Page 245 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 245 - 16-Front 21-06-15‬‬

‫ושיטות ותרמט — רקחמ ‪245‬‬

‫התלמידים לסיסטמטיקה‪ .‬שוב לא נחשבה מעין איסוף בולים מיושן‪ ,‬אלא‬ ‫ההרפטולוגית המקומית של ישראל אהרוני ובתו בת־שבע [‪]98 ,96 ,95‬‬
‫מעתה כובדה כתשתית הכרחית לשמירת מגוון המינים‪ .‬כך התאפשרו‪,‬‬ ‫ופריץ שמעון בודנהיימר הניבה בעיקר ספרים מסכמים [‪,]279 ,278 ,277‬‬
‫בתוך עשור‪ ,‬מחקרים שהתעמתו עם ההגדרות של צבי היבשה המצויים‬
‫בישראל [‪ ;]1149 ,1020‬תיקנו את הגדרת השממית הזוטית [‪ ;]1338‬הבהירו‬ ‫ואילו זאת של גיאורג האז התמקדה באנטומיה [‪.]1393‬‬
‫או תיארו תת־מינים של החרדון המצוי [‪ ]912 ,110‬וחקרו את נדידת‬ ‫באותה תקופה היה קל יותר לסייר ולאסוף בעבר הירדן המזרחי מאשר‬
‫הגבול בין שניים מהם [‪ ;]541‬תיארו מין ותת־מין חדשים של מדברית‬ ‫בנגב‪ ,‬שאותו החשיבו שלטונות המנדט הבריטי כ"שמורה" לבדואים‪.‬‬
‫מסיני [‪ ;]1591 ,1312‬תיארו מין חדש של מחרוזן מעמק הירדן [‪,]1593‬‬ ‫שני סיורים לעבר הירדן אכן הניבו חומר מעניין [‪ ]709‬שבחלקו דווח רק‬
‫תת־מינים חדשים של שלוון [‪ ,]1369‬של עכן [‪ ]1627‬ושל אפעה [‪.]186‬‬ ‫באיחור [‪ .]1533‬מהסיור בנגב הוסיף האז לרשימה את הזוטית והנימון‬
‫כן נסקרה השונות בנחש המים [‪ ]1620‬ואווררה סוגיית נוכחותו של נחש‬ ‫[‪ .]709‬באותה תקופה נוספו לרשימה גם לטאת החרמון [‪ ]210b‬ופתן שחור‬

‫המים האירופי כאן בעבר [‪.]696‬‬ ‫[‪ ;]97‬בסך הכול כעשרה מינים‪.‬‬
‫עם קום המדינה חל מהפך והוקל מאוד לחקור בשדה‪ ,‬ובייחוד‬
‫בתמונה כלל־עולמית‪ ,‬העלייה של ‪ 26%‬בשנים ‪2017-1950‬‬ ‫בנגב‪ .‬בשנות החמישים הניבה סדרת סיורים נמרצים גל של פרסומים‬
‫במספר המינים (ותת־מינים) הידועים בארץ נמוכה יחסית‪.‬‬ ‫מקומיים‪ .‬האז [‪ ]1543‬תיאר את המינים או התת־מינים החדשים חרדון‬
‫מספר מיני הזוחלים (בלי להבחין בתת־מינים) הידועים בעולם‬ ‫מצוי דרומי [‪ ,]711‬מדברית פסים [‪ ]713a‬וצפעון שחור [‪ ,]710b‬והבהיר‬
‫עלה בשנים ‪ 2011-1950‬מכ־‪ 6,000‬ל־‪ ,10,500‬כלומר ב־‪75%‬‬ ‫את ההבדלים בין ישימונית רביבים וישימונית תמנע [‪ .]714‬כן סיכם האז‬
‫[‪ .]1446 ,1444‬ההשוואה הזאת מאשרת שעולם החי של ארץ‬ ‫את הידע ההרפטו־פאוניסטי המקומי ותולדותיו [‪ ]713a‬ופרש את מוצאיו‬
‫הקודש נחקר כבר מזמן היטב יחסית; אחרי ‪ 1950‬כבר לא‬ ‫הזואוגיאוגרפיים [‪ .]713b‬יעקב ורמן‪ ,‬גם הוא באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫נותר הרבה מה לגלות‪ .‬בכל זאת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬צפויות כאן הבחנות‬ ‫פירש את הפיזור הגיאוגרפי של הממצאים והכין מפות תפוצה לאטלס‬
