
‫)‪ .Research Council of Israel (Section B‬ברם‪ ,‬יש לציין ולהדגיש‬
‫שמעולם לא היה ולא נברא העיתון ‪Palestine Journal of Zoology‬‬
‫שהעיון בו הומלץ לקוראי אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל‬
‫[‪ ,]151‬אלא הוא פרי דמיון בלבד (אם כי בזמן המנדט הבריטי אכן היה‬

‫קיים ‪.)Palestine Journal of Botany‬‬
‫מתוך מגוון האתרים ההרפטולוגיים שבמרשתת בולט לטובה ‪The‬‬
‫‪ Reptile Database‬מייסודו של פיטר יואץ (‪ .)Uetz‬זהו קטלוג מתעדכן‬
‫של המינים והתת־מינים של זוחלים הידועים בעולם (באוגוסט ‪ ,2015‬מעל‬
‫‪ 10,250‬מינים)‪ ,‬הסיסטמטיקה והנומנקלטורה שלהם עם נתוני תפוצה‬
‫וביבליוגרפיות רלוונטיות [‪ .]1445‬כן נגישה במרשתת ביבליוגרפיה מקיפה‬
‫ומפותחת היטב להרפטולוגיה של דרום־מערב אסיה לשנים ‪2013-1758‬‬

‫[‪( .]937a‬ראו גם הערה על ספרות במבוא למשפחת השממיתיים‪).‬‬