Page 241 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 241 - 16-Front 21-06-15‬‬

‫אוגרפייוגיב טביה ‪241‬‬

‫למרומי החרמון (ואולי עודנה ממתינה לגילוי בהרי הלבנון)‪ .‬היא בעייתית ועתירת מחלוקות‪ .‬במאה התשע־עשרה הגדיר ואלאס‪,‬‬

‫מקרה האנדמיזם הקיצוני ביותר הוא כנראה מחרוזן האוכפים מנהיג הזואוגיאוגרפיה‪ ,‬את כל היקף הים התיכון ומזרחה עד צפון־מערב‬
‫הודו‪ ,‬כתת־אזור ים תיכוני של האזור הפליארקטי [‪( ]1486‬איור ‪.)75‬‬
‫הזואוגיאוגרפיה של ואלאס זכתה להכרה רחבה וממושגת גם בעניין‬ ‫(‪ )Micrelaps tchernovi‬שנתגלה לאחרונה ונודע רק מעמק‬ ‫‪16‬‬
‫זה [‪ ]1486 ,1407 ,217‬אך זואוגיאוגרפים אחרים סברו שהתת־אזור הים‬ ‫הירדן התיכון ממזרח לנהר הירדן (בישראל ובירדן) [‪.]1593‬‬
‫תיכוני הוא אזור מעבר ושאין להכיר בו כיחידה [‪ .]447 ,232‬לעומתם טענו‬
‫ביוגיאוגרפים מקומיים‪ ,‬ובראשם בוטנאים‪ ,‬שהאופי המעורפל של התת־‬ ‫עמדתה של ארץ ישראל בין היבשות אירופה‪ ,‬אסיה ואפריקה ניכרת יפה‬
‫אזור הים תיכוני נובע מן ההטרוגניות שלו‪ .‬גובבו לתוכו שלושה חבלים‬ ‫בעולם הזוחלים המקומי‪ ,‬שעשיר יחסית במינים וכולל מינים אירופאיים‬
‫אקולוגיים שונים שנבדלים מאוד בכמויות המשקעים‪ :‬הים תיכוני (במובנו‬ ‫(או צפוניים)‪ ,‬אסייתיים (מזרחיים) ואפריקניים (מערביים)‪ ,‬שתפוצתם‬
‫הצר)‪ ,‬האיראנו־טורני‪ ,‬והסהרו־סינדי‪ ,‬ששטחם הכולל עולה על זה של‬ ‫מגעת גם לארץ [‪ .]1589b, 1555b‬למשל‪ ,‬מבחינת התפוצה הנוכחית‪,‬‬
‫התת־אזור הים תיכוני של ואלאס [‪.]1699 ,1698 ,724 ,698b ,506b ,278‬‬ ‫מיני השממיות "מגיעים" אלינו מחמישה כיוונים שונים [‪ .]1554‬לדוגמה‬
‫ככלל‪ ,‬הגיל של מדבריות העולם שנוי במחלוקת [‪ .]1354 ,81‬לענייננו‪,‬‬ ‫שנייה‪ ,‬מן הצפעיים הצפע המצוי (‪ ,)Vipera palaestinae‬השכיח בארץ‪,‬‬
‫לא הרבה ידוע על תולדות חגורת המדבריות מהסהרה דרך ערב והמדבר‬ ‫תפוצתו העולמית היא מדרום תורכיה דרומה דרך סוריה המערבית ולבנון‬
‫הסורי ועד סינד (פקיסטן המערבית)‪ ,‬שחוצצת כיום בין אזור הפאונה‬ ‫עד מרכז ישראל; האפעה (‪ )Echis coloratus‬נפוץ בחצי האי ערב‪,‬‬
‫הפליארקטי שמצפון לה‪ ,‬ובין האיזור האתיופי (או הסודני) שמדרומה‬ ‫צפונה ומערבה עד ישראל וסיני (ומצרים המזרחית); ואילו העכן הקטן‬
‫באפריקה והאזור האוריינטלי שמדרומה באסיה‪ .‬נחקר בעיקר קטעה‬ ‫(‪ )Cerastes vipera‬נפוץ ברחבי חולות צפון אפריקה‪ ,‬ומזרחה דרך סיני‬
‫המערבי‪ .‬כאן‪ ,‬בהיות מדבר הסהרה צעיר יחסית — לפני ‪ 6,000‬שנים היו‬ ‫עד לחולות הנגב‪ .‬התפוצה העולמית של המינים עשויה‪ ,‬בזהירות מסוימת‪,‬‬
‫נופיו לחים [‪ — ]391‬סביר שרוב ההבדל בין הפאונות שמצפונו ומדרומו‬ ‫ללמד על המוצא הגיאוגרפי־היסטורי של האוכלוסיות הישראליות‪,‬‬
‫התפתח לפני יצירת המדבר‪ ,‬על רקע האקלימים השונים והמרחק‪ ,‬כך‬ ‫ובייחוד כשמזדמנים סימוכין מפרטים מאובנים שזמינים בעיקר במערות‬
‫שהשפעת המחסום המדברי היא משנית [‪ .]447‬הדעות חלוקות הן בדבר‬ ‫[‪ .]713b‬לאחרונה מקובל לחקור בתחום זה במעקב אחרי השינויים בדנ"א‬
‫כינויו של המדבר הסהרו־ערבי‪ ,‬כנובע מהדעה על גבולו המזרחי (ערב‬ ‫בתחום הטקסון על פני המרחב הגיאוגרפי‪ ,‬ודוגמאות משובצות בתיאורי‬
‫או סינד או מונגוליה)‪ ,‬הן בשאלת הכללתו באזור הפליארקטי‪ ,‬או באזור‬
‫המינים‪.‬‬
‫האתיופי או השארתו כאזור חיץ נפרד [‪.]217‬‬ ‫בכמה וכמה מחקרים כלול מידע על תפוצת מיני זוחלים במזרח התיכון‬
‫בכלל [‪ ,]1464c ,857a‬בישראל [‪ ]1556 ,29‬ובשכנותיה תורכיה [‪,]220 ,219‬‬