‫ישראל [‪ .]29‬כבר ערב קום המדינה הביא ספר הזואולוגיה של מרגולין‬
‫סיסטמטיות נוספות‪.‬‬ ‫[‪71‬א] מידע הרפטו־פאוניסטי לתלמידים‪ ,‬ואחר כך הופיע בעוד שתי‬
‫מהדורות‪ .‬אך עתה המומחה הלאומי לסיסטמטיקה של זוחלים‪ ,‬החובב‬
‫‪ 4.2‬מחקר — מטרות ושיטות‬ ‫יעקב ח‪ .‬הופיין (שהתפרנס כשכיר בבנק) [‪ ]1483‬פירסם את "זוחלים‪:‬‬
‫מדריך ומגדיר לזוחלים של ארץ־ישראל" [‪16‬ב]‪ .‬לשם כך חבר לאל' ברש‪,‬‬
‫‪ 4.2.1‬מטרות‬ ‫אז המפקח הארצי על לימודי הביולוגיה‪ .‬מגדיר זה הוסיף לרשימתנו את‬
‫צב הים הקרני‪ ,‬צב הים הגלדי‪ ,‬שממית הערבה‪ ,‬חומט מנומר דרומי‪ ,‬זעמן‬
‫המטרות העיקריות של המחקר הזואולוגי הן הכרת מגוון המינים‪,‬‬ ‫יפהפה‪ ,‬שלוון קולר‪ ,‬נחש כיפה‪ ,‬תלום–קשקשים מדברי‪ ,‬ואת השפיפון‪.‬‬
‫כלומר קטלוג אוצרות הטבע‪ ,‬הבנת המבנה והתפקוד (והקשר‬ ‫נושא הגדרת הזוחלים נכנס להוראת הביולוגיה והספר הודפס ‪ 17‬פעמים‬
‫ביניהם) של בעלי החיים בכל רמות הארגון — מן התא ועד‬ ‫בלי שום עדכונים‪ .‬בו בזמן פרסמו חוקרים אמריקניים דוח על זוחלי סיני‬
‫לחברה — והבנת מנגנוני האבולוציה ומסלוליה; כל זאת‪ ,‬לסיפוק‬ ‫שכלל תיאור שני מיני נחשים ישראליים [‪ ,]1289‬ובודנהיימר פרסם ראיות‬
‫סקרנותנו העקרונית למבנה העולם (בתחום הזואולוגי) ולשם‬
‫לנוכחותו בארץ של הצפע המזרחי בעבר הקרוב [‪.]283‬‬
‫שיפור הכושר שלנו לשמירת עושר המינים לעתיד [‪.]1590‬‬ ‫בהמשך המחצית השנייה של המאה העשרים מלחמת ששת הימים‬
‫(יוני ‪ )1967‬הנגישה לחוקרים מחוזות עלומים ונכספים‪ ,‬ועד מהרה הניב‬
‫בארץ‪ ,‬בתחום הזוחלים‪ ,‬עושר המינים כאמור ידוע בעיקרו אם כי‬ ‫המחקר פירות הרפטו־פאוניסטיים‪ .‬את חצי האי סיני אומנם כבר חקרנו‬
‫ידועות כמה בעיות פתוחות (כנרמז למעלה) ותמיד יש הפתעות בלתי‬ ‫קצת במאמץ חפוז בחורף ‪ 1957-1956‬בשולי מבצע צבאי‪ ,‬אך עתה‬
‫צפויות‪ .‬חשוב להמשיך לחקור את הסוגיות הפתוחות ולתחום היטב את‬ ‫"נחרש" ביסודיות בתמיכת הממסד‪ .‬בשלב זה עדיין לא נתגלו מינים‬
‫גבולות השונות וגבולות התפוצה של המינים‪ .‬מידע זה דרוש הן כבסיס‬ ‫חדשים אך המידע הועשר מאוד‪ ,‬עד כדי הכנת מפות תפוצה ויותר‬
‫לחקירת הביולוגיה של המינים‪ ,‬הן לתכנון שמירת הטבע‪ .‬אך הטבע‬ ‫נכון — מפות ממצאים [‪ .]1538 ,3‬המפגש עם פרטים ענקיים של ארבע־קו‬
‫הישראלי מזמן הזדמנות פז לחקירת המיקרו־אבולוציה והאקולוגיה‬ ‫מצרי באי טיראן הוביל לגילוי נוכחות המין גם בדרום הערבה [‪.]1538‬‬
‫בגבול המדבר‪ .‬כוונתי לא רק להשוואות בין מינים או בין אוכלוסיות‬ ‫הסיורים שהתאפשרו לאורך בקעת הירדן פתרו חידה מקניטה‪ :‬עתה התברר‬