‫במישור אחר נטושה מחלוקת בין המבקשים להצמיד את החלוקה‬ ‫סוריה [‪ ,]1364 ,1064 ,987b ,474 ,124‬לבנון [‪ ,]803 ,313‬ירדן [‪,112a,b‬‬

‫‪ ,]1575a ,475 ,472 ,471 ,121b‬ערב [‪ ,]629 ,162‬מצרים [‪ ,1271 ,196‬הזואוגיאוגרפית לחלוקה לחבלים מן הפיטוגיאוגרפיה [‪ ,]1698‬ומבחינים‬
‫‪ ,]1494b‬צפון אפריקה [‪ ]1285‬וקפריסין [‪ .]647 ,290 ,168‬מפות תפוצה בדרומו של האזור הפליארקטי בין חבל ים תיכוני (ברצועה צרה סביב‬
‫מפורטות מצויות ברוויזיות של סוגים נבחרים (ראו בתיאורי הסוגים)‪ .‬הים התיכון) ובין חבל איראנו־טורני (מזרחה לזה) [‪ ,]724‬ובין השוללים‬

‫נשאלת השאלה באיזו מידה המידע על תפוצת המינים מצטבר הצמדה כזאת‪ .‬אלה טוענים שתפוצת בעלי חיים‪ ,‬בהשוואה לתפוצת צמחים‪,‬‬

‫לתופעות כלליות ועקרוניות של דגמי תפוצה שאליהם אפשר לשייך תלויה פחות בתנאים סביבתיים — כלומר יותר בגורמים היסטוריים —‬

‫(בכינוי) את המינים השונים‪ .‬חלוקת המזרח התיכון לאזורים זואוגיאוגרפיים ובעבור בעלי החיים במזרח התיכון מסתפקים בחלוקה לארבעת האזורים‬

‫העולמיים המקובלים‪ :‬פליארקטי‪,‬‬

‫אוריינטלי‪ ,‬אתיופי (סודני) ומדברי‬

‫[‪ .]447‬התרשמותי האישית היא‬

‫שיש התאמה ניכרת של תפוצת‬

‫הזוחלים בארץ וגם בירדן [‪,470b‬‬

‫‪ ]1533‬לחבלים הפיטוגיאוגרפיים‪,‬‬

‫ולפיכך במקרים המתאימים‬

‫התייחסתי לחבלים בתיאורי‬

‫התפוצה של הטקסונים למעלה‬

‫(ראו גם סעיף ‪ 3.5.3‬להלן)‪.‬‬

‫לעומת זאת יש לציין‬

‫שבעשורים האחרונים הוצע‬

‫תחליף פשטני פחות ומפורט‬

‫יותר לחלוקה המקובלת לחבלים‬

‫הפיטוגיאוגרפיים‪ .‬מדובר בבדיקה‬

‫סטטיסטית של המינים שמרכיבים‬

‫את הצמחייה בריבועי שטח בני ‪25‬‬

‫קמ"ר (‪ 5 × 5‬ק"מ) מבחינת המוצא‬

‫הפיטוגיאוגרפי של המינים‪ .‬בכל‬

‫יחידת שטח אפשר לתאר את‬

‫הרכב הצמחייה בדיאגרמת עוגה‪,‬‬

‫שמראה את פילוח הצמחייה לפי‬

‫מוצאי מרכיביה‪ .‬מתקבלת חלוקה‬

‫איור ‪ .75‬מפת האזור הים תיכוני‪ .‬הקו המרוסק העבה תוחם את האזור הים תיכוני לפי ואלאס [‪ ,4-1 .]1486‬תת־אזורי האזור קצת שונה לחבלים (שונה בעיקר‬

‫הפליארקטי‪ ,1 :‬קולכיס אירו־סיבירי; ‪ ,2‬ים תיכוני; ‪ ,3‬איראנו־טורני; ‪ ,4‬סהרו־סינדי‪ ,5 .‬תת־אזורי האזור הפליאו־טרופי [‪.]724‬‬