‫ממין אחד משני עברי הגבול או להשוואת מינים ויקאריים‪ ,‬אלא גם‬ ‫שהאוכלוסיות של נחשים מדבריים‪ ,‬ובעיקר האפעה‪ ,‬באזור הגלבוע‪ ,‬אכן‬
‫לתהליכים הדינמיים בגבול‪ .‬למרבה הצער ההזדמנות הזאת כמעט זנוחה‪,‬‬ ‫אינן מנותקות מתחום התפוצה העיקרי של המין [‪ .]1333‬הגולן [‪]1623‬‬
‫בעוד הזוחלים הם שמתאימים דווקא למחקרים כאלה בשל שפע התכונות‬ ‫ובייחוד הר חרמון [‪ ]1592 ,1086b‬היו אתגר פורה במיוחד‪ .‬במרומי החרמון‬
‫החיצוניות‪ ,‬שבחלקן קלות לניתוח תפקודי‪ .‬הערותיי הבאות תקפות בין‬ ‫נתגלתה שממית החרמון‪ ,‬מין חדש‪ ,‬ייחודי ואנדמי [‪ ;]795a‬ונמצאו כמה‬
‫נחשים של אזורים צפוניים יותר שזה גבולם הדרומי‪ ,‬ושידועים בסביבתנו‬
‫שמדובר במחקר בטבע‪ ,‬במוזיאון ובין שבמעבדה‪.‬‬ ‫רק משם או כמעט רק משם‪ :‬שני מיני כרכן [‪ ,]796b ,26 ,25‬שלוון הקולר‬
‫הן להבנת הטבע הן לתכנון שמירתו חסר מידע‪ ,‬ונחוץ מידע מפורט‬ ‫[‪16‬ב‪ ,]918 ,‬זעמן המטבעות המזרחי [‪ ]795b‬וצפע החרמון [‪24‬א‪.]27 ,‬‬
‫הרבה יותר על התפקוד של החיות ושל האוכלוסיות ועל צורכיהן‪ .‬התחומים‬ ‫במורדות ההר נמצא חרדון הערבה בשולי תפוצתו [‪24‬א‪ .]27 ,‬עם זאת‬
‫שזועקים למחקר כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מורפולוגיה תפקודית‪ ,‬אקולוגיה‬ ‫המשכנו לקבל תגבורת ממחקרי חוקרים בין־לאומיים‪ .‬למשל‪ ,‬סוכמה‬
‫פיזיולוגית‪ ,‬התנהגותית וחברתית‪ ,‬השפעות סביבתיות על ההתפתחות‬ ‫תפוצת הנחשים הארסיים במזרח התיכון [‪ ,]857a‬והוכח שצב הביצה‬
‫האירופי חי בכנרת עוד בתחילת המאה העשרים [‪ .]583 ,582‬בסך הכול‬
‫האונטוגנטית‪ ,‬וכלל ה"ביולוגיה" (‪ )life history‬של המינים‪.‬‬ ‫במחצית המאה הזאת גדלה הרשימה ההרפטו־פאוניסטית בכ־‪ 25‬מינים‪.‬‬
‫עליי לציין שהמחקר האופנתי בגנומיקה תורם יחסית מעט להבנת‬ ‫התברר‪ ,‬למשל‪ ,‬שהסוג מניפנית מיוצג בשלושה מינים ברורים [‪]1520 ,712‬‬
‫התחומים הנ"ל‪ .‬יתר על כן במתכונתו השכיחה הוא גורר לעיתים קרובות‬ ‫(וראו בשער השלישי)‪ .‬ההתקדמות המגוונת במידע [‪]1556 ,1555a ,1030‬‬
‫השפעות לוואי שליליות על המחקר המדעי‪ ,‬וזאת חרף העובדה שלפעמים‬ ‫הצדיקה את סיכומו מחדש במסגרת ספר על הזואוגיאוגרפיה של הארץ‬

‫הוא מסייע בסוגיה סיסטמטית [‪.]1588‬‬ ‫[‪ ]1677‬וסקירות מאוחרות יותר [‪.]1571‬‬
‫מחקר הוא פעולה שמביאה סיפוק רב מתוך יצירת מידע‪ ,‬ידע ותובנה‪.‬‬ ‫ראוי לציין שבתחילת המאה העשרים ואחת התפתח מהפך בגישת‬
‫אך לא כל צבירה של תצפיות אישיות‪ ,‬או כינוס של פיסות מידע קיימות‪,‬‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